מערכת גירושים

בתוך עולם הסכסוכים המשפטיים בדיני המשפחה, גירושין בהסכמה מהווים חריג חיובי ומשמעותי, שלא אחת מצליח לרכך את השלכות הפרידה ולעצב אותה כאירוע אנושי ולא רק משפטי. בעוד שרוב המקרים בתחום מאופיינים ברגשות עזים, חוסר אמון והתדיינויות ארוכות ומתישות, דווקא כאשר בני זוג מצליחים לשבת סביב שולחן משותף ולנהל שיח פתוח ומכבד, מתגלה בפניהם אפשרות אחרת […]

הדרך היעילה ביותר לצמצם פגיעה בזכויות הפנסיוניות בעת גירושין היא באמצעות תכנון מראש. הסכם ממון ברור יכול להחריג את הזכויות מהאיזון, או לחלופין לקבוע אופן חלוקה שמגלם שיקולים אישיים וציפיות הדדיות. בנוסף, כל אדם צריך לעקוב אחר קצב הצבירה שלו ולוודא כי כל הנתונים הפנסיוניים שקופים ומדויקים. במידה והצד השני מערים קשיים או מסתיר מידע,

הגירושין, במובנם המשפטי, הם הליך מוגדר, תחום בזמן, מתועד במסמכים ונחתם בפסק דין. אך מאחורי כל תיק גירושין טמון סיפור חיים שלם, כזה שאינו מתחיל במילים “הצדדים נישאו זה לזו בשנת כך וכך”, ואינו מסתיים בחתימה על הסכם. הסיפור האמיתי נרקם באלפי רגעים שבין אדם לאדם – במבט שלא נשלח, במילה שנחסכה, בוויתור שחזר על

בחירה במגשר גירושין איננה רק החלטה לוגיסטית טכנית היא בחירה אסטרטגית שיש לה השלכות רגשיות, משפטיות וכלכליות מרחיקות לכת. בעת פרידה, ובמיוחד כאשר מעורבים ילדים, רכוש משותף או רגשות לא פתורים, יש צורך בגורם שלישי שמסוגל לנווט את הספינה הסוערת הזו בבטחה. מגשר אמין הוא אדם שמבין לעומק את מורכבות הסיטואציה, אך בו בזמן מצליח

גישור בגירושין מהווה כיום את אחד הכלים המרכזיים והמשמעותיים ביותר בפתרון סכסוכים בין בני זוג בישראל. מדובר בהליך שבו שני הצדדים נעזרים במגשר ניטרלי, מוסמך ובעל ניסיון, אשר מסייע להם להגיע להסכמות בנושאים המרכזיים הכרוכים בפרידה. בניגוד להליך משפטי בבית הדין או בבית המשפט לענייני משפחה, גישור גירושין מתנהל באווירה רגועה, חסויה ולא מתעמתת, ובכך

חוק המזונות בישראל נחקק בשנת 1959 ונקרא בשמו המלא: חוק המזונות (החובה לספק מזונות), תשי”ט–1959. חוק מזונות נועד להסדיר את חובת התשלום של אדם למזונות קרובי משפחתו, במצבים שבהם אין הם יכולים לפרנס את עצמם. החוק חל על כלל אזרחי המדינה, תוך הבחנה ברורה בין החובה הנובעת מן הדין האישי, כלומר מהדת אליה משתייכים הצדדים,

קביעת זמני השהות של ילדים לאחר גירושין היא אחת ההכרעות המשמעותיות ביותר שיכולות להשפיע על חיי המשפחה לטווח ארוך. מדובר בהחלטה שנעשית לעיתים בצל סכסוך מתמשך בין ההורים, אך על בתי המשפט ובתי הדין להתרכז בעיקר בטובת הילד. הפסיקה בישראל בעשור האחרון מחדדת את החשיבות שבהתאמת ההסדרים לצרכים ההתפתחותיים של הילד, ולא רק לרצונות ההורים.