מתי מותר להקליט את בן או בת הזוג?

במדינת ישראל קיימת הבחנה חדה וברורה בין הקלטה מותרת לבין האזנת סתר אסורה. חוק האזנת סתר, תשמ”א 1981, מהווה את הבסיס הנורמטיבי שמגדיר מהי הקלטה חוקית ומהי פעולה אסורה הפוגעת בפרטיות. החוק קובע בפירוש כי אדם רשאי להקליט שיחה כל עוד הוא עצמו משתתף בה בפועל. הקלטה עצמית של שיחה, גם ללא ידיעת הצד השני, נחשבת לפעולה חוקית כל עוד מדובר בשיחה שבה המקליט הוא צד אקטיבי. המשמעות הישירה היא שכל שיחה בין בני זוג, אשר מוקלטת על ידי אחד מהם כאשר הוא משתתף בשיחה, מותרת לפי החוק. אין צורך בקבלת הסכמה מהצד השני ואין דרישה להודעה מוקדמת בדבר ההקלטה. הפסיקה חיזקה עיקרון זה לאורך השנים תוך מתן תוקף ראייתי להקלטות שנעשו בצורה זו, גם כאשר הן חושפות תכנים מביכים, אלימים או חמורים מבחינת המשפט האזרחי או הפלילי.

ההבחנה החשובה ביותר שנעשית בפסיקה היא בין הקלטה בזמן אמת של שיחה שבה האדם משתתף, לבין האזנה לשיחה שבה המקליט לא נוכח כלל. כאשר אחד מבני הזוג מניח מכשיר הקלטה בבית, במשרד או ברכב לצורך תיעוד שיחה שבה הוא אינו משתתף, הרי שמדובר בעבירה פלילית על פי חוק האזנת סתר. בתי המשפט התייחסו לכך כחדירה גסה לפרטיות, שיש בה לא רק פגיעה בזכויות יסוד אלא גם פגיעה באמון הבסיסי הנדרש בתוך קשר זוגי. בעידן שבו הטכנולוגיה מאפשרת הקלטה קלה, זולה ונגישה, נדרשת משנה זהירות מצד בני זוג המנסים לגבש לעצמם תשתית ראייתית תוך כדי ניהול הליכי פרידה או גירושין. הקלטה שאינה עומדת בדרישות החוק לא רק שלא תסייע למקליט, אלא עלולה לסבך אותו בעבירה פלילית ולהוביל לתוצאה הפוכה מזו שהתכוון אליה.

המבחן המרכזי שהציבה הפסיקה לבחינת חוקיות ההקלטה הוא נוכחות ממשית של המקליט בשיחה. גם כאשר השיחה מתבצעת בטלפון, באפליקציה קולית או פנים אל פנים, כל עוד המקליט מדבר או נוכח בפועל, ההקלטה תיחשב חוקית. לעומת זאת, כל שימוש באמצעים סמויים המאפשרים האזנה ללא ידיעת המשתתפים האחרים, נחשב לעבירה. הפסיקה הדגישה שוב ושוב כי הקלטה חוקית אינה תלויה בידיעת הצד השני, אך היא מחייבת את נוכחותו של המקליט. במקרים בהם הוקלטו שיחות באמצעות מכשיר נסתר או אפליקציית ריגול, נפסק כי מדובר בהאזנת סתר אסורה, אפילו כאשר ההקלטות כללו תכנים חמורים. בתי המשפט אינם מוכנים להכשיר אמצעים פסולים גם כאשר המטרה היא ראויה.

שימוש בהקלטות במסגרת גירושין וסכסוכי משפחה

במסגרת הליכי גירושין נוהגים רבים מהצדדים להציג לבית המשפט הקלטות שנעשו במטרה להוכיח אלימות מילולית, כלכלית או פיזית, התנהגות בלתי הולמת, הסתה מצד אחד ההורים כלפי האחר, או סירוב לשיתוף פעולה בנושאים הקשורים לילדים או לרכוש משותף. הקלטות אלו עשויות להפוך לראיות מכריעות בהליך המשפטי, ובלבד שהן התקבלו כחוק. בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים נוהגים לשקול את תוכן ההקלטות, את נסיבות ביצוען, את אופיין, ואת תרומתן לבירור האמת. ראיה שהושגה כדין, המוכיחה טענה מהותית בתיק, תקבל משקל ראייתי גבוה.

