מה עדיף לגירושין: עורך או עורכת דין?

לצד הסערה הרגשית בגירושין, מתחוללת זירה משפטית וכלכלית סבוכה, שתוצאותיה יעצבו את עתיד הצדדים לשנים רבות. בצומת הדרכים הקריטי הזה, עולה לא פעם השאלה הנוקבת: האם נכון יותר לשכור את שירותיו של עורך דין גבר, או שמא עדיף לבחור בעורכת דין אישה?

התשובה לשאלה זו אינה מסתכמת בתשובה בינארית של “כן” או “לא”. בחירת מייצג בהליכי גירושין נוגעת ברבדים פסיכולוגיים עמוקים, באסטרטגיה משפטית, ובדינמיקה הייחודית של מערכת המשפט הישראלית, הכוללת את בתי המשפט לענייני משפחה מחד, ואת בתי הדין הרבניים מאידך.

לא מעט שואלים אותנו שוב ושוב, מה עדיף לי עורך דין או עורכת דין? והתשובה היא שהמגדר של עורך או עורכת הדין שתבחרו לייצוג בגירושין, אינו קובע כיום כלום ואינו משפיע על התיק עצמו כהוא זה.

הפסיכולוגיה של הייצוג המשפטי

הליך הגירושין דורש מהלקוח לחשוף בפני עורך הדין את נבכי חייו האינטימיים ביותר: בגידות, קשיים בתפקוד המיני, בעיות נפשיות, אלימות מילולית או פיזית, התנהלות כלכלית חשאית ופגמים בהורות. במציאות זו, למגדר של עורך הדין עשויה להיות השפעה פסיכולוגית מכרעת על מידת הפתיחות של הלקוח.

נשים המיוצגות על ידי עורכות דין

• יתרונות: פעמים רבות, נשים חשות בנוח יותר לשתף אישה אחרת בחוויות של פגיעות, במיוחד כאשר מעורבים היבטים של אלימות במשפחה, פערי כוחות כלכליים או חששות הקשורים למשמורת הילדים (חזקת הגיל הרך, חלוקת זמני שהות). עורכת דין עשויה להיתפס כמי שמבינה באופן טבעי ואינטואיטיבי את החוויה האימהית והנשית.
• חסרונות: סכנה של “תיבת תהודה”. כאשר עורכת הדין מזדהה יתר על המידה עם הלקוחה, היא עלולה לאבד את האובייקטיביות המקצועית הדרושה כדי לשקף ללקוחה את חולשות התיק שלה.

נשים המיוצגות על ידי עורך דין (גבר)

• יתרונות: לקוחות נשים מסוימות בוחרות במכוון בעורך דין גבר כדי לקבל פרספקטיבה על “כיצד הבעל חושב”. עורך דין גבר עשוי לנטרל רגשנות יתר בהליך, ולשדר סמכותיות מול בעל כוחני או מול עורך הדין של הבעל.
• חסרונות: לקוחה שעברה התעללות פטריארכלית או שחשה מוקטנת על ידי גברים, עלולה להתקשות לעמוד על דעתה מול עורך דין גבר דומיננטי, ותעדיף להסכים לפשרות גרועות רק כדי לרצות את סמכותו.

גברים המיוצגים על ידי עורך דין (גבר)

• יתרונות: תחושת “אחוות לוחמים”. גברים רבים חוששים שמערכת המשפט מוטה לטובת נשים (תלונה שכיחה בהקשרי מזונות ומשמורת). עורך דין גבר עשוי להיתפס כמי שמבין את החרדה הקיומית של האב מאובדן הקשר עם ילדיו או מקריסה כלכלית עקב תשלומי מזונות גבוהים.
• חסרונות: עלול להיווצר מאבק אגו מול הצד השני, במקום חתירה לפתרון פרקטי ויעיל. לעיתים, אסטרטגיה לוחמנית מדי מצד גבר המייצג גבר מתפרשת בבית המשפט כהמשך הכוחנות הזוגית.

