קביעת משמורת והסדרי שהות עם הילדים בהליכי גירושין היא אחת הסוגיות המורכבות ביותר בדיני המשפחה בישראל. היא נוגעת ישירות לרווחתם הנפשית, הפיזית והחינוכית של הילדים, ומשפיעה על מבנה חייהם היומיומי לטווח ארוך. הדין בישראל קובע כי שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם גם לאחר פרידה, ועליהם להמשיך לשאת באחריות משותפת לצורכי הילדים. ההכרעות בתחום […]
הורים המעורבים בגירושין חייבים להבין שהפרת הסדרי שהות היא לא רק הפרת חוזה או פסק דין, אלא פגיעה ישירה בליבת ההורות, בזכויות הילד, ובתהליך השיקומי של התא המשפחתי לאחר הפרידה. בתי המשפט נדרשים לעיתים לבחור בין שמירה על יציבות לבין התערבות נוקשה, ולעשות זאת מתוך אחריות ערכית ומשפטית עמוקה. ההורה שיראה בגידול הילד פרויקט משותף,
משמורת ילדים והסדרי שהות מהווים את לב לבו של הדין המשפחתי בישראל, והם מעוררים את המורכבות המשפטית, הרגשית והחברתית מהגבוהות ביותר שבתחום דיני המשפחה. בשונה מסוגיות של רכוש או מזונות, שאלות הנוגעות למיקום הילדים, זהות ההורה המרכזי, מידת המעורבות של כל אחד מהם, וכן אופי ואורך המפגשים עם ההורה שאינו משמורן – נוגעות באופן ישיר
כיצד נקבעת משמורת הילדים ומהם הסדרי הראייה המקובלים? המשך קריאה »
הסדרי שהות הם ההסכמות או ההחלטות המשפטיות המתקבלות לאחר גירושין או פרידה, בנוגע לזמן בו ישהו ילדים אצל כל אחד מהוריהם. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בתפיסת בתי המשפט לגבי חלוקת הזמנים בין ההורים, מגישה שראתה באחד ההורים “הורה עיקרי”, לגישה שמבקשת ליצור מעורבות משמעותית של שני ההורים בחיי ילדיהם. הביטוי “הסדרי שהות” החליף את
