הליך הגירושין הוא אחד האירועים המטלטלים והמורכבים ביותר בחייו של אדם הבוחר לפרק את התא המשפחתי. בבסיסו, מדובר בהליך של פירוק שותפות רב-ממדית: שותפות רגשית, הורית, ממונית ומשפטית. עם זאת, קיים פער תהומי בין האופן שבו ההליך נחווה ברמה הסובייקטיבית לבין האופן שבו הוא מוכרע בערכאות. המערכת המשפטית היא קרה, אנליטית ומבוססת על ראיות, בעוד […]
פירוק התא המשפחתי מהווה את אחד מאירועי החיים המורכבים, הדרמטיים והמטלטלים ביותר שאדם עשוי לחוות במהלך שנות קיומו. תהליך הגירושין אינו מסתכם באקט משפטי או חוזי גרידא, הוא מהווה “רעידת אדמה” למשפחה, השולחת גלי הדף ארוכי טווח אל עבר המערכות הרגשיות, המשפחתיות, הכלכליות, החברתיות, ואף הבריאותיות של כל המעורבים בדבר. במדינת ישראל, תופעה זו נוגעת
החלטה על גירושין מסמלת את סופה של תקופה, פירוק משפחה, ויציאה למסע אל הלא נודע. לפני שמתקבלת ההחלטה הסופית, בני זוג רבים עוברים תקופה ארוכה של התלבטויות קשות. שלב זה, מאופיין בסערת רגשות, שאלות ללא תשובות ותחושת מבוי סתום, ולרוב זהו השלב הקשה ביותר בכל התהליך של הגירושין. החלטה על פתיחת תיק גירושין היא לעיתים
הסלמה ביטחונית היא מצב מטלטל עבור כל משפחה, אך עבור הורים גרושים היא מייצרת מורכבות כפולה ומכופלת. כשהשגרה מתפרקת לטובת מצב חירום, ההסדרים הקבועים – אלו שעמלו עליהם חודשים בבתי משפט או בחדרי גישור – הופכים לעיתים לבלתי ישימים או למקור לחיכוך נוסף. להלן סקירה של ההשלכות המרכזיות והאתגרים העומדים בפני הורים בנפרד בעתות מלחמה
הטלפון של הילד, והנוכחות שלו ברשתות החברתיות, אינם עוד עניין טכני פעוט. בעידן שבו צילום הופך לרשומה ציבורית, הודעה הופכת לראיה, וקבוצת הורים בווטסאפ יכולה להפוך לזירת עימות. ההחלטות הדיגיטליות של הורים לאחר גירושין משפיעות ישירות על שלומו, פרטיותם וביטחונם של הילדים. בתוך מציאות כזו נולדת שאלה משפטית יומיומית אך כבדת משקל: מי מחליט, מה
נכתבו לא מעט ספרים על ידי מטפלים, מגשרים, עורכי דין ואנשים טובים שחוו גירושין ומעוניינים לשתף מניסיונם האישי. הספרים בתחום הגירושין מתחלקים לשני סוגים, האחד ספרים המדברים על סיפורי גירושין וכל המלווה בהליך הגירושין, והשני, ספרים מעשיים שנותנים ידע וערך ממשי שניתן ליישם במהלך הליך גירושין על מנת לשפר את התחושה שאופפת את הגירושין. הספרים
לפרק את החבילה באופן אידיאלי פירושו לסיים יחסים מתוך שליטה, אחריות וראייה קדימה, כך שהמחיר הרגשי, ההורי והכלכלי יהיה נמוך ככל האפשר, וההסכמות יחזיקו מעמד גם שנים אחרי הגירושין. זה איננו מצב מושלם שבו אין כאב, אלא דרך עבודה שמפחיתה הסלמה, מונעת טעויות יקרות, ושומרת על יציבות לילדים ועל יכולת תפקוד של שני ההורים. הליך
אחרי עשרות שנים על כס השיפוט, ראיתי הכל. ראיתי זוגות שנכנסו כאוהבים ויצאו כאויבים בנפש, וראיתי זוגות שהגיעו עם סכינים בין השיניים ויצאו בלחיצת יד רופפת אך מכבדת. ההבדל ביניהם, כמעט תמיד, לא היה עוצמת האהבה שנגמרה או גודל הרכוש שנצבר – אלא איש המקצוע שעמד לצידם. כמי שישב שם למעלה, והביט בכם למטה באולם
טיפול פסיכולוגי בתקופת גירושין אינו מותרות רגשית, אלא כלי עבודה חיוני להתמודדות עם אחת מנקודות המפנה המורכבות ביותר בחיי אדם. הגירושין מערערים בבת אחת כמה שכבות של יציבות: זהות זוגית שנבנתה לאורך שנים, תחושת שייכות, שגרה ביתית מוכרת, ולעיתים גם ביטחון כלכלי ומעמד חברתי. אצל רבים נוצרת תחושה כפולה ומבלבלת, מצד אחד הקלה על סיום
סיום קשר הנישואין מהווה אירוע מטלטל בחיי המשפחה, אך המערכת המשפטית בישראל עברה בשנים האחרונות תהפוכות משמעותיות שמטרתן אחת: להסיט את המוקד מ”מלחמה בין בני זוג” להבטחת רווחתם העתידית של הקטינים. להלן הכלים המשפטיים, הפסיקה העדכנית והאסטרטגיות הנכונות לניהול הליך גירושין הממזער פגיעה בילדים. עקרון העל המנחה את בתי המשפט לענייני משפחה ואת בתי הדין
