הליך גירושין מטלטל את היסודות שלנו כבני אדם, מציף פחדים, ולרוב מלווה בכאב רגשי גדול, עם תחושת אכזבה, ולפעמים גם מלווה בתחושת בגידה. בדיוק בנקודה הרגישה הזו, נכנס אורח לא צפוי שיכול להפוך את התהליך ממאתגר לסיוט של ממש: האגו שלנו. האינסטינקט הטבעי והאנושי כשאנחנו נפגעים הוא להתגונן, להחזיר, ולהוכיח שאנחנו צודקים. האגו לוחש לנו […]
פירוק התא המשפחתי הוא משבר מורכב וקשה. הניסיון הנצבר בתיקי משפחה סבוכים מלמד כי זוגות הבוחרים להיאבק זה בזה עד חורמה, מגלים לבסוף כי ממונם אזל ונפשם נותרה מצולקת. מטרתו של מאמר זה היא להעניק כלים ברורים ויישומיים כדי לעבור את התהליך בשלום, מבלי לאבד את האנושיות, תוך הבטחת העתיד האישי ושלמות נפשם של הילדים.
הדרך אל הסכם גירושין הוגן, יציב ומכבד אינה נבנית במאבקי כוח, אלא ביכולת הנפשית והמעשית להניח את כלי הנשק בצד ולהחליט שזו לא מלחמה. כאשר בני זוג עומדים בפתחו של הליך גישור, הם מביאים עמם לעיתים קרובות מטען כבד של כעס, עלבון, ורצון עז להוכיח את צדקתם. אך מהות הגישור שונה בתכלית ממהות המאבק המשפטי
הליך גישור הגירושין ביסס את מעמדו לא רק כחלופה ליישוב סכסוכים, אלא גם כדרך המלך האתית והיעילה ביותר לפירוק תא משפחתי, תוך שמירה על עתידם הרגשי והכלכלי של כל המעורבים, בדגש על טובת הילדים. בניגוד למערכת המשפטית המסורתית, המבוססת על שיטה ניצית (צד אחד כנגד הצד השני) שבה צד אחד “זוכה” וצד אחר “מפסיד”, הליך
פירוק התא המשפחתי בישראל אינו אירוע המצמצם את עצמו לכותלי ערכאות השיפוט בלבד. מדובר במשבר משולב ורב-ממדי החוצה זירות משפטיות, פיננסיות, אקטיואריות ופסיכו-סוציאליות. המעבר ממשק בית משותף לשני משקי בית עצמאיים מייצר באופן בלתי נמנע זעזוע כלכלי, הדורש ארגון מחדש של המשאבים המשפחתיים בתנאי אי-ודאות. במציאות המוסדית בישראל, מנגנוני התמיכה של המדינה מתוכננים לספק רשת
פירוק תא משפחתי לא חייב להפוך למלחמה עקובה מדם שמרוששת את החסכונות ופוגעת בילדים. ניתוח עומק של המציאות המשפטית והכלכלית חושף מה באמת קורה בחדרי הגישור ובאולמות הדיונים, בבתי הדין ובבתי המשפט. כבר נעבור יחד על המון מיתוסים לגבי גירושין שחייבים לנפץ מיד. ונבין איך מנהלים גירושים מתוך שליטה, רציונליות וחיסכון עצום בהוצאות. הרגע שבו
ההחלטה לפרק תא משפחתי ולפתוח בהליך גירושין מהווה את אחת התקופות המורכבות עבור כל אדם באשר הוא. המהלך כרוך בו זמנית בפירוק שותפות רגשית, בעיצוב מחדש של מודל ההורות ובחלוקה מורכבת של הרכוש המשותף שנצבר בעמל רב. במציאות המשפטית הייחודית של מדינת ישראל, המאופיינת בערכאות בעלות בסמכויות שיפוט מקבילות, הצעדים הראשונים הנעשים בטרם פתיחת הליך
לא משנה כמה אנשים מקיפים אותך, כשאתה בעיצומו של הליך גירושין, אתה הולך לישון בלילה והמחשבות מתחילות לרוץ בראש. על הכסף, על איפה תגור, על מה יהיה עם הילדים, על איך החיים שדמיינת התפרקו לך מול העיניים. פתאום, אתה מרגיש לבד. התחושה הזו, שהאדמה נשמטת תחת רגליך, ושאין על מה להישען יותר, היא טבעית לגמרי.
ההחלטה לפרק את התא המשפחתי ולצאת לדרך חדשה מלווה לרוב בחששות כבדים, באי-ודאות כלכלית ובסערת רגשות. בעוד שהדעה הרווחת גורסת כי תהליך גירושין חייב לעבור דרך מסדרונות בתי המשפט, מאבקים משפטיים סבוכים ומעורבות של אנשי מקצוע המגביעים את גובה הלהבות, המציאות המודרנית מראה שאפשר גם אחרת. זוגות רבים כיום בוחרים לקחת את השליטה לידיים, לנהל
משבר הגירושין לעולם אינו מסתכם אך ורק באקט המשפטי של התרת קשר הנישואין. עבור רבים, התהליך מקבל חיים משלו, צומח לממדים מפלצתיים והופך לישות דומיננטית השואבת אליה את כל תעצומות הנפש, הזמן והמשאבים. התחושה המרכזית המלווה את התקופה הזו היא של אובדן שליטה מוחלט על החיים שלנו. הגירושים פולשים לכל חלק בחיינו, לקריירה, להורות, לשעות
