הרגע שבו חתמתם על הסכם הגירושין, או הרגע שבו קיבלתם את פסק הדין החלוט מבית המשפט או מבית הדין, היה אמור להיות קו הסיום של המאבק. הבטיחו לכם, ואולי גם אתם הבטחתם לעצמכם, שאחרי שהדיו תתייבש על הדפים וההפרדה הרכושית תושלם, תוכלו סוף סוף לנשום לרווחה, להפריד כוחות ולהתחיל פרק חדש, שקט ורגוע יותר בחייכם. […]
דיני המשפחה בישראל מהווים את אחד מתחומי המשפט המורכבים, הסבוכים והטעונים ביותר בספר החוקים. פירוק התא המשפחתי לעולם אינו מסתכם באקט רגשי או פיזי של פרידה בלבד. מדובר באירוע משפטי וכלכלי בעל השלכות דרמטיות, ארוכות טווח, ולעיתים קרובות לא נעימות. המערכת המשפטית הישראלית מתאפיינת בכפילות ייחודית שאין לה אח ורע בעולם המערבי, במסגרתה מתקיימת התדיינות
מוסד הנישואין הוא אחד מעמודי התווך של החברה האנושית, אך המציאות החברתית והמשפטית בישראל מלמדת כי לעיתים, סיומו של קשר הנישואין הוא הצעד הראוי, הבריא והנכון ביותר עבור כל המעורבים. הסטטיסטיקה בישראל מצביעה על מגמה ברורה ועקבית: כמות גירושין משמעותית ובעליה בשנים האחרונות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כאחד מכל שלושה עד ארבעה זוגות
תקופת החגים מצטיירת לרוב כזמן של התכנסות משפחתית, חום והתחדשות. עם זאת, עבור בני זוג שחווים משבר עמוק בנישואין, הפער בין האווירה החגיגית בחוץ לבין המועקה בפנים עשוי להיות בלתי נסבל. פתיחת הליך גירושין בתקופה זו היא החלטה מורכבת הדורשת התייחסות רגישה, מחושבת ופרקטית. אפקט “סיר הלחץ” של החגים החגים נוטים להציף בעיות קיימות ולהעצים
הבנת שהתחיל ההליך, סיפרת לקרובים לך, ועכשיו אופפות אותך תחושות רבות. גירושין אינם מסתיימים בחתימה על מסמכים בבית המשפט או בקבלת גט בבית הדין הרבני. מדובר ברעידת אדמה של ממש, שמפרקת בבת אחת את כל יסודות החיים המוכרים לך. ברגע אחד נשמטת הקרקע תחת הרגליים, והאדם מוצא את עצמו בתוך מערבולת תהומית של חוסר ודאות.
הליך גירושין מטלטל את היסודות שלנו כבני אדם, מציף פחדים, ולרוב מלווה בכאב רגשי גדול, עם תחושת אכזבה, ולפעמים גם מלווה בתחושת בגידה. בדיוק בנקודה הרגישה הזו, נכנס אורח לא צפוי שיכול להפוך את התהליך ממאתגר לסיוט של ממש: האגו שלנו. האינסטינקט הטבעי והאנושי כשאנחנו נפגעים הוא להתגונן, להחזיר, ולהוכיח שאנחנו צודקים. האגו לוחש לנו
פירוק התא המשפחתי הוא משבר מורכב וקשה. הניסיון הנצבר בתיקי משפחה סבוכים מלמד כי זוגות הבוחרים להיאבק זה בזה עד חורמה, מגלים לבסוף כי ממונם אזל ונפשם נותרה מצולקת. מטרתו של מאמר זה היא להעניק כלים ברורים ויישומיים כדי לעבור את התהליך בשלום, מבלי לאבד את האנושיות, תוך הבטחת העתיד האישי ושלמות נפשם של הילדים.
הדרך אל הסכם גירושין הוגן, יציב ומכבד אינה נבנית במאבקי כוח, אלא ביכולת הנפשית והמעשית להניח את כלי הנשק בצד ולהחליט שזו לא מלחמה. כאשר בני זוג עומדים בפתחו של הליך גישור, הם מביאים עמם לעיתים קרובות מטען כבד של כעס, עלבון, ורצון עז להוכיח את צדקתם. אך מהות הגישור שונה בתכלית ממהות המאבק המשפטי
הליך גישור הגירושין ביסס את מעמדו לא רק כחלופה ליישוב סכסוכים, אלא גם כדרך המלך האתית והיעילה ביותר לפירוק תא משפחתי, תוך שמירה על עתידם הרגשי והכלכלי של כל המעורבים, בדגש על טובת הילדים. בניגוד למערכת המשפטית המסורתית, המבוססת על שיטה ניצית (צד אחד כנגד הצד השני) שבה צד אחד “זוכה” וצד אחר “מפסיד”, הליך
פירוק התא המשפחתי בישראל אינו אירוע המצמצם את עצמו לכותלי ערכאות השיפוט בלבד. מדובר במשבר משולב ורב-ממדי החוצה זירות משפטיות, פיננסיות, אקטיואריות ופסיכו-סוציאליות. המעבר ממשק בית משותף לשני משקי בית עצמאיים מייצר באופן בלתי נמנע זעזוע כלכלי, הדורש ארגון מחדש של המשאבים המשפחתיים בתנאי אי-ודאות. במציאות המוסדית בישראל, מנגנוני התמיכה של המדינה מתוכננים לספק רשת
