הליך גירושין אינו רק סיומה העצוב של מערכת יחסים רומנטית; זהו פירוק משפטי וכלכלי של שותפות מורכבת, זירה רווית יצרים שבה כל החלטה חורצת גורל. כאשר סערת הרגשות מכה, האינסטינקט האנושי הטבעי ביותר הוא לחפש את נתיב המילוט המהיר ביותר החוצה, לעיתים קרובות מתוך תשישות נפשית, רגשות אשם או אשליה מסוכנת שניתן “לקנות שקט”. ואולם, […]
החלטה על גירושין היא אחת ההחלטות הקשות והמורכבות בחייו של אדם. מעבר למטען הרגשי הכבד, בני הזוג נדרשים לצלול לתוך סבך משפטי ביורוקרטי, שיקבע את עתידם הכלכלי ואת עתיד ילדיהם. בישראל, המצב המשפטי ייחודי ומורכב במיוחד, בשל קיומן של שתי ערכאות שיפוטיות מקבילות הדנות בענייני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה (אזרחי) ובית הדין הרבני (דתי).
מוסד ה”ידועים בציבור” הפך בעשורים האחרונים לאלטרנטיבה נפוצה מאוד לנישואין בישראל. זוגות רבים בוחרים, או נאלצים מסיבות שונות, לחיות יחד ולנהל משק בית משותף ללא רישום נישואין פורמלי. אחת השאלות המרכזיות שעולות כאשר קשר כזה מגיע לסיומו היא שאלת התמיכה הכלכלית: האם אישה ידועה בציבור זכאית ל”מזונות אישה” כמו אישה נשואה? התשובה הקצרה היא: לא,
כונס נכסים בהליכי גירושין מוצג לא פעם כפתרון יעיל, מהיר ונקי. בפועל, זהו אחד הצמתים הרגישים ביותר בכל סכסוך רכושי. במקום שבו אמורה לפעול זרוע ביצועית ניטרלית של בית המשפט, נולד לעיתים מוקד כוח וכלכלה שמושך את ההליך למסלול יקר, כוחני ולעיתים מיותר. לא כל מינוי הוא פסול, ולא כל עורך דין פועל ממניעים זרים.
משנת 2024 ואילך הלכה והתחזקה בפסיקת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט המחוזיים מגמה ברורה, חישוב מזונות הילדים הפך מדין המבוסס במידה רבה על הערכה כללית ושיקול דעת רחב, למנגנון מדויק בהרבה, הנשען על נתונים, חלוקות משנה ונוסחאות עבודה סדורות. אבן היסוד של השיטה נותרה הלכת בע”מ 919/15, אשר קבעה כי בגילאי 6 עד 15, כאשר
משמורת משותפת היא לא כותרת טכנית שמקבלים או לא מקבלים לפי רשימת דרישות קשיחה. בישראל נקודת המוצא היא שלשני ההורים יש אחריות הורית ואפוטרופסות טבעית על ילדיהם, והסוגיה שבדרך כלל מוכרעת היא היכן יגור הילד בפועל וכיצד יחולקו זמני השהות שלו עם הוריו, כולל בחגים וחופשות. מה שמכריע בפועל הוא עקרון טובת הילד, ומתוכו נגזרים
גירושין הם שינוי חיים עמוק, ובישראל הם גם הליך משפטי שיש לו מחיר לא קטן, גם רגשי וגם כלכלי. כשיש אמצעים, אנשים נוטים להאמין שהכול פתיר באמצעות עוד פגישה, עוד מכתב, עוד מומחה, עוד הליך. כשאין כסף, האשליה הזו מתנפצת מהר מאוד, ולעיתים היא מתחלפת בתחושת חוסר אונים. דווקא כאן נדרשת חשיבה צלולה יותר מהרגיל,
תהליך הגירושין בישראל הוא הליך מורכב המשלב בתוכו עניינים אישיים, רגשיים ומשפטיים. פירוק התא המשפחתי דורש הסדרה מקיפה של נושאי רכוש, ילדים ומעמד אישי מול ערכאות משפטיות שונות. כדי לעשות סדר בבלאגן ובחוסר הוודאות שאופף את הליך הגירושין בישראל, ריכזנו את הצעדים והנקודות המרכזיות שחשוב להכיר לפני שיוצאים לדרך. בחירת מסלול: הסכמה לעומת מאבק משפטי
אם שואלים עורך דין ותיק לדיני משפחה איפה זוגות מפסידים הכי הרבה כסף בגירושין, התשובה כמעט אף פעם לא תהיה מכירת הדירה או חלוקת הרכב. הכסף הגדול מסתתר במקומות שלא רואים ביום יום, בזכויות שנצברו בשקט לאורך שנים, ובנכסים שהערך שלהם קופץ דווקא אחרי שהקשר נגמר. פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, פיצויי פרישה,
ייצוג משפטי בגירושין עולה לא מעט כסף, אבל הבחירה האמיתית היא בין הגעה לניהול תיק משפטי מלא שאז העלות אינה באמת נשלטת על ידך, לבין ניהול גירושין בהסכמה או באמצעות גישור, שבקרה כזה השליטה על העלות היא בידים שלך. תכנון נכון של גירושים יחסוך הרבה עלויות לשני הצדדים. מי שמבקש להיכנס לתהליך בצורה חכמה צריך
