הפחד מגירושין נבנה לרוב על בסיס הנחות כלליות ואי ודאות משפטית ולא על בסיס המציאות המעשית של ההליך. רבים מזהים את הגירושין עם אובדן מוחלט של שליטה אך בפועל מדובר בהליך מוסדר הנשען על כללים ברורים. הדין בישראל קובע מסגרות פעולה מוגדרות שמטרתן להסדיר מצב קיים ולא ליצור כאוס חדש.
פחדים וחששות לפני גירושין
הפחד נובע מהמעבר ממצב מוכר גם אם פגום למצב חדש שאופיו אינו ידוע. המציאות מראה כי מרבית ההשלכות אינן מיידיות ואינן שרירותיות אלא תוצאה של החלטות מודעות. ההליך אינו מתחיל ביום אחד ואינו מסתיים בהחלטה אחת. קיימים שלבים וכל שלב מאפשר היערכות. הפחד מתאר תרחיש של קריסה מיידית אך המציאות היא תהליך מדורג. מי שפועל במסגרת הדין פועל בתוך גבולות ברורים. גבולות אלו מצמצמים סיכון ומאפשרים תכנון. הפער בין הפחד למציאות נובע בעיקר מחוסר ידע. ידע משפטי בסיסי משנה את נקודת המבט. במקום איום כולל מתקבלת תמונה של הליך מנוהל. הפחד מתאר אובדן שליטה מוחלט אך המציאות מציעה שליטה יחסית. שליטה זו תלויה בהתנהלות ולא בעצם קיומו של ההליך.
רכוש ואיזון משאבים – פחד מול מציאות
הפחד הרווח ביותר נוגע לחלוקת רכוש ולאובדן נכסים. רבים סבורים כי גירושין משמעם ויתור חד צדדי או חלוקה שרירותית. המציאות המשפטית שונה. הדין קובע עקרונות ברורים לאיזון נכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. נכסים אישיים ונכסים משותפים נבחנים לפי מועד צבירה ואופי השימוש. אין מדובר בהחלטה אקראית אלא בהליך המבוסס על נתונים עובדתיים. הפחד מתמקד באי ודאות אך המציאות נשענת על מסמכים וראיות. כל צד רשאי להציג נתונים ולהגן על זכויותיו. חלוקת רכוש אינה מתבצעת ללא בדיקה. במקרים רבים ההסדרה יוצרת בהירות שלא הייתה קיימת קודם.
לפני הגירושין קיימת לעיתים עמימות כלכלית מלאה. לאחר ההליך מתקבלת תמונה מסודרת. הפחד מתאר אובדן אך המציאות יוצרת הגדרה. הגדרה זו מאפשרת תכנון עתידי. מי שנמנע מההליך מתוך פחד ממשיך לפעול בתוך חוסר ודאות קנייני. המציאות מלמדת כי הסדרה מפחיתה סיכון ולא מגבירה אותו.
כלכלה שוטפת ופחד מקריסה לעומת מציאות תזרימית
פחד נפוץ נוסף נוגע ליכולת הכלכלית לאחר הגירושין. החשש הוא מפני קריסה כלכלית מיידית וחוסר יכולת לעמוד בהוצאות. המציאות מורכבת יותר אך פחות דרמטית. אכן קיים שינוי במבנה ההוצאות אך שינוי זה ניתן לחישוב ולתכנון. הדין מסדיר חיובים כספיים אך אינו מונע ניהול כלכלי עצמאי. הפחד מתאר מצב של חוסר אמצעים אך המציאות מחייבת התאמה. התאמה זו כוללת בניית תקציב חדש ולא קריסה.
במקרים רבים הקושי נובע מהיעדר תכנון ולא מהיעדר יכולת. הפחד מונע בחינה ריאלית של מספרים. המציאות מחייבת בחינה כזו. כאשר בוחנים הכנסות והוצאות מתקבלת תמונה מדויקת יותר. לעיתים מתברר כי המצב יציב יותר מהצפוי. לפני ההליך קיימת לעיתים תלות כלכלית שאינה מנוהלת. לאחר ההליך נדרשת אחריות אישית. אחריות זו אינה איום אלא שינוי. הפחד מתאר חוסר מוצא אך המציאות מציעה כלים לניהול.
הורות ושגרה לאחר גירושין
הפחד מפגיעה בניהול חיי הילדים מתבסס על תפיסה של אובדן שליטה מוחלט. הורים רבים סבורים כי הגירושין יביאו לאובדן הקשר היומיומי או לבלבול מתמשך. המציאות המשפטית שונה. הדין קובע מסגרות ברורות לאחריות הורית ולזמני שהות. מסגרות אלו יוצרות שגרה מוגדרת. הפחד מתאר חוסר סדר אך המציאות יוצרת לוח זמנים. לוח זה מאפשר תכנון חיי היום יום.