גברים המיוצגים על ידי עורכת דין (אישה)

• יתרונות (אסטרטגיה מבריקה פעמים רבות): גבר המגיע לבית המשפט (או לבית הדין) כשהוא מיוצג על ידי עורכת דין אישה, משדר מסר פסיכולוגי חזק לשופט. כאשר עורכת דין טוענת בתוקף כי הבעל הוא אב מסור וכי האישה פועלת מתוך נקמנות, הטענה נשמעת אובייקטיבית יותר וקשה יותר לתייג אותה כ”שנאת נשים” או סתם כוחנות גברית. בנוסף, עורכת הדין יכולה לייעץ לגבר כיצד פעולותיו ייתפסו בעיני גרושתו לעתיד, ולסייע לו לנהל משא ומתן חכם יותר.
• חסרונות: גברים מסוימים עלולים לחוש מבוכה לחשוף בפני אישה פרטים על בגידות או כישלונות אישיים, מחשש לשיפוטיות.

השפעת הזירה המשפטית

מערכת המשפט הישראלית בענייני משפחה מפוצלת בין שתי ערכאות בעלות תפיסות עולם שונות בתכלית: בית המשפט לענייני משפחה (ערכאה אזרחית) ובית הדין הרבני (ערכאה דתית-הלכתית).

המיתוס: “לבית הדין הרבני עדיף עורך דין גבר”

בעבר, שלטה התפיסה שלבית הדין הרבני, המורכב מהרכב של שלושה דיינים גברים, שהם בהכרח דתיים, יש להגיע עם עורך דין גבר (או טוען רבני). הסברה הייתה שדיינים יעריכו יותר טיעונים מפי גבר השולט בשפת ההלכה (גמרא, פוסקים), ויקשיבו פחות לאישה עורכת דין.

המציאות המשפטית והפסיקתית

מיתוס זה הופרך לחלוטין בעשורים האחרונים. פסיקות דרמטיות ותמורות חברתיות שינו את פני הייצוג בבתי הדין.

• מהפכת הטוענות הרבניות: בשנת 1990, בעקבות מאבקים משפטיים של נשים דתיות, נפתחו שערי בתי הדין לנשים המייצגות כטוענות רבניות. כיום, עורכות דין וטוענות רבניות נחשבות לחלק מהמייצגות החריפות והבקיאות ביותר בהלכה.
• דינמיקה פסיכולוגית מול הדיינים: בפועל, פעמים רבות דיינים מגלים סבלנות רבה יותר ואף יחס אדיב ומתחשב יותר כלפי עורכות דין נשים. עורכת דין שיודעת לטעון ברהיטות, תוך מתן כבוד למעמד בית הדין אך באסרטיביות שאינה מתפשרת, זוכה לאוזן קשבת ולרוב מנטרלת את האנטגוניזם שעלול להיווצר לעיתים בין עורך דין גבר לדיינים על רקע של “קרבות אגו” הלכתיים.

דוגמאות אמיתיות המשתקפות מהפסיקה

בתי המשפט ובתי הדין אינם מציינים בפסקי הדין שלהם “קיבלתי את עמדת התובעת משום שעורך דינה הוא גבר/אישה”. עם זאת, בחינת פסקי הדין המכוננים בדיני המשפחה בישראל מוכיחה דבר אחד חד-משמעי: השופטים מכריעים על סמך איכות הטיעון המשפטי, היסודיות, והיצירתיות של עורך הדין – ללא כל קשר למגדרו.

להלן מספר דוגמאות הממחישות כיצד אסטרטגיה משפטית (ולא המגדר) היא שמנצחת בתיקים:

מהפכת הלכת בבלי (בג”ץ 1000/92 בבלי נ’ בית הדין הרבני הגדול)

באחד מפסקי הדין החשובים ביותר בתולדות דיני המשפחה, שקבע כי בתי הדין הרבניים מחויבים לפסוק בענייני רכוש על פי החוק האזרחי (הלכת השיתוף) ולא על פי ההלכה.

• הניצחון: פסק הדין לא נשען על קסם אישי או על מגדרו של המייצג, אלא על קונסטרוקציה משפטית מבריקה. עורכי הדין שייצגו את חוה בבלי הגישו עתירה שדרשה מבית המשפט העליון להתערב בפסיקת ערכאה דתית, מהלך שנחשב עד אז לחסר סיכוי כמעט. היסודיות בניתוח סמכויות בית הדין מול חוק שיווי זכויות האישה היא ששינתה את פני ההיסטוריה המשפטית בישראל, והוכיחה כי עבודה משפטית כירורגית מנצחת תפיסות מיושנות.

משמורת משותפת ומזונות (בע”מ 919/15)

פסק הדין המהפכני של בית המשפט העליון, שקבע שוויון בנטל המזונות בין הורים החולקים משמורת משותפת על ילדים מעל גיל 6.

