ההחלטה להתגרש ולפרק את התא המשפחתי, היא ככל הנראה אחת ההחלטות המורכבות והמשמעותיות ביותר שמישהו יכול לקבל במהלך חייו. במציאות הישראלית של היום, הליך הגירושין אינו רק משבר רגשי עמוק, אלא גם התמודדות מול מערכת משפטית סבוכה, דינמית ורצופת שינויים דרמטיים. המדריך הזה נכתב על מנת לעשות סדר בבלאגן הסורר בתחום דיני המשפחה כיום, וכדי […]
פסיקתא (מארמית: לחתוך, להכריע) היא אחד הכלים המשפטיים והביצועיים החשובים, היעילים והשכיחים ביותר במסגרת הליכי גירושין ודיני משפחה. על אף שמדובר במסמך קצר ותמציתי, מעמדה המשפטי רב-עוצמה, שכן היא מהווה את “השורה התחתונה” האופרטיבית של פסק הדין, כשהיא מזוקקת ומנותקת מכל הרקע, הנימוקים, העדויות והסכסוכים שקדמו לה. ההבדל בין פסק דין, החלטה ופסיקתא חשוב לעשות
כמעט כל תהליך גירושין מתחיל בהצהרת כוונות דומה: “אנחנו נעשה את זה יפה”, “ניפרד כמו חברים”, או לפחות “לא נערב את הילדים”. קלאסי. אבל המציאות בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים מראה תמונה אחרת לגמרי. מהר מאוד, זוגות שחלקו חיים שלמים יחד, מוצאים את עצמם מנהלים מלחמות עולם על ספה מאיקאה, על עשר דקות
החלטה על פרידה ופירוק התא המשפחתי היא מהרגעים המטלטלים והמורכבים ביותר בחייו של אדם. הפער בין הסערה הרגשית העזה לבין הקור והנוקשות של המערכת המשפטית יוצר כר פורה לטעויות הרסניות. בתחילת הדרך, רוב המתגרשים מצויים בעמדת נחיתות מובנית: הם פועלים מתוך כאב, כעס, חרדה לעתיד או תחושת בגידה, בעוד שהזירה דורשת חשיבה אסטרטגית, קור רוח
המשוואה הכלכלית של הגירושין אכזרית בפשטותה, והיא אינה מותירה מקום לאשליות: תזרים ההכנסות נותר זהה (או נשחק), בעוד שההוצאות הקבועות מכפילות את עצמן כמעט באופן מלא. בניגוד לנרטיב המשפטי המתמקד פעמים רבות ב”ניצחון” או ב”הפסד” בקרב על הרכוש המשותף, ה”מכה” האמיתית שממתינה למתגרשים אורבת ביום שאחרי חלוקת הנכסים. למה רמת החיים יורדת לאחר גירושין? בליבה
לנוחיותך, ריכזנו כאן באתר המומלץ בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, את כל המושגים המשפטיים והכלכליים המרכזיים שעל כל מתגרש להכיר, על מנת לקבל הבנה כוללת לגבי הליך הגירושין. מילון המונחים מחולק לפי נושאים כדי להקל על ההתמצאות: 🏛️ הליכים, ערכאות וצווים 👨👩👧👦 משמורת וילדים 💰 מזונות (ילדים ואישה) 🏠 רכוש, כלכלה ומוניטין 📜 בית הדין
דיון הוכחות. רק הביטוי הזה יכול להעלות את הדופק במהירות שיא ולגרום לטלטלה ריגשית. הליך הגירושין מביא עמו התמודדויות מורכבות, ורגע העמידה בבית המשפט נתפס לעיתים כפסגת הלחץ. אבל רגע לפני שהחרדה משתלטת, כדאי לקחת נשימה עמוקה ולהבין משהו בסיסי: מדובר בסך הכל בעוד תחנה בדרך אל המטרה הסופית. כאשר מגיעים מוכנים לדיון, עם ידע
פירוק התא המשפחתי והליכי גירושין הפכו בעשורים האחרונים לחלק בלתי נפרד מנוף החברה הישראלית. אם בעבר נתפס הליך הגירושין כאירוע חריג המלווה בסטיגמה חברתית שלילית, הרי שכיום מדובר בתופעה רווחת, המהווה צומת דרכים משמעותי בחייהם של אלפי אזרחים ישראלים מדי שנה. שיעור הגירושין בישראל עובדתית, כיום ניכרת התייצבות מסוימת בשיעור המתגרשים בישראל, לאחר עשור של
התא המשפחתי, בראי המשפט הישראלי, איננו רק יחידה רגשית או חברתית, אלא שותפות כלכלית הדוקה. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית השווי של כלל נכסי בני הזוג, למעט חריגים מוגדרים. קביעת הנקודה המדויקת שעל ציר הזמן שבה מסתיימת אותה שותפות הלכה למעשה, מכונה
קיימת הנחת מוצא בסיסית, כמעט נאיבית, שלפיה אדם השוכר שירותי ייצוג משפטי מפקיד את גורלו בידי איש מקצוע שיילחם עבורו, יחקור, יהפוך כל אבן וייצור את התשתית הראייתית והמשפטית האופטימלית ביותר. אולם, בחינה מעמיקה של המציאות הרווחת בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים בישראל חושפת תמונה מורכבת ועגומה הרבה יותר. לא פעם, הלקוח מוצא
