טבע הדברים, בהליך גירושין, תשומת הלב המרכזית של בני הזוג ושל עורכי דינם מופנית אל עבר סוגיות ליבה בולטות: פירוק השיתוף בדירת המגורים, חלוקת הכספים והנכסים, קביעת זמני השהות עם הילדים, ופסיקת דמי המזונות. ואולם, תחת מעטה ההתדיינות המשפטית הגלויה והסערה הרגשית, מסתתרת סכנה משפטית אדירה שלרוב אינה זוכה להתייחסות הראויה. סכנה זו נובעת ממסמך […]
בעולם אידיאלי, פרידה של בני זוג נעשית על כוס קפה, עם הבנה הדדית והסכם הוגן. במציאות, הליך גירושין בישראל הוא לרוב משחק שחמט מורכב וקר רוח, שבו כל מהלך קובע את עתידכם הכלכלי וההורי לשנים קדימה. מאז חוקק “החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה”, המדינה שינתה את כללי המשחק: לא ניתן יותר לרוץ ולפתוח תביעות גירושין
פירוק התא המשפחתי הוא אחד מהמשברים המטלטלים ביותר בחייו של אדם. גירושין היא רעידת אדמה של ממש עבור כל אדם באשר הוא, גם החזק ביותר, ירגיש אותה בכל עצמות גופו. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בגירושין מורכבים. בסכסוך גירושין המתנהל בעצימות גבוהה, ישנו שילוב של מאבקי רכוש סבוכים, יצרים סוערים וסוגיות מורכבות של מזונות
מתחת למעטה ההסכמים המשפטיים וחלוקת הרכוש, בתום הליך הגירושין, נותרות צלקות עמוקות, חלקן גלויות וחלקן חבויות. צלקות אלו מעצבות מחדש את נפשם של ההורים והילדים כאחד. גירושין אינם אירוע נקודתי המתרחש בין כותלי בית המשפט או ברבנות ונגמר שם, אלא רעידת אדמה ממשית, השומטת את הקרקע מתחת לרגליהם של כל המעורבים בה. בעוד שהחברה המודרנית
הליכי גירושין מתאפיינים לא פעם בדינמיקה של הסלמה. במקרים רבים, עם פרוץ המשבר או מיד לאחריו, בוחרים הצדדים (או מונחים על ידי באי כוחם) לפנות לערכאות המשפטיות ולהגיש תביעות הדדיות. מהלך זה, המלווה לעיתים קרובות ב”מרוץ סמכויות” בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, יוצר מציאות משפטית ורגשית קשה, רווית יצרים, הכוללת הוצאות כלכליות
ההשקה שבין דיני החוזים לבין דיני המשפחה יוצרת את אחת הזירות המשפטיות המורכבות והרגישות ביותר. הדבר נכון במיוחד כאשר מתעורר הצורך לפתוח מחדש תיק גירושין לאחר שהסתיימו הדיונים והתיק כבר נסגר, או לבטל הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. הכלל המנחה והיסודי במערכת המשפט הוא “עקרון סופיות הדיון”, עקרון שנועד להעניק לצדדים ודאות, יציבות
ההשקה בין הליכי גירושין לבין דיני ירושה יוצרת כמה מהמורכבויות המשפטיות הרגישות ביותר. הכלל המנחה הוא שדיני המשפחה (חלוקת הרכוש) ודיני הירושה פועלים במקביל, וכל החלטה באחד התחומים משפיעה ישירות על התחום השני. להלן הסוגיות המשפטיות והמעשיות המרכזיות שחובה להכיר, החל מהגנה על נכסים שהתקבלו בירושה ועד להבטחת עתידם הכלכלי של הילדים. האם ירושה מתחלקת
גירושין זה קצת כמו לנחות במדינה זרה בלי ווייז, בלי גוגל טרנסלייט, ועם מזוודה מלאה בסימני שאלה. גם כשהפרידה נעשית בהסכמה מלאה ובעלויות מינימליות, היום שאחרי, מביא איתו אתגרים רגשיים וכלכליים שלעיתים קשה לצלוח לבד. בדיוק בנקודה הזו, בין חלוקת הרכוש לבניית השגרה החדשה, נכנסות לתמונה קבוצות התמיכה, אנשים כמוני וכמוך שירימו אותך ויראו לך
יש דברים שלא מדברים עליהם בהקשר של גירושין, ואחד מהם הוא העניין של ה”לבד” שלאחר הפרידה. כמה שתהיו מוקפים בחברים ומשפחה, בסוף היום כל אחד מתאחד עם משפחתו, ואתם כגרושים טריים, בימים שאתם לבד, מרגישים את הריקנות הגדולה ממלאת את ליבכם. קודם כל, אתם אולי כרגע, רגעית, בודדים, אבל אתם לא לבד. אחוז ניכר באחוכלוסייה
כאשר אנו חושבים על תהליך הגירושין, המחשבה נודדת באופן טבעי אל עבר הזירות המוכרות: בית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה, קביעת חלוקת זמני השהות, תשלומי המזונות ופירוק השיתוף בדירת המגורים. אלו הם “הסעיפים הגדולים”, אלה שעורכי הדין מדברים עליהם כבר בפגישת ההכרות הראשונה, אלה שנידונים בלהט סביב שולחן הגישור ובבתי המשפט, ואלה הנושאים שמדירים
