נישואין פתוחים הם תופעה חברתית מתפתחת המאתגרת את התפיסות המסורתיות של מוסד הנישואין כפי שהן מוכרות בדין הישראלי הדתי והאזרחי כאחד. הזוגות הבוחרים במודל פתוח שואפים לשלב חופש אישי, גמישות רגשית, ושותפות זוגית המבוססת על הסכמה, שקיפות ודו־שיח מתמיד. ברמה החברתית, מדובר בבחירה לגיטימית הנובעת מערכים של שוויון, אמון הדדי ואחריות אישית, אך ברמה המשפטית, […]
במדינת ישראל קיימת הבחנה חדה וברורה בין הקלטה מותרת לבין האזנת סתר אסורה. חוק האזנת סתר, תשמ”א 1981, מהווה את הבסיס הנורמטיבי שמגדיר מהי הקלטה חוקית ומהי פעולה אסורה הפוגעת בפרטיות. החוק קובע בפירוש כי אדם רשאי להקליט שיחה כל עוד הוא עצמו משתתף בה בפועל. הקלטה עצמית של שיחה, גם ללא ידיעת הצד השני,
המערכת המשפטית בישראל היא ייחודית במערב בכך שהיא מקיימת שתי ערכאות מקבילות לדיני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני. שתי הערכאות פועלות בסמכויות מקבילות בנושאים רבים, בעיקר כאשר מדובר בבני זוג יהודים, אך נבדלות באופן מובהק במקור סמכותן, בגישתן הערכית, בהליכים הנהוגים בהן ובאופן יישום הדין. הפיצול הזה יוצר מציאות שבה בני
השוואה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה לקרוא עוד »
חיוב במזונות מהווה אחד מעמודי התווך בדיני המשפחה בישראל. מזונות הם תשלומים שמתחייב בהם אחד מבני הזוג כלפי האחר או כלפי ילדיהם, בהתאם לחובה הנובעת מהדין האישי, מהסכמים בין הצדדים, או מפסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט. כאשר מדובר במזונות ילדים, מדובר בזכות מהותית של הילד הנובעת מהאחריות ההורית של ההורים, ואינה ניתנת לוויתור.
כאשר בני זוג המצויים בהליכי גירושין מחזיקים יחד בדירת מגורים, נדרשת לעיתים הכרעה משפטית בשאלת מימושה או חלוקתה של הדירה, במיוחד כאשר אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה. דירת המגורים אינה רק נכס פיזי אלא גם מרחב רגשי, ובמקרים רבים מהווה את עיקר ההון המשותף של בני הזוג. החוק בישראל מכיר בזכות כל אחד מהצדדים לדרוש
כאשר מערכת יחסים בין בני זוג מתפרקת, נוצר מתח מובנה בין הרצון האישי של כל אחד מהם למצות את זכויותיו, לבין המחויבות כלפי הילדים שנולדו לתוך הקשר הזה. האתגר המרכזי בגירושין נעוץ ביכולת ההורים להפריד בין הכאב האישי לבין צורכי הילדים. עם זאת, לא אחת מתגלה מציאות שבה אחד ההורים משתמש בילדים ככלי במאבק נגד
בתוך מערבולת רגשית המלווה את תהליך הגירושין, לא אחת נשלפות מילים חריפות, פרסומים פוגעניים ושיימינג מכוון, שלעתים הופכים למסמכים ראייתיים בתביעות אזרחיות. בעוד שהדחף לפרוק רגשות מובן, החוק בישראל אינו עושה הנחות כאשר מדובר בפרסום העלול להשפיל, לבזות או לפגוע בשמו הטוב של אדם. הדברים חמורים שבעתיים כאשר מדובר בבן זוג לשעבר, במיוחד אם לפרסום
במהלך הליכי גירושין, כאשר הרגשות גועשים והקונפליקטים גוברים, מתרבות גם התופעות של פרסומים פוגעניים בין בני הזוג. תביעות לשון הרע אינן נדירות עוד, אלא הופכות לנדבך מהותי במאבק הכולל שמנהלים בני זוג זה מול זו. במקרים רבים, צד אחד בוחר לפרסם טענות קשות על משנהו, ברשתות החברתיות, מול בני משפחה, או בקרב קהילה משותפת, תוך
דיכאון לאחר גירושין הפך לתופעה נפוצה המוכרת היטב בקרב אנשי מקצוע בתחום המשפט, הרווחה והבריאות הנפשית. מדובר במצוקה רגשית ממשית אשר פוקדת נשים וגברים גם יחד, לאו דווקא בהתאם לשאלה מי יזם את הגירושין ומי ננטש. עצם סיום מערכת יחסים זוגית פורמלית, במיוחד כאשר היו בה מרכיבים של תלות רגשית, כלכלית או הורות משותפת, עשוי
השאלון שלפניך יסדר לך קצת את הראש בתקופה כנראה לא פשוטה בחייך. לאחר מילוי השאלון, יתקבל משוב על כדאיות פתיחת תיק גירושין והאם עוד יש מה להציל מהנישואים שלכם. הקפד לענות על השאלות בתום לב ועל פי המצב הנוכחי האמיתי, נכון להיום. התשובות אינן נשמרות בשום מקום ומטרת השאלון היא לסייע לך בהבנת המצב בו
