משמורת ילדים והסדרי שהות מהווים את לב לבו של הדין המשפחתי בישראל, והם מעוררים את המורכבות המשפטית, הרגשית והחברתית מהגבוהות ביותר שבתחום דיני המשפחה. בשונה מסוגיות של רכוש או מזונות, שאלות הנוגעות למיקום הילדים, זהות ההורה המרכזי, מידת המעורבות של כל אחד מהם, וכן אופי ואורך המפגשים עם ההורה שאינו משמורן – נוגעות באופן ישיר […]
כיצד נקבעת משמורת הילדים ומהם הסדרי הראייה המקובלים? לקרוא עוד »
כאשר בוחנים את ההיבטים השונים של הליך הגירושין, ניתן לראות כי השגת פרידה מהירה וחכמה תלויה לא באירוע אחד נקודתי, אלא בשילוב של מספר מרכיבים חשובים: הכנה מוקדמת, איזון רגשי, תכנון כלכלי, שמירה על הילדים, הקפדה על פרטיות, מגורים יציבים, והסכמות זמניות נבונות. כל אחד ממרכיבים אלו לבדו אינו מספיק, אך השילוב ביניהם יוצר קרקע
כאשר הורים מתגרשים ומסכימים או מחויבים לקיים משמורת משותפת, אחת הסוגיות העדינות ביותר שמחייבות פתרון ברור היא הסוגיה של קבלת החלטות רפואיות, ובפרט ניהול הקשר עם קופות החולים. הילדים נותרים עם צרכים רפואיים זהים, אך המערכת הארגונית של קופות החולים והיחס המינהלי למעמדם של ההורים אינם תמיד מתאימים למציאות המורכבת שנוצרה לאחר הגירושין. אף על
משמורת משותפת וקופת חולים – כך תבטיחו גישה רפואית שווה לשני ההורים לקרוא עוד »
גישור גירושין בישראל עבר מהפך מהותי בעשור האחרון, והפך מהליך כמעט אנונימי להליך מוכר, מוסדר ובלתי נפרד מההליך המשפטי המקובל. בעבר, גישור נחשב לאפיק צדדי, שהוצע רק במצבים חריגים או לזוגות אשר נקטו בגישה פתוחה ושיתופית באופן יוצא דופן. כיום, הוא הפך לחלק אינטגרלי מהתשתית המשפטית, לאחר חקיקה שמכירה בו כאמצעי ראשון לפתרון סכסוכים, עוד
החלטה על גירושין היא אחת ההחלטות המורכבות והמשמעותיות ביותר בחיי אדם, הנושאת עמה השלכות עמוקות על כל היבטי החיים – אישיים, רגשיים, כלכליים ומשפטיים. הליך זה בישראל מורכב במיוחד, שכן הוא כפוף הן לדין תורה והן לדין האזרחי, ודורש הבנה מקיפה של הפרוצדורות, הדינים והאפשרויות העומדות בפני בני הזוג. מאמר זה נועד לשמש כמורה נבוכים
המערכת המשפטית בישראל מבחינה בצורה חדה בין מזונות ילדים לבין מזונות לאחר גיל הבגרות. בעוד שבמהלך תקופת הילדות, ההורה הלא משמורן מחויב במזונות מכוח חובה משפטית ברורה וחד־משמעית, הרי שמרגע שהילד הגיע לגיל 18, משתנה מהות הזכות. היא כבר אינה נובעת עוד מהוראות ברורות שבדין אלא מבוססת על עקרונות של צדקה. כלומר, חובת התשלום אינה
פתיחת תיק גירושין היא פעולה משפטית מהותית שמצריכה הכנה מקדימה יסודית, איסוף מדוקדק של מסמכים, ניסוח משפטי תקני, עמידה בדרישות הפורמליות והצגת תמונה מדויקת של מצבו של התא המשפחתי המתפרק. כל שלב שנעשה ברשלנות עלול לגרום לנזק ממשי בהמשך ההליך – החל מהארכת הזמנים ועד לפגיעה בתוצאה הסופית. ככל שצד מגיש בקשה מסודרת, נקייה, מוכחת
הליך גירושין מהווה, מטבע הדברים, צומת דרכים רגשית, כלכלית וחברתית מורכבת ביותר בחייהם של פרטים ומשפחות, והוא דורש מהצדדים המעורבים משאבים פנימיים וחיצוניים רבים להתמודדות. כאשר תהליך זה סוטה ממסלולו הרגיל והופך לסכסוך ממושך, טעון ומעמיק, הוא עלול לגבות מחיר נפשי, כלכלי ומשפטי כבד מכלל המעורבים בו, ובמיוחד מהילדים. גירושין המוגדרים כ”קשים” מתאפיינים לרוב במחלוקות
ההחלטה לפרק תא משפחתי באמצעות תביעת גירושין ניצבת כאחד הצמתים המשפטיים והאישיים המורכבים ביותר בחיי אדם, והיא טומנת בחובה מערכת השלכות רחבה המשתרעת מעבר למישור המשפטי הצר. אין מדובר רק בהתרת קשר פורמלי אלא במהלך בעל השפעה עמוקה על היבטים כלכליים, רגשיים וחברתיים של בני הזוג וילדיהם. במדינת ישראל, המצב המשפטי הייחודי, המעניק סמכות מקבילה
חוק יחסי ממון בין בני זוג נחקק מתוך תפיסה עקרונית לפיה שותפות בנישואין צריכה להיות מלווה גם בשותפות כלכלית, ומתוך כך, בעת פירוק הקשר, יתחלק הרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפת באופן שוויוני. מדובר בעיקרון יסוד שמטרתו לייצר ודאות ולמנוע סכסוכים מיותרים בשעת פרידה. החוק אינו מבדיל בין גבר לאישה, ואינו שואל מי עבד יותר או
