ריכזנו את כל השאלות החוזרות על עצמן מכל הפורומים ומכל האתרים בישראל. השאלות הנפוצות בתחום דיני המשפחה, בדגש על גירושין, חוזרות על עצמן בגרסאות שונות, אך רובן הגדול די דומות. ניתן לראות באופן מובהק כי המתגרשים והמתגרשים לעתיד בעיקר רוצים לקבל וודאות, בעיקר בתחילת הליך גירושין, על מנת להבין לקראת מה הם הולכים והאם יש […]
תשלום מזונות הוא אחד הנושאים הרגישים והנפיצים ביותר בכל הליך גירושין. עבור משפחות רבות, קביעת סכום המזונות חורצת את הגורל הכלכלי של שני הצדדים לשנים ארוכות קדימה. עם זאת, קיימת תפיסה שגויה בציבור לפיה מרגע שנקבעו דמי מזונות, מדובר בהחלטה מוחלטת שלא ניתן לשנות לעולם. המציאות המשפטית בת זמננו מציגה תמונה שונה לחלוטין, גמישה ומותאמת
ההחלטה האם לערער על פסק דין בתיק גירושין היא אחת ההחלטות המורכבות, היקרות והטעונות ביותר מבחינה רגשית. באופן טבעי, צד שמרגיש שנעשה לו עוול בערכאה הראשונה ירצה לנסות “לתקן” את המצב. עם זאת, בעולם המשפט, ובייחוד בדיני משפחה, המציאות אובייקטיבית ונוקשה הרבה יותר מתחושת הצדק הסובייקטיבית. עלויות הערעור כבדות, באופן כזה שהערעור עצמו, מעבר לערובה
הליך גירושין אינו רק סיומה העצוב של מערכת יחסים רומנטית; זהו פירוק משפטי וכלכלי של שותפות מורכבת, זירה רווית יצרים שבה כל החלטה חורצת גורל. כאשר סערת הרגשות מכה, האינסטינקט האנושי הטבעי ביותר הוא לחפש את נתיב המילוט המהיר ביותר החוצה, לעיתים קרובות מתוך תשישות נפשית, רגשות אשם או אשליה מסוכנת שניתן “לקנות שקט”. ואולם,
החלטה על גירושין היא אחת ההחלטות הקשות והמורכבות בחייו של אדם. מעבר למטען הרגשי הכבד, בני הזוג נדרשים לצלול לתוך סבך משפטי ביורוקרטי, שיקבע את עתידם הכלכלי ואת עתיד ילדיהם. בישראל, המצב המשפטי ייחודי ומורכב במיוחד, בשל קיומן של שתי ערכאות שיפוטיות מקבילות הדנות בענייני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה (אזרחי) ובית הדין הרבני (דתי).
מוסד ה”ידועים בציבור” הפך בעשורים האחרונים לאלטרנטיבה נפוצה מאוד לנישואין בישראל. זוגות רבים בוחרים, או נאלצים מסיבות שונות, לחיות יחד ולנהל משק בית משותף ללא רישום נישואין פורמלי. אחת השאלות המרכזיות שעולות כאשר קשר כזה מגיע לסיומו היא שאלת התמיכה הכלכלית: האם אישה ידועה בציבור זכאית ל”מזונות אישה” כמו אישה נשואה? התשובה הקצרה היא: לא,
כונס נכסים בהליכי גירושין מוצג לא פעם כפתרון יעיל, מהיר ונקי. בפועל, זהו אחד הצמתים הרגישים ביותר בכל סכסוך רכושי. במקום שבו אמורה לפעול זרוע ביצועית ניטרלית של בית המשפט, נולד לעיתים מוקד כוח וכלכלה שמושך את ההליך למסלול יקר, כוחני ולעיתים מיותר. לא כל מינוי הוא פסול, ולא כל עורך דין פועל ממניעים זרים.
משנת 2024 ואילך הלכה והתחזקה בפסיקת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט המחוזיים מגמה ברורה, חישוב מזונות הילדים הפך מדין המבוסס במידה רבה על הערכה כללית ושיקול דעת רחב, למנגנון מדויק בהרבה, הנשען על נתונים, חלוקות משנה ונוסחאות עבודה סדורות. אבן היסוד של השיטה נותרה הלכת בע”מ 919/15, אשר קבעה כי בגילאי 6 עד 15, כאשר
משמורת משותפת היא לא כותרת טכנית שמקבלים או לא מקבלים לפי רשימת דרישות קשיחה. בישראל נקודת המוצא היא שלשני ההורים יש אחריות הורית ואפוטרופסות טבעית על ילדיהם, והסוגיה שבדרך כלל מוכרעת היא היכן יגור הילד בפועל וכיצד יחולקו זמני השהות שלו עם הוריו, כולל בחגים וחופשות. מה שמכריע בפועל הוא עקרון טובת הילד, ומתוכו נגזרים
גירושין הם שינוי חיים עמוק, ובישראל הם גם הליך משפטי שיש לו מחיר לא קטן, גם רגשי וגם כלכלי. כשיש אמצעים, אנשים נוטים להאמין שהכול פתיר באמצעות עוד פגישה, עוד מכתב, עוד מומחה, עוד הליך. כשאין כסף, האשליה הזו מתנפצת מהר מאוד, ולעיתים היא מתחלפת בתחושת חוסר אונים. דווקא כאן נדרשת חשיבה צלולה יותר מהרגיל,
