נישואין כושלים הם תופעה שאינה נדירה, אך במקרים רבים מתאפיינת בשהות ממושכת במסגרת זוגית שמיצתה את תפקודה המהותי, הן מבחינה רגשית והן מבחינה תפקודית. מצב זה כולל זוגיות שבה מתקיימת שחיקה מתמשכת, ניכור רגשי, עימותים תכופים, או חוסר תפקוד הדדי בתחומים קריטיים כמו גידול ילדים, ניהול משק בית, יציבות כלכלית ותמיכה נפשית. ההחלטה לפרק נישואין […]
הליך גירושין הוא מהלך משפטי מהותי שמשליך על תחומים רבים בחיי האדם, לרבות רכוש, אחריות הורית, בריאות נפשית, זכויות סוציאליות ומצב כלכלי שוטף. במקרים רבים, אנשים פועלים מתוך סערת רגשות, כעס או תחושת עלבון, ומקבלים החלטות שגויות שמובילות להפסדים חמורים ולהליך משפטי מסורבל, יקר וארוך. כל פעולה שמתבצעת ללא ייעוץ משפטי הולם וללא הבנת ההשלכות
חישוב דמי מזונות ילדים בישראל הוא רכיב יסוד בהליכי גירושין ובהסכמי הורות נפרדת, והוא מגלם בתוכו את האחריות הכלכלית של ההורים כלפי ילדיהם לאחר הפרידה. התחום כולו מושתת על עקרונות משפטיים, כלכליים וחברתיים, והיישום שלו מחייב זהירות מרבית, היכרות עם הפסיקה הרלוונטית והבנה של ההיבטים המעשיים. עד לשנים האחרונות, ההורה שאצלו לא התגוררו הילדים נדרש
הליך הגירושין במדינת ישראל הוא צומת משפטי, רגשי וחברתי שבו נפגשים חוקי המדינה, עקרונות דתיים, זכויות כלכליות ואנושיות, וצרכים אישיים של כל אחד מבני הזוג. לעיתים, בני זוג שמבקשים לפרק את התא המשפחתי אינם שואפים לדיון ממושך או למאבק משפטי מורכב, אלא לחתירה לפתרון מהיר, שקט ומוסכם. על אף התחושות הקשות שמלוות את שלב זה,
חלוקת רכוש בגירושין היא אחד הנושאים המורכבים והמהותיים ביותר בתהליך פירוק קשר נישואין. מדובר במערכת שלמה של זכויות וחובות, הערכות שווי, השפעות פסיכולוגיות וכלכליות, פרשנויות חוקיות משתנות ויישום עקרונות שוויון וצדק. בישראל, נושא זה מוסדר בעיקר על ידי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, בצירוף פרשנות ענפה בפסיקה ובחוקי יסוד אחרים כמו חופש הקניין.
במקרים של גירושין הכוללים רכיבים כלכליים מורכבים, נדרש לעיתים קרובות שירותו של אקטואר מוסמך לצורך קביעת שווי זכויות סוציאליות ופנסיוניות עתידיות. מדובר במומחה מקצועי אשר מתמחה בחישוב ערכים אקטואריים של זכויות עתידיות תוך הסתמכות על פרמטרים כגון תוחלת חיים, שיעורי היוון, תנאי פנסיה וחוקי הביטוח בישראל. בתי המשפט לענייני משפחה בישראל נוהגים להסתמך על חוות
הליך הגירושין בישראל הפך עם השנים לתהליך מורכב ורב־מערכתי, המחייב את המעורבים בו להתמודד לא רק עם פירוק המסגרת הזוגית אלא גם עם שורת סוגיות משפטיות מהותיות הנוגעות לילדים, לרכוש, למזונות ולהתנהלות יומיומית עתידית. בשל מורכבות זו, בחירת עורך הדין שילווה את ההליך מהווה החלטה קריטית אשר יש לה השלכות משפטיות, כלכליות ורגשיות ארוכות טווח.
גירושין בישראל אינם רק הליך פורמלי של פירוק קשר נישואין, אלא מהווים תהליך רגשי, כלכלי וחברתי עמוק שבו משתלבים מתח, כאב, לחצים והכרעות קשות. לעיתים קרובות, הליך זה כולל עימותים משפטיים ממושכים הנוגעים למשמורת ילדים, מזונות, רכוש ולעיתים גם לשאלות מורכבות של אלימות או ניכור. בתוך מרחב זה של אי ודאות, הבחירה לוותר בגירושין נתפסת
סוגיית מזונות הילדים מהווה את אחד הנושאים המרכזיים והמורכבים ביותר בכל תיק גירושין, ולעיתים גם את הנושא השנוי ביותר במחלוקת בין הצדדים. עד לשנים האחרונות, נהגה הפסיקה לקבוע סכום מזונות כמעט קבוע וקשיח עבור כל ילד, ללא קשר להכנסות ההורים, זמני השהות או הצרכים הספציפיים של הילד. הסכום נע בסביבות 1,250 ש”ח לילד, כאשר במקרים
ההלכה שנקבעה בבג”ץ בעניין סמכות מזונות ילדים, הידועה גם גפסיקת בג”ץ מזונות ילדים, עיצבה מחדש את המערכת המשפטית באופן מחייב וברור. אין עוד ספק כי סמכות מזונות ילדים נובעת ממקום הגשת התביעה, אלא מזכויות הילד ומהליך משפטי תקין שמגן עליו בשימת דגש על עקרון טובת הילד לפני הכל. הסכמה של ההורים אינה יכולה להחליף את