• הניצחון: הדיונים בתיק זה כללו סוללות של עורכי דין ועורכות דין מן השורה הראשונה, שייצגו אבות, אימהות וארגונים שונים (כמו נעמת וארגוני אבות). קריאת פסק הדין מגלה כי בית המשפט השתכנע מהנתונים האמפיריים על יוקר המחיה, מניתוח העקרונות של חוק הכשרות המשפטית, ומטיעונים חוקתיים של שוויון. עורכי דין (גברים ונשים כאחד) שהציגו טבלאות אקסל מדויקות של זמני שהות והוצאות הצלחת משק בית, הם אלו שהשפיעו על התוצאה, ולא מי שצעק חזק יותר באולם.

סרבנות גט ותביעות נזיקין

בשנים האחרונות ישנה מגמה הולכת וגוברת של תביעות נזיקין אזרחיות כנגד סרבני גט (תביעות על עוגמת נפש ושלילת אוטונומיה).

• הניצחון: עורכות דין ועורכי דין כאחד מובילים תביעות אלו בהצלחה בבתי המשפט למשפחה. הניצחונות בתיקים אלו נשענים על איסוף ראיות סיזיפי (הוכחת סרבנות אקטיבית, אי ציות להחלטות בית דין) ובניית תשתית נזיקית הדורשת הבנה עמוקה בפקודת הנזיקין, מעבר לדיני המשפחה הקלאסיים.

פירוק מיתוס ה”פיטבול” מול ה”אמפתית”

אחת הטעויות הנפוצות ביותר של מתגרשים היא חיפוש אחר תכונות אופי המיוחסות סטריאוטיפית למגדר:

• “אני צריך עורך דין גבר, אגרסיבי, ‘כלב תקיפה’ (פיטבול) שירסק את הצד השני.”
• “אני צריכה עורכת דין אישה, עדינה, שתכיל אותי ותלך לגישור.”

זוהי שגיאה חמורה שעלולה לעלות ביוקר:

1. נשים יכולות להיות “פיטבוליות” אכזריות: לשכת עורכי הדין בישראל רצופה בעורכות דין לדיני משפחה הידועות בליטיגציה (הופעה בבית משפט) חסרת פשרות, בחקירות נגדיות נוקבות, ובאסטרטגיות משפטיות אגרסיביות שמפרקות עדים על דוכן העדים.
2. גברים יכולים להיות מגשרים מחוננים: ישנם עורכי דין גברים המצטיינים בניהול משא ומתן רגיש, בעלי אינטליגנציה רגשית נדירה, היודעים להביא צדדים מסוכסכים לכדי הסכם כולל תוך חיסכון של מאות אלפי שקלים בהוצאות משפט.
3. אגרסיביות אינה תמיד יתרון: בתי המשפט למשפחה כיום סולדים מ”עורכי דין מבעירים”. שופט משפחה שרואה עורך דין (גבר או אישה) שמייצר סכסוכי סרק, מעצים להבות ומונע פשרות – נוטה לפסוק לחובת לקוחו השתות הוצאות משפט כבדות. האסטרטגיה המנצחת כיום היא “תקיפות אלגנטית” – להכות חזק היכן שצריך משפטית, אך להראות לבית המשפט נכונות לפתרון סביר.

אז כיצד בכל זאת בוחרים? הפרמטרים הקובעים באמת

הבחירה בין עורך דין לעורכת דין בגירושין אינה צריכה להיות מושתתת על מגדר, אלא על פרופיל מקצועי ואישיותי. כאשר אתם ניגשים לבחור את האדם שיוביל אתכם במערכה החשובה בחייכם, אלו הם הקריטריונים שעליהם יש לתת את כובד המשקל:

מערכת המשפט אינה מעניקה נקודות זכות למגדר. עורך או עורכת הדין הטובים ביותר עבורכם הם אלו שישלבו ידע משפטי פנומנלי, הבנה אסטרטגית של תמונת המקרו, זמינות לצרכים שלכם, ויכולת בלתי מתפשרת להילחם על זכויותיכם. הבחירה צריכה להתבצע “עיוורת צבעים ומגדר”, אך פקוחת עיניים לרווחה באשר למצוינות, למקצועיות ולחיבור האנושי עם האדם שיישב מולכם. שקלו את היתרונות והחסרונות הייחודיים של עורך הדין הספציפי שניצב מולכם בפגישת הייעוץ, ולא של המגדר שאליו הוא משתייך.