עם זאת, לא כל הקלטה מתקבלת ללא תנאי. גם הקלטות חוקיות עלולות להיפסל כאשר השימוש בהן חורג מכללי ההליך ההוגן. כך למשל, הקלטה של בן זוג בעת שהוא במצב נפשי רעוע, תחת השפעת תרופות או אלכוהול, עלולה להיחשב לבלתי הוגנת. כאשר מתגלה כי ההקלטה נעשתה מתוך פרובוקציה, הצגת מצג שווא או הפעלת מניפולציה כלשהי מצד המקליט, ישקול בית המשפט להפחית ממשקלה הראייתי או להימנע לחלוטין מלהתחשב בה.

בפסקי דין שונים קבעו השופטים כי יש חשיבות לשקיפות יחסית גם כאשר מבוצעת הקלטה חוקית. הצד שמקליט את בן או בת הזוג אמנם פועל לפי זכותו החוקית, אך עלול להיתפס בבית המשפט כמי שפועל מתוך חוסר תום לב, במיוחד אם מתברר כי ההקלטות שימשו בעיקר לאיומים, להפחדות או לפגיעה פסיכולוגית. הקלטות שנעשות כהגנה עצמית או כאמצעי לגיטימי לשמירת ראיות, יתקבלו באופן שונה מאשר הקלטות שנעשו מתוך רצון לבזות, לנקום או להשפיל את הצד השני.

מתי השימוש בהקלטה פוגע במקליט עצמו

חרף חוקיות ההקלטה, שימוש בלתי זהיר בהקלטות עלול להזיק למקליט ולהביא לתוצאה הפוכה מזו שציפה לה. בתי המשפט כבר פסקו בעבר כי הורה שהקליט את ילדיו או את ההורה השני באופן סמוי ומתמשך, ביצע פעולה הפוגעת בטובת הילד, וכתוצאה מכך נשללה ממנו המשמורת או הופחתה משמעותית זכותו להסדרי שהות. הפסיקה הדגישה כי כאשר ילד נחשף לכך שאחד ההורים מרגל אחר השני, הוא עלול לחוות בלבול, חרדה או תחושת בגידה, מה שמזיק לרווחתו הנפשית באופן חמור.

יתרה מכך, הקלטה שמועברת לגורמים בלתי מוסמכים, כגון הפצה בקבוצות תקשורת פרטיות, חשיפתה ברשתות חברתיות, או שליחתה לקרובי משפחה או חברים, עלולה להוות עילה לתביעת לשון הרע או פגיעה בפרטיות. החוק אוסר על פרסום תוכן אישי שנאמר במסגרת אינטימית גם אם מדובר בשיחה מוקלטת כדין. לכן, הקלטה חוקית צריכה לשמש אך ורק את ההליך המשפטי, ובשום אופן לא ככלי הפחדה, נקמה או הפצה.

גם כאשר מוגשת הקלטה לבית המשפט, יש לצרפה לתצהיר ערוך כדין, תוך ציון מדויק של מועד ההקלטה, המקום שבו התרחשה, ההקשר העובדתי, ורצוי גם לצרף תמלול מלא ונאמן למקור. הקלטות חלקיות, קטעים ערוכים או חסרי הקשר, עלולים להיפסל או להפחית ממשקלם. בתי המשפט דורשים הצגת תשתית ראייתית מלאה, ולא מצפים לקבל ראיות טקטיות מתוך שיקולים פסיכולוגיים או אסטרטגיים בלבד.

הזהירות המתבקשת בהקלטת בן או בת זוג

הכלל הברור והעקבי הוא שמותר להקליט את בן או בת הזוג כל עוד מדובר בשיחה שבה המקליט משתתף בעצמו. כל הקלטה אחרת מהווה האזנת סתר אסורה ועבירה פלילית. במסגרת הליכי גירושין, הקלטות עשויות לשמש כראיות מהותיות ולשנות את פני ההליך כולו, אך רק כאשר הן נעשו בהתאם לחוק ותוך שמירה על כללי ההליך ההוגן. כל סטייה מהוראות החוק, כל שימוש לרעה בהקלטה, וכל פגיעה באמון ההורי או בפרטיות הצד השני, עלולים לפגוע במקליט עצמו ולסכן את תוצאת ההליך כולו.

