כמעט כל תהליך גירושין מתחיל בהצהרת כוונות דומה: “אנחנו נעשה את זה יפה”, “ניפרד כמו חברים”, או לפחות “לא נערב את הילדים”. קלאסי. אבל המציאות בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים מראה תמונה אחרת לגמרי. מהר מאוד, זוגות שחלקו חיים שלמים יחד, מוצאים את עצמם מנהלים מלחמות עולם על ספה מאיקאה, על עשר דקות […]
החלטה על פרידה ופירוק התא המשפחתי היא מהרגעים המטלטלים והמורכבים ביותר בחייו של אדם. הפער בין הסערה הרגשית העזה לבין הקור והנוקשות של המערכת המשפטית יוצר כר פורה לטעויות הרסניות. בתחילת הדרך, רוב המתגרשים מצויים בעמדת נחיתות מובנית: הם פועלים מתוך כאב, כעס, חרדה לעתיד או תחושת בגידה, בעוד שהזירה דורשת חשיבה אסטרטגית, קור רוח
המשוואה הכלכלית של הגירושין אכזרית בפשטותה, והיא אינה מותירה מקום לאשליות: תזרים ההכנסות נותר זהה (או נשחק), בעוד שההוצאות הקבועות מכפילות את עצמן כמעט באופן מלא. בניגוד לנרטיב המשפטי המתמקד פעמים רבות ב”ניצחון” או ב”הפסד” בקרב על הרכוש המשותף, ה”מכה” האמיתית שממתינה למתגרשים אורבת ביום שאחרי חלוקת הנכסים. למה רמת החיים יורדת לאחר גירושין? בליבה
לנוחיותך, ריכזנו כאן באתר המומלץ בישראל בתחום דיני המשפחה והגירושין, את כל המושגים המשפטיים והכלכליים המרכזיים שעל כל מתגרש להכיר, על מנת לקבל הבנה כוללת לגבי הליך הגירושין. מילון המונחים מחולק לפי נושאים כדי להקל על ההתמצאות: 🏛️ הליכים, ערכאות וצווים 👨👩👧👦 משמורת וילדים 💰 מזונות (ילדים ואישה) 🏠 רכוש, כלכלה ומוניטין 📜 בית הדין
דיון הוכחות. רק הביטוי הזה יכול להעלות את הדופק במהירות שיא ולגרום לטלטלה ריגשית. הליך הגירושין מביא עמו התמודדויות מורכבות, ורגע העמידה בבית המשפט נתפס לעיתים כפסגת הלחץ. אבל רגע לפני שהחרדה משתלטת, כדאי לקחת נשימה עמוקה ולהבין משהו בסיסי: מדובר בסך הכל בעוד תחנה בדרך אל המטרה הסופית. כאשר מגיעים מוכנים לדיון, עם ידע
פירוק התא המשפחתי והליכי גירושין הפכו בעשורים האחרונים לחלק בלתי נפרד מנוף החברה הישראלית. אם בעבר נתפס הליך הגירושין כאירוע חריג המלווה בסטיגמה חברתית שלילית, הרי שכיום מדובר בתופעה רווחת, המהווה צומת דרכים משמעותי בחייהם של אלפי אזרחים ישראלים מדי שנה. שיעור הגירושין בישראל עובדתית, כיום ניכרת התייצבות מסוימת בשיעור המתגרשים בישראל, לאחר עשור של
התא המשפחתי, בראי המשפט הישראלי, איננו רק יחידה רגשית או חברתית, אלא שותפות כלכלית הדוקה. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית השווי של כלל נכסי בני הזוג, למעט חריגים מוגדרים. קביעת הנקודה המדויקת שעל ציר הזמן שבה מסתיימת אותה שותפות הלכה למעשה, מכונה
קיימת הנחת מוצא בסיסית, כמעט נאיבית, שלפיה אדם השוכר שירותי ייצוג משפטי מפקיד את גורלו בידי איש מקצוע שיילחם עבורו, יחקור, יהפוך כל אבן וייצור את התשתית הראייתית והמשפטית האופטימלית ביותר. אולם, בחינה מעמיקה של המציאות הרווחת בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים בישראל חושפת תמונה מורכבת ועגומה הרבה יותר. לא פעם, הלקוח מוצא
תביעות סרק בהליכי גירושין הן רעה חולה המזהמת את ההליך המשפטי ומסבה נזק בלתי הפיך למרקם המשפחתי, בפרט במקום בו מעורבים קטינים הצופים בהוריהם מכלים את הונם ומרצם במלחמות חסרות תוחלת. האחריות למיגור התופעה מוטלת על כל המעורבים: ייצוג משפטי הולם איננו נמדד בכמות הנייר המוגשת לבית המשפט או בנפח הצעקות באולם הדיונים, אלא ביכולת
הליך הגירושין בישראל טומן בחובו משמעויות משפטיות וכלכליות כבדות משקל. כאשר בני זוג מקבלים את ההחלטה לסיים את קשר הנישואין, מתעוררת מיד השאלה באשר למשך הזמן הנדרש להשלמת ההליך. תשובה לשאלה זו אינה אחידה ומשתנה מתיק לתיק, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל משפחה. מערכת המשפט לענייני משפחה בישראל מתמודדת עם עומסים כבדים, המשפיעים ישירות על
