הליך הגירושין במדינת ישראל הוא צומת משפטי, רגשי וחברתי שבו נפגשים חוקי המדינה, עקרונות דתיים, זכויות כלכליות ואנושיות, וצרכים אישיים של כל אחד מבני הזוג. לעיתים, בני זוג שמבקשים לפרק את התא המשפחתי אינם שואפים לדיון ממושך או למאבק משפטי מורכב, אלא לחתירה לפתרון מהיר, שקט ומוסכם. על אף התחושות הקשות שמלוות את שלב זה, […]
הליך הגירושין בישראל הפך עם השנים לתהליך מורכב ורב־מערכתי, המחייב את המעורבים בו להתמודד לא רק עם פירוק המסגרת הזוגית אלא גם עם שורת סוגיות משפטיות מהותיות הנוגעות לילדים, לרכוש, למזונות ולהתנהלות יומיומית עתידית. בשל מורכבות זו, בחירת עורך הדין שילווה את ההליך מהווה החלטה קריטית אשר יש לה השלכות משפטיות, כלכליות ורגשיות ארוכות טווח.
גירושין בישראל אינם רק הליך פורמלי של פירוק קשר נישואין, אלא מהווים תהליך רגשי, כלכלי וחברתי עמוק שבו משתלבים מתח, כאב, לחצים והכרעות קשות. לעיתים קרובות, הליך זה כולל עימותים משפטיים ממושכים הנוגעים למשמורת ילדים, מזונות, רכוש ולעיתים גם לשאלות מורכבות של אלימות או ניכור. בתוך מרחב זה של אי ודאות, הבחירה לוותר בגירושין נתפסת
בתוך עולם הסכסוכים המשפטיים בדיני המשפחה, גירושין בהסכמה מהווים חריג חיובי ומשמעותי, שלא אחת מצליח לרכך את השלכות הפרידה ולעצב אותה כאירוע אנושי ולא רק משפטי. בעוד שרוב המקרים בתחום מאופיינים ברגשות עזים, חוסר אמון והתדיינויות ארוכות ומתישות, דווקא כאשר בני זוג מצליחים לשבת סביב שולחן משותף ולנהל שיח פתוח ומכבד, מתגלה בפניהם אפשרות אחרת
הליך פתיחת תיק גירושין ברבנות בישראל מבוסס הן על מערכת הדין הדתי היהודי והן על סדרי הדין הנהוגים במערכת השיפוטית הישראלית. מי שמעוניין לסיים את נישואיו בישראל חייב לעבור דרך בית הדין הרבני, משום שלפי חוק שיפוט בענייני נישואין וגירושין, סמכות הגירושין בין יהודים נתונה לבתי הדין הדתיים. זו אינה בחירה אישית אלא חובה משפטית.
מזונות ילדים בישראל נגזרים ממארג משפטי מורכב הכולל גם את המשפט העברי בבתי הדין הרבניים וגם את הדין האזרחי בבתי המשפט לענייני משפחה. עד שנת 2017, הייתה ההנחה המשפטית הרווחת כי אב חייב באופן אבסולוטי במזונות ילדיו הקטינים, ללא קשר ליכולתה הכלכלית של האם. פסק הדין בע”מ 919/15, אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון,
כאשר מערכת זוגית מגיעה לסיומה, מתעוררים לא אחת רגשות עזים, קשיים כלכליים, עימותים סביב הילדים, ולעיתים גם מאבקי שליטה. אך כאשר הליך הגירושין כרוך באבחנה רפואית של מחלה נפשית אצל אחד מבני הזוג, המורכבות מתעצמת פי כמה. המערכת המשפטית, החברתית והרגשית מתערבבות זו בזו, והמציאות מחייבת התנהלות מדודה, רגישה ומבוססת ראיות. הצורך להתגרש מבן או
גירושין הם ללא ספק אחד מהצמתים הקשים והמורכבים ביותר בחיי אדם. פירוק התא המשפחתי כרוך לרוב בכאב רגשי עמוק, שינויים דרמטיים באורח החיים, ובמיוחד כאשר יש ילדים מעורבים, דאגה כנה לעתידם וליציבותם. זהו תהליך הדורש הסתגלות נפשית ופיזית משמעותית מכל המעורבים בו, ולעיתים קרובות הוא מלווה בתחושות של חוסר ודאות ופגיעות. לצד הקושי הרגשי והאתגרים
תסקיר עו״ס לסדרי דין, הידוע בעבר כ”תסקיר פקידת סעד”, הפך בעשורים האחרונים לאחד הכלים המרכזיים והמשפיעים ביותר בהליכי גירושין בישראל, ובמיוחד כאשר נוגעים הדברים לילדים. מדובר במסמך מקצועי המופק על ידי עובדת סוציאלית מוסמכת, הפועל כחלק אינטגרלי מההליך השיפוטי בענייני משמורת, אחריות הורית וזמני שהות. תכליתו המרכזית של התסקיר היא לשקף לבית המשפט את טובת
תסקיר עו״ס לסדרי דין ככלי מכריע בהכרעות משמורת וזמני שהות לקרוא עוד »
הבחירה להתגרש אינה רק צעד רגשי או חברתי, אלא הליך משפטי, מוסרי, כלכלי ופסיכולוגי עמוק. אך בעוד רבים תופסים את הרגע בו הוגשה תביעה או נחתם הסכם גירושין כרגע ההתחלה, למעשה מדובר בנקודת שיא של תהליך שהחל הרבה קודם. יש דברים שלא ניתן להשלים לאחר שהשבר התרחש, ולפיכך קיימת חשיבות עצומה להספיקם מבעוד מועד. לפני