לפני הליך גירושין קיימת לעיתים אי בהירות מלאה בנוגע לאחריות. לאחר ההסדרה מתקבלת חלוקה ברורה. הפחד נובע מהמעבר בין בתים אך המציאות מלמדת כי ילדים מסתגלים לשגרה ברורה יותר מאשר למתח מתמשך. מבחינה מעשית ההסדרה מפחיתה חיכוכים. הפחד מתמקד בשינוי אך המציאות מדגישה יציבות חדשה. יציבות זו נבנית באמצעות כללים ולא באמצעות הימנעות.
חשש תעסוקתי ותכנון עתידי לעומת מציאות של אחריות
פחד נוסף נוגע להשפעה על הקריירה ועל היכולת לתכנן עתיד מקצועי, בזמן גירושין ולאחריהם. רבים סבורים כי הגירושין יובילו לפגיעה תעסוקתית או לחוסר יכולת להתקדם. המציאות מראה כי ההליך מחייב אחריות, אך אינו מונע התפתחות לרוב. לפני הגירושין קיימת לעיתים הסתמכות על שותפות כלכלית שאינה מעודדת יוזמה. לאחר ההליך נדרש תכנון עצמאי של כל צד, כדי שיוכל להתקדם בחייו.
הפחד מצד אחד גורם לנו לסוג של שיתוק רגעי, אך המציאות מחייבת פעולה. פעולה זו כוללת בחינה מחודשת של אפשרויות תעסוקה. הדין אינו כופה מסלול מקצועי אך הוא מחייב עצמאות. עצמאות זו עשויה להוביל לשינויים אך אינה בהכרח פגיעה. הפחד נובע מאי ודאות שתתפוגג ככל והזמן יחלוף וכשהדברים יתחילו לשקוע.
השלכות משפטיות מתמשכות
קיים פחד מפני מעורבות משפטית מתמשכת וחוסר סיום. המציאות היא שהדין מאפשר סיום מוסדר באמצעות הסכמים ברורים. אמנם ייתכנו שינויים עתידיים אך אלו מוגדרים במסגרת ידועה. הפחד מתאר הליך אינסופי אך המציאות מציעה סיום עם אפשרות התאמה. לפני הגירושין קיימת לעיתים מחלוקת מתמשכת ללא מסגרת. לאחר ההליך קיימת מסגרת משפטית ברורה. מסגרת זו מצמצמת חיכוכים. הפחד מפני בתי משפט אינו מבטל את הצורך בהסדרה. המציאות מלמדת כי שימוש נכון בכלים המשפטיים מפחית מחלוקות עתידיות.
גירושין אינם מסתיימים בהכרח עם מתן הגט או פסק הדין. קיימות השלכות משפטיות מתמשכות הנוגעות לשינויים עתידיים. שינוי נסיבות כלכליות מעבר מקום מגורים או צרכים של ילדים עשויים להצדיק פנייה חוזרת לערכאות. הפחד נובע מהחשש מהמשך מעורבות משפטית. עם זאת הימנעות מגירושין אינה מבטלת אפשרות זו אלא משאירה אותה בלתי מוסדרת. מבחינה מעשית הסכמים ברורים מפחיתים מחלוקות עתידיות. הפחד מההליך הראשוני גורם לעיתים לדחיית הסדרה שממילא תידרש בהמשך. הדין מעניק כלים להתמודדות אך אינו מבטל את הצורך בניהול מושכל. הפחד מהמשפט אינו מגן מפניו אלא רק מעכב את השימוש בכלים שהוא מציע. שימוש נכון במסגרת המשפטית מצמצם סיכונים. הימנעות יוצרת מציאות של אי ודאות מתמשכת.
ההשלכות של הפחד
הפחד להתגרש מתמקד לרוב בהשלכות מעשיות ולא בתחושות מופשטות. שינוי במעמד המשפטי חלוקת רכוש ניהול כלכלי שגרה הורית ותכנון עתידי הם אתגרים ממשיים. עם זאת הימנעות מהליך אינה מבטלת את האתגרים אלא משמרת אותם במצב בלתי מוסדר. מבחינה מעשית גירושין הם כלי להסדרת מציאות קיימת. הפחד משתק אך אינו מגן. הדין מציע מסגרת ברורה להתמודדות עם ההשלכות. שימוש במסגרת זו מאפשר שליטה יחסית בתהליך. דחייה מתוך פחד מובילה להחמרת אי הוודאות. הבחירה אינה בין קושי לבין היעדר קושי אלא בין קושי מוסדר לבין קושי מתמשך ועמום. ההשלכות המעשיות של הפחד הן אפוא הארכת מצב של חוסר בהירות והעדר תכנון. הבחינה המעשית מראה כי התמודדות פעילה מפחיתה סיכונים יותר מהימנעות.
