ייעוץ גירושים

הליכי גירושין מתאפיינים לא פעם בדינמיקה של הסלמה. במקרים רבים, עם פרוץ המשבר או מיד לאחריו, בוחרים הצדדים (או מונחים על ידי באי כוחם) לפנות לערכאות המשפטיות ולהגיש תביעות הדדיות. מהלך זה, המלווה לעיתים קרובות ב”מרוץ סמכויות” בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, יוצר מציאות משפטית ורגשית קשה, רווית יצרים, הכוללת הוצאות כלכליות […]

ההשקה שבין דיני החוזים לבין דיני המשפחה יוצרת את אחת הזירות המשפטיות המורכבות והרגישות ביותר. הדבר נכון במיוחד כאשר מתעורר הצורך לפתוח מחדש תיק גירושין לאחר שהסתיימו הדיונים והתיק כבר נסגר, או לבטל הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. הכלל המנחה והיסודי במערכת המשפט הוא “עקרון סופיות הדיון”, עקרון שנועד להעניק לצדדים ודאות, יציבות

ההשקה בין הליכי גירושין לבין דיני ירושה יוצרת כמה מהמורכבויות המשפטיות הרגישות ביותר. הכלל המנחה הוא שדיני המשפחה (חלוקת הרכוש) ודיני הירושה פועלים במקביל, וכל החלטה באחד התחומים משפיעה ישירות על התחום השני. להלן הסוגיות המשפטיות והמעשיות המרכזיות שחובה להכיר, החל מהגנה על נכסים שהתקבלו בירושה ועד להבטחת עתידם הכלכלי של הילדים. האם ירושה מתחלקת

גירושין זה קצת כמו לנחות במדינה זרה בלי ווייז, בלי גוגל טרנסלייט, ועם מזוודה מלאה בסימני שאלה. גם כשהפרידה נעשית בהסכמה מלאה ובעלויות מינימליות, היום שאחרי, מביא איתו אתגרים רגשיים וכלכליים שלעיתים קשה לצלוח לבד. בדיוק בנקודה הזו, בין חלוקת הרכוש לבניית השגרה החדשה, נכנסות לתמונה קבוצות התמיכה, אנשים כמוני וכמוך שירימו אותך ויראו לך

יש דברים שלא מדברים עליהם בהקשר של גירושין, ואחד מהם הוא העניין של ה”לבד” שלאחר הפרידה. כמה שתהיו מוקפים בחברים ומשפחה, בסוף היום כל אחד מתאחד עם משפחתו, ואתם כגרושים טריים, בימים שאתם לבד, מרגישים את הריקנות הגדולה ממלאת את ליבכם. קודם כל, אתם אולי כרגע, רגעית, בודדים, אבל אתם לא לבד. אחוז ניכר באחוכלוסייה

כאשר אנו חושבים על תהליך הגירושין, המחשבה נודדת באופן טבעי אל עבר הזירות המוכרות: בית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה, קביעת חלוקת זמני השהות, תשלומי המזונות ופירוק השיתוף בדירת המגורים. אלו הם “הסעיפים הגדולים”, אלה שעורכי הדין מדברים עליהם כבר בפגישת ההכרות הראשונה, אלה שנידונים בלהט סביב שולחן הגישור ובבתי המשפט, ואלה הנושאים שמדירים

אחד הרגעים הנפיצים ביותר בתהליך פרידה וגירושין הוא הרגע שבו אחד מבני הזוג אורז את חפציו ועוזב את הבית המשותף. על הנייר, נוצרת הפרדת כוחות. בפועל, המציאות מסובכת הרבה יותר. הסיבה המרכזית לכך היא שהצד שעזב עדיין מחזיק במפתח לדירה. הרי מדובר בנכס ששייך גם לו. המצב הזה יוצר מציאות יומיומית מורכבת עבור הצד שנשאר

הניהול של תיק גירושין במערכת המשפט הישראלית איננו רק עניין של הגשת בקשות משפטיות, אלא מערכה אסטרטגית מורכבת שבה לתזמון ולסדר הפעולות, של “מה לפני מה“, יש השפעה דרמטית ובלתי הפיכה על התוצאה הסופית. טעות כרונולוגית בסיסית עלולה להחריב זכויות כלכליות מהותיות, בעוד שתכנון נכון מבטיח הגנה מקסימלית על נכסים ועל זכויות סוציאליות. העיקרון המנחה

הדילמה המרכזית הניצבת בפני כל זוג העומד בפני פירוק התא המשפחתי בישראל היא שאלת הערכאה המשפטית. שיטת המשפט הישראלית יצרה מציאות ייחודית ורוויית יצרים, המעניקה סמכות מקבילה לשתי מערכות משפט שונות בתכלית. האחת, אזרחית (בית המשפט לענייני משפחה) והשניה, דתית (בית הדין הרבני). כפילות ערכאות זו הולידה את תופעת “מרוץ הסמכויות”, במסגרתה כל צד ממהר

ההחלטה להתגרש ולפרק את התא המשפחתי מובילה את שני בני הזוג לצומת דרכים קריטי, בו עליהם לבחור את נתיב הפרידה. בעוד שרבים שואפים לסיים את הנישואין בהסכמה, באמצעות גישור או משא ומתן ישיר, במציאות החיים, קיומן של מחלוקות תהומיות או חוסר תום לב של מי מהצדדים, מכתיבים לעיתים כניסה בלתי נמנעת למסלול של התדיינות משפטית