לפני כל הקלטה חשוב להתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה, לבחון את החוקיות, לשקול את ההשלכות המשפטיות והרגשיות, ולוודא כי השימוש בהקלטה נעשה אך ורק לצורך ההגנה על זכויות לגיטימיות ולא לצרכים פסולים. הקלטה נכונה יכולה להוות ראיה מוצקה, אך הקלטה שגויה עלולה להתגלות כחרב פיפיות. רק שימוש מושכל, זהיר וחוקי באמצעי זה, בשילוב ייעוץ משפטי מוסמך, יבטיח את שמירת הזכויות לצד הגנה על כבוד האדם.

דוגמאות מפסקי דין שבהם הקלטות השפיעו על התוצאה

בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, נדונה תביעת אם למשמורת בלעדית בילדים לאחר שהאב הוקלט מתבטא בצורה פוגענית כלפי הילדים והאם במהלך שיחה שהתנהלה בבית המשותף. ההקלטה, אשר בוצעה על ידי האם תוך כדי שיחה ישירה עם האב, התקבלה כראיה לגיטימית ונמצאה כמשקפת את דפוס התנהגותו של האב לאורך זמן. בית המשפט ציין במפורש כי ההקלטה מהווה עדות אותנטית שאינה נתונה לפרשנות יתר, וכי דבריו של האב, כפי שעלו מההקלטה, סותרים את גרסתו כפי שנמסרה בתצהירו. בסופו של דבר, הועברה המשמורת המלאה לידי האם, ונקבע כי הסדרי השהות של האב יצומצמו ויתבצעו תחת פיקוח זמני של שירותי הרווחה.

לעומת זאת, בפסק דין אחר שהובא בפני בית הדין הרבני האזורי בירושלים, ניסתה אישה להגיש הקלטה של שיחה בין בעלה לחברו הקרוב, בה נשמע הבעל מתבטא בזלזול כלפי תהליך הגט וטוען כי אין בכוונתו לשתף פעולה עם תהליך הגירושין. ההקלטה בוצעה שלא בנוכחות האישה, באמצעות מכשיר הקלטה שהושאר על ידי אחד הילדים בסלון הבית. בית הדין פסל את ההקלטה על הסף וקבע כי מדובר בהאזנת סתר אסורה. יתר על כן, הדיינים התרשמו כי נעשה כאן שימוש בילד ככלי להשגת ראיות, וכי יש בכך פגיעה ישירה בטובת הילד. ההקלטה נפסלה ולא נשקלה כלל במסגרת ההכרעה בתיק, והאישה אף הוזהרה מפני חזרה על התנהלות דומה.

דוגמה נוספת התבררה בבית המשפט למשפחה במחוז תל אביב, כאשר גבר טען כי אשתו מעלימה ממנו נכסים ונוהגת לטעון טענות שווא במוסדות הרווחה. האיש הציג לבית המשפט הקלטות רבות בהן נשמעה האישה אומרת במפורש כי היא “תדאג להרוס אותו משפטית”, וכי בכוונתה לשקר לעובדת הסוציאלית בעניין אלימות שלא התרחשה. ההקלטות בוצעו בזמן שיחות טלפון, כאשר הגבר השתתף בשיחה באופן מלא. בית המשפט לא רק שקיבל את ההקלטות, אלא אף הדגיש כי אין לזקוף לרעת הגבר את עצם ההקלטה, וכי בנסיבות אלו, ההקלטה משקפת ניסיון להגן על שמו הטוב ועל זכויותיו כהורה. בסופו של ההליך, נדחתה טענת האישה לאלימות, והמשמורת הועברה לידיו של האב תוך פסילת חוות הדעת השלילית שהתקבלה על סמך טענות האישה.

