בחירת אסטרטגיית גירושין והגדרת היעדים המרכזיים, לפני הכניסה למסלול המשפטי, מהווים תנאי ראשוני לניהול נכון ומאוזן של ההליך כולו. פנייה לבית המשפט או לבית הדין ללא מחשבה מוקדמת עלולה לגרום לכך שההליך יתנהל בצורה אימפולסיבית ולא מתוכננת, מה שיוביל להפסדים כלכליים, פגיעה במעמד ההורי והעמקת הקונפליקט. כדי להימנע מכך על בני הזוג להקדיש זמן להבנת […]
גישור גירושין במקרים של מחלוקות רכושיות קשות הוא לא רק הליך חלופי להליך גירושין משפטי, הוא גישה שלמה לפתרון סכסוך שמעמידה במרכז את האדם, את התא המשפחתי לשעבר, ואת העתיד המשותף ככל שיש כזה. ההליך מתנהל בסביבה מוגנת, תחת חיסיון, עם אפשרות להסכמות מותאמות, רגישות רגשית, שליטה בקצב, והתחשבות בילדים ובמשפחה. הוא חוסך משאבים, זמן,
כאשר בני זוג מחליטים להיפרד, במיוחד לאחר שנים של חיים משותפים ולעיתים גם ילדים משותפים, קיימת תחושת שבר עמוקה. עם זאת, המציאות מוכיחה כי גם שבר ניתן לאחות – לא בקשר הזוגי, אלא באופן שבו מתבצע תהליך הגירושין עצמו. אין הכרח שכל פרידה תהפוך לשדה קרב משפטי, ואין כל חובה שהילדים יהפכו לכלי מיקוח במלחמה
עקרון היסוד באיזון משאבים לאחר גירושין נשען על ההנחה הנורמטיבית של חלוקה שוויונית של נכסים בני איזון שנצברו בתקופת החיים המשותפים. ההלכה העדכנית מגבשת את כלל המחצה על המחצה כנקודת מוצא שאינה טכנית בלבד אלא עוגן מהותי המבטא שותפות כלכלית שוות ערך. לצד כלל זה מתווה הפסיקה אמת מידה מצמצמת לסטייה ממנו כאשר נסיבות קונקרטיות
קביעת משמורת והסדרי שהות עם הילדים בהליכי גירושין היא אחת הסוגיות המורכבות ביותר בדיני המשפחה בישראל. היא נוגעת ישירות לרווחתם הנפשית, הפיזית והחינוכית של הילדים, ומשפיעה על מבנה חייהם היומיומי לטווח ארוך. הדין בישראל קובע כי שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם גם לאחר פרידה, ועליהם להמשיך לשאת באחריות משותפת לצורכי הילדים. ההכרעות בתחום
הבסיס החוקי לחיוב במזונות ילדים בישראל נובע בראש ובראשונה מהחובה הטבעית והמוסרית של ההורים לדאוג לצורכי ילדיהם, חובה שהוסדרה בחוק ומקבלת משנה תוקף בפסיקה העקבית של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים. הדין האישי החל על מרבית האוכלוסייה היהודית בישראל נשען על עקרונות המשפט העברי, הקובע כי האב מחויב בצורכי ילדיו ההכרחיים עד גיל 6 ובחלק
גירושין מהירים ובהסכמה מהווים מסלול יעיל וממוקד לסיום קשר זוגי מבלי להיגרר להליכים משפטיים ממושכים ומורכבים, והם מבוססים על עקרון של שיתוף פעולה בין בני הזוג והסכמה על מכלול הסוגיות המשפטיות, הכלכליות והמשפחתיות. במקרים שבהם הצדדים מצליחים לגבש הבנות כבר בתחילת הדרך, ניתן לחסוך זמן יקר, עלויות ניכרות ומתח נפשי רב לכל הצדדים המעורבים. ההליך
הליך גירושין בישראל הוא תהליך משפטי מורכב שבו כל החלטה בשלב ההכנה עשויה להשפיע באופן משמעותי על תוצאותיו. ההיערכות הנכונה לפני פתיחת ההליך יוצרת יתרון ממשי ומעניקה לצד המוכן יכולת לפעול מתוך שליטה וביטחון. שלב זה כולל בחינה מקיפה של המצב המשפטי והכלכלי, הערכת כלל הסיכונים וההזדמנויות, והכנת תכנית פעולה מפורטת. עקרון טובת הילד, שמירת
שאלת שיבוצם של ילדים למסגרות חינוכיות הופכת מורכבת במיוחד כאשר מדובר בהורים פרודים או גרושים שאינם מצליחים להגיע להסכמה משותפת באשר למסגרת המתאימה לילדיהם. השיבוץ החינוכי משקף יותר מאשר בחירה מנהלית טכנית, והוא טומן בחובו הכרעה ערכית, חינוכית, תרבותית ולעיתים גם דתית. סוגיה זו עומדת בצומת רגיש של אחריות הורית, טובת הילד, שיקולים מערכתיים וזכויות
חוות דעת של אקטואר בחלוקת רכוש בגירושין מהוות נדבך מרכזי ומורכב בתחום דיני המשפחה כאשר קיימים נכסים פיננסיים, ביטוחי חיים ופוליסות פנסיה. תפקידו של אקטואר מנוסה כולל הערכה מדויקת של שווי כספים עתידיים, חישוב אקטוארי של קצבאות פנסיה, מענקים, קופת גמל, והצגת מצב פיננסי מפורט כיום יחד עם חישוב עתידי. בתי המשפט בישראל מתחשבים להערותיו
