החלטה על פרידה ופירוק התא המשפחתי מביאה עמה טלטלה עזה, המשלבת כאב לב, זיכרונות מהעבר ודאגה לקראת הבאות. כאשר בני זוג מחליטים לצאת לדרכים נפרדות, הם נדרשים להתמודד לא רק עם השבר האישי, אלא גם עם הצורך לחלק את כל מה שנצבר בחייהם המשותפים לאורך השנים. כאשר מדובר בנכסים ורכוש רב, ההליך הופך למאתגר ומורכב. […]
חלוקת מטלטלין בעין היא הדרך המעשית, היעילה והרווחת ביותר להפרדת רכושם הנייד של בני זוג העומדים בפני פירוק התא המשפחתי. בשונה מפירוק שותפות בנכסי מקרקעין, שבו לרוב הדירה נמכרת לצד שלישי והתמורה הכספית מתחלקת בין הצדדים, בחלוקה בעין מחלקים את החפצים הפיזיים עצמם: ריהוט, מכשירי חשמל, ארונות, מיטות, מזרונים, טלוויזיות, מקרר, תנור, מדיח, מייבש כביסה,
כשאנחנו שומעים את המילה “בגידה” בהקשר של נישואין, האסוציאציה הראשונה היא כמעט תמיד רומנטית. אבל בחדרי הדיונים של בתי המשפט למשפחה, מתגלה לעיתים קרובות בגידה כואבת לא פחות, ולעיתים הרסנית הרבה יותר לעתידכם: הבגידה הכלכלית. הליך גירושין בין יהודים הוא בסופו של דבר פירוק של שותפות עסקית לכל דבר ועניין. הבעיה מתחילה כאשר אחד הצדדים
חלוקת רכוש בעת גירושין בישראל מוסדרת בעיקר באמצעות חוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק קובע כי הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך חיי הנישואין, במשותף או לחוד, יחולק ביניהם בשוויון יחסי ביום פקיעת הקשר, אלא אם נחתם הסכם ממון הקובע אחרת. העיקרון המרכזי בחוק הוא עיקרון האיזון, לפיו כל צד זכאי למחצית מהשווי