שאלות אתיות וחוקיות בעניין הקלטת שיח בין בני זוג

לצד ההיבטים המשפטיים המובהקים, קיימים גם שיקולים מוסריים מהותיים הנוגעים לשאלה האם ראוי להקליט את בן הזוג במסגרת מערכת יחסים זוגית או הורית. בית המשפט למשפחה נדרש לא אחת לקבוע האם עצם ההקלטה מהווה ביטוי ליחסים מעורערים עד כדי פגיעה בטובת הילדים. כאשר הקלטה נעשית באופן תדיר, חוזר או אובססיבי, עשוי השופט לראות בכך סממן לרצון לשלוט, לתמרן או לייצר מאבק כוחני שאין בו תום לב. במיוחד כאשר ילדים נמצאים בסביבה, עצם הידיעה שאחד ההורים מקליט את השני עלולה לעורר תחושת חרדה ופירוק רגשי.

השימוש באמצעי הקלטה בתוך התא המשפחתי דורש בקרה משפטית ואתית גם יחד. אין מדובר רק בהקפדה על חוקיות ההקלטה, אלא גם בשאלת המינון, הכוונה וההקשר. שימוש נקודתי בהקלטה ככלי לגיטימי להגן על אינטרס ברור, שונה מהותית מהקלטות מתמשכות המובילות להסלמה ולפגיעה הדדית. עורך הדין המייצג חייב להתריע בפני לקוחותיו על הגבולות הברורים בין פעולה הגנתית לגיטימית לבין התנהגות פוגענית או מסוכנת שיכולה לחזור כבומרנג.

כמו כן, ישנה חובה לערוך הפרדה ברורה בין הקלטות לצורך ראייתי לבין הקלטות לצורך רגשי. כאשר אדם מקליט את בן זוגו רק מתוך צורך לשמוע שוב ושוב דברי פגיעה או להשיג “חומר” לצרכים רגשיים, ההשלכות על בריאותו הנפשית עלולות להיות חמורות. בתי המשפט מזהים היטב מתי מדובר בהקלטה אותנטית שנעשתה לצורכי משפט, ומתי מדובר בהתנהגות מציצה, אובססיבית או תוקפנית במסווה של איסוף ראיות.

מתי מותר להקליט את בן או בת הזוג

כל הקלטה מחייבת אסטרטגיה משפטית מושכלת

בעולם שבו הגבול בין המותר לאסור מטשטש נוכח זמינות הטכנולוגיה, ההבחנה בין הקלטה חוקית לבין האזנת סתר אסורה חייבת להיעשות תוך ייעוץ משפטי מדויק. כל הקלטה צריכה להתבצע תחת שיקול דעת, מטרה ברורה, והבנה מעמיקה של הפסיקה והשלכותיה. בתי המשפט בישראל מתייחסים להקלטות ברצינות, אך גם בזהירות. הם בוחנים את ההקשר, את תום הלב, את מידת הפגיעה בפרטיות, ואת השאלה האם ההקלטה באמת נדרשה לשם הוכחת אמת או נעשתה לצרכים כוחניים.

לפני כל הקלטה של בן/ת זוג, חשוב לשאול: האם מדובר בצורך ראייתי מוצק או ביצר רגעי של פגיעה? האם ההקלטה תועיל או תזיק? האם היא עומדת בדרישות החוק, או שמא עלולה להביא לפסילת ראיות ואף לסיכון פלילי? אין מקום לטעויות בהקשרים אלו. רק עורך דין המתמחה בדיני משפחה יוכל להנחות את הלקוח מתי נכון לבצע הקלטה, כיצד לשמור אותה, מתי להגיש אותה, ואיך להשתמש בה ככלי לגיטימי ולא כנשק הרסני.

כלל ברור בהקלטת בן או בת זוג: אם אינך צד לשיחה, אל תקשיב. אם אתה צד, תקליט רק כשאתה יודע בדיוק למה, כיצד, ולאיזו מטרה.

