כאשר פורץ סכסוך גירושין סוער בין בני זוג, אחת הטרגדיות השקטות והכואבות ביותר מתרחשת במעגל המשפחתי המורחב. סבים וסבתות, שלעיתים לקחו חלק יומיומי ומרכזי בטיפול בנכדים, בגידולם ובהסעתם ממוסדות החינוך, מוצאים את עצמם לפתע מנותקים לחלוטין. במקרים רבים, הורה שמסוכסך עם משפחת בן הזוג לשעבר מנצל את השליטה בילדים ומונע כל קשר, ביקור או שיחת טלפון עם הסבים.
האם מותר למנוע מפגשים עם הנכדים?
התחושה של סבא וסבתא הניצבים מול דלת נעולה מאחוריה מתגוררים נכדיהם, היא תחושת חוסר אונים קשה. אולם, בשנים האחרונות חלה התפתחות דרמטית בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל:
מערכת המשפט מכירה בכך שלנכדים יש זכות עצמאית לשמור על קשר חם, רציף ויציב עם סביהם, וכי סבים אינם שקופים בהליך המשפחתי. עוד בשלב הראשוני של גיבוש היחסים או הסכם גירושים בחינם, להסדרת מעמד הסבים יש חשיבות נפשית ומשפטית עצומה.
מה אומר החוק לגבי מעמדם של סבים וסבתות?
מבחינה חוקית היסטורית, סעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התייחס במקור רק למקרים טרגיים שבהם אחד ההורים נפטר, והעניק להורי הנפטר זכות לעתור לבית המשפט להסדרת הקשר עם נכדם היתום.
אולם באמצעות פרשנות שיפוטית אמיצה ותיקוני חקיקה, הרחיבו בתי המשפט לענייני משפחה את ההגנה גם למצבי גירושין וסכסוך משפחתי:
- הסעיף המורחב (סעיף 28א, תת סעיף ב), מאפשר כיום לסבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולתבוע זמני שהות עצמאיים עם הנכד גם כאשר שני ההורים בחיים, אך נוצר נתק ממושך ובלתי מוצדק הפוגע בטובת הקטין.
- הזכות היא של הילד. נקודת המוצא המשפטית אינה רק “זכות הסבים”, אלא בראש ובראשונה זכותו היסודית של הילד ליהנות מרשת ביטחון משפחתית, מעוגן יציב ומקשר רגשי עם מורשתו ועם שני ענפי משפחתו.
מתי בית המשפט יחייב הורים לאפשר זמני שהות עם הסבים?
בית המשפט לענייני משפחה אינו ממהר להתערב באוטונומיה ההורית, אלא אם הוכח כי ניתוק הקשר נובע מנקמנות ופוגע בילד.
השופט יבחן מספר קריטריונים מרכזיים:
- עומק הקשר ההיסטורי: האם הסבים היו דמויות משמעותיות בחיי הנכד טרם הגירושין (מפגשים שבועיים, שמירה על הילד, טיולים משותפים), או שמדובר בקשר רופף?
- סיבת הנתק: האם ההורה מונע את המפגשים משיקולי טובת הילד (למשל פגיעה ממשית בקטין), או שמדובר ב”סנקציה עונשית” נגד ההורה השני במסגרת מאבקי הגירושין?
- הימנעות מהסתה: על הסבים להוכיח כי הם אינם מלבים את הסכסוך, אינם משמיצים את ההורה השני בנוכחות הנכד, ומכבדים את הסמכות ההורית.
מפגשים בחסות ההורה מול תביעת זמני שהות עצמאית
| מאפיין | מפגש במסגרת זמני השהות של ההורה | תביעת זמני שהות עצמאית של הסבים |
| אופן הביצוע | הסבים פוגשים את הנכד כשהוא שוהה אצל בנם/בתם | נקבעים מועדים קבועים ורשמיים בצו שיפוטי |
| מעורבות בית משפט | אין צורך בהליך נפרד (ההורה מנהל את זמנו) | הגשת בקשה ליישוב סכסוך ותסקיר עובדת סוציאלית |
| רלוונטיות | כשההורה מקיים זמני שהות תקינים עם הילד | כשההורה מנוכר, נפטר, חולה או מנותק בעצמו |
| תדירות מקובלת | לפי שיקול דעתו של ההורה המארח | בדרך כלל מפגש של מספר שעות אחת לשבועיים או חודש |
איך פועלים נכון כאשר נוצר נתק כפוי?
אם אתם סבים וסבתות שחווים ניתוק פתאומי מנכדיכם עקב גירושי ילדיכם, הצעד הראשון אינו מלחמה חזיתית, אלא פנייה שקולה ומדורגת:
- ניסיון הידברות וגישור: פנייה להורה המשמורן במכתב רגיש ומכבד המבהיר כי הסבים אינם צד בסכסוך הזוגי, וכל רצונם הוא להעניק אהבה וביטחון לנכד מבלי להתערב בענייני הכספים והמשמורת.
- הגשת בקשה ליישוב סכסוך: אם ההידברות נכשלת, פותחים הליך ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה. עובדות סוציאליות יפגשו את הצדדים וינסו לגבש מתווה מפגשים הדרגתי בסביבה מוגנת ונעימה.
- הסדרת המעמד בהסכמי ההורים: הורים שמתגרשים בהסכמה יכולים לחסוך צער רב אם יקבעו במפורש בתוך ההסכם כי הילדים ימשיכו לבקר את הסבים משני הצדדים בחגים, בימי הולדת ובחופשות.
אם נתקלתם בהתנגדות עיקשת ובניסיונות למחוק את מקומכם בחיי נכדיכם, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ חינם לפני גירושים כדי להבין מהם הכלים המשפטיים העומדים לרשותכם, לפעול לפני שהנתק ישתרש, ולהבטיח את הקשר המשפחתי היקר שלכם עם הדור הבא.