נוסח תצהיר לדוגמה לצורך הגשת הקלטה בהליך משפטי

על מנת להגיש הקלטה לבית המשפט או בית הדין, יש להגיש תצהיר לערכאה בה נערך הדיון הרלוונטי. תצהיר לצורך הגשת הקלטה בהליך משפטי הוא מסמך כתוב וחתום אשר מאשר את עצם ביצוע ההקלטה, את זהות המקליט, ואת נסיבות ההקלטה כולן, לרבות מועד, מקום, אופן הביצוע ומידת השתתפותו של המצהיר בשיחה. התצהיר משמש כבסיס ראייתי נלווה להקלטה עצמה, ומטרתו להבטיח לבית המשפט כי מדובר בראיה אותנטית שנעשתה כחוק, ללא עריכה או מניפולציה, תוך הקפדה על כללי ההליך ההוגן. החוק בישראל דורש כי תצהיר ייחתם בפני עורך דין אשר מזהה את המצהיר, מזהיר אותו בדבר חובתו לומר את האמת, ומאשר כי החתימה בוצעה בפניו מרצון חופשי. ללא תצהיר כדין, ייתכן שבית המשפט יפסול את ההקלטה או יראה בה חומר חסר ערך ראייתי, גם אם היא הושגה כדין. מסיבה זו, כל הקלטה אשר נועדה לשמש ראיה בתיק גירושין, משמורת, מזונות או כל עניין אחר בתחום דיני המשפחה, חייבת להיות מלווה בתצהיר ערוך בקפידה.

התצהיר מפרט את הסיבה להקלטה, את זהות הצדדים בשיחה, את המכשיר שבאמצעותו בוצעה ההקלטה, ואת העובדה שהמקליט היה שותף מלא ומודע לשיחה עצמה. חשוב להבהיר כי התצהיר איננו רק פורמליות טכנית, אלא מסמך חיוני אשר מעניק תוקף משפטי להקלטה והופך אותה לראיה קבילה שניתן לדון בה לגופה. בנוסף, תצהיר נכון מהווה הגנה למקליט עצמו מפני טענות להאזנת סתר או להפרת פרטיות, משום שהוא מתעד מראש את נסיבות ההקלטה ומשקף את תום הלב שבבסיסה. כאשר התצהיר מוגש לבית המשפט יחד עם ההקלטה ותמלול מלא שלה, נוצר מארג ראייתי שמאפשר לשופט להבין את התמונה המלאה, לשקול את תוכן ההקלטה בהקשרו המלא, ולהכריע אם וכיצד יש לייחס לה משקל. בפסיקה נקבע פעמים רבות כי תצהיר שנערך כראוי ושצורף להקלטה חוקית, עשוי להכריע הליך שלם ולהכריע גם בנוגע לאמינותו של הצדדים.

תצהיר להגשת הקלטה

אני החתום מטה, ____ ת”ז _____, לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה כדלקמן:

1. אני מגיש תצהיר זה במסגרת תיק מספר _____ המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה / בית הדין הרבני _____.
2. ביום ____, בשעה ____, במהלך שיחה שנערכה ביני לבין ____ (בן/בת זוגי לשעבר), בביתנו שברחוב ____, הקלטתי את השיחה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלי.
3. במהלך השיחה השתתפתי באופן פעיל, שוחחתי עם _____ והייתי נוכח פיזית / בשיחה קולית.
4. ההקלטה בוצעה ביוזמתי האישית, לצורך הגנה על זכויותיי ובמטרה לשמר ראיות לאמירות שנאמרו על ידי בן / בת זוגי בנושאים מהותיים להליך המשפטי.
5. לא נערך כל שינוי או עריכה בקובץ ההקלטה, והוא שמור אצלי במלואו במכשיר הטלפון הנייד / במחשב / בענן פרטי, זמין לעיון בית המשפט או גורמי מקצוע.
6. מצורף לתצהיר זה תמלול מלא של השיחה המוקלטת, אשר בוצע על ידי _____ (שם החברה / המתמלל), והוא משקף נאמנה את הנאמר בהקלטה.
7. מובהר כי לא הופעל לחץ או מניפולציה לצורך יצירת השיחה, וכי הדברים נאמרו על ידי בן/בת זוגי באופן אותנטי.
8. תצהיר זה ניתן ונחתם מתוך רצון חופשי, לצורך צירופו כחלק מהחומר הראייתי בתיק זה.

ולראיה באתי על החתום:

שם מלא: ___
תאריך: ____
חתימה: ____