לבחור עורך דין כשעולמך קורס

הדבר הראשון שאתה מאבד כשאתה מתגרש הוא לא את בן או בת הזוג. הדבר הראשון שאתה מאבד הוא את תחושת המציאות.

אתה מוצא את עצמך בשתיים בלילה, מול מסך מרצד, מקליד בגוגל צירופי מילים מביכים כמו “עורך דין גירושין מומלץ באמת”, “איך יודעים שעורך דין לא עובד עליי”, או “עורך דין לענייני משפחה שהוא גם בן אדם”. אתה מסתכל על עשרות עמודי נחיתה מעוצבים לתפארת. בכולם מופיעים אנשים בחליפות כהות, ישובים מאחורי שולחנות עץ כבדים, זרועותיהם שלובות בהבעה המשלבת ארשת פנים סמכותית של מינימום רמטכ”ל בבור בקריה, עם מבט חומל של פסיכולוג קליני. כולם מבטיחים “ליווי אישי”, כולם מצהירים על “אסטרטגיה מנצחת”, כולם מנופפים בהצלחות תקדימיות, כולם מספרים לך כמה הם יעשו הכל בשבילך ובשביל המשפחה שלך.

ואתה יושב שם, בפיג’מה, עם כוס מים ומועקה פיזית בבית החזה, ויודע דבר אחד פשוט: אתה טרף קל.

הפרדוקס המכאיב ביותר של הגירושין טמון בתזמון שלו. בדיוק ברגע שבו מנגנון האמון הבסיסי ביותר שלך בבני אדם התרסק לרסיסים, הרגע שבו האדם שעמו חלקת מיטה, חשבון בנק וילדים הפך לישות זרה ומאיימת, דווקא באותה העת, היקום דורש ממך לקחת את שארית חייך, את כספך, את קורת הגג שלך ואת עתיד ילדיך, ולהפקיד אותם בידיו של אדם זר לחלוטין. עורך דין לדיני משפחה, שאמור לסדר את הבלאגן ולהוביל אותך לפתחם של החים החדשים שלך.

הכתוב כאן נכתב מתוך התהום הזו. זה לא מדריך משפטי יבש, אלא ניתוח אמיתי, סובייקטיבי וכואב של “שוק הגירושין“, מנקודת מבטו של מי שעומד על מפתן המשרד הממוזג ומתחנן בדממה ובעיניים עייפות:”בבקשה רק אל תחרטט אותי. אין לי כוח לזה עכשיו”.

תיאטרון האשליות – פגישת הייעוץ הראשונה

משרדי עורכי דין לענייני משפחה בנויים כולם סביב ארכיטקטורה פסיכולוגית מחושבת של השראת ביטחון מזויף.

כשאתה נכנס לפגישת הייעוץ הראשונה (שלעיתים היא חינם לגמרי, ולעיתים עולה בין 800 ל-1,500 שקלים בתוספת מע”מ, סכום שאתה משלם רק כדי שמישהו יסכים להקשיב לאסון הפרטי שלך במשך ארבעים וחמש דקות), אתה עובר טקס חניכה.

יש את פקידת הקבלה שמציעה לך אספרסו או סודה בטון מצוחצח. יש את הספרים עבי הכרס בכריכות עור חוּמות (שאיש לא פתח מאז שנת 2004, כי הכול נמצא במאגרים הממוחשבים, אבל הם שם כדי לשדר “ידע של דורות”). ויש את השולחן, לרוב שולחן עץ מסיבי.

השולחן הוא האלמנט החשוב ביותר בחדר. הוא רחב מספיק כדי לייצר חיץ מנטלי. בצד אחד יושב הכאב, החולשה, הבלבול והאימה – אתה. בצד השני יושב הפתרון – עורך הדין לגירושין.

בשלב הזה, אתה תפגוש בדרך כלל אחד משני פרופילים מסוכנים של עורכי דין:

עורך הדין גלדיאטור צמא הדם

זהו עורך הדין שיזהה את העלבון שלך, ישלוף קשית וישתה אותו בצמא. כשאתה תספר לו בגרון חנוק שבן/בת הזוג בגדו, או הסתירו כסף, או דיברו אליך בזלזול, עורך-הדין יישען קדימה, עיניו יברקו, והוא יגיד את משפט הקסם: “אל תדאג, אנחנו נשאיר אותם בלי תחתונים”.

הוא יצייר לך מפת קרב של נפוליאון. יסביר איך מורידים את הצד השני לקרשים, הוא ידבר על “צווי עיקול במעמד צד אחד”, על “חוקרים פרטיים”, על “תביעות נזיקין מופרכות”, ועל “פתרון בטוח למזונות”. הוא יגרום לך להרגיש שסוף סוף יש לך שומר סף, בריון קשקשים שיילחם את מלחמתך.

המלכודת: עורך הדין הגלדיאטור לא שונא את האקס/ית שלך. אין לו גם שום חיבה אליך. הגלדיאטור אוהב מלחמות, כי מלחמות מייצרות שעות עבודה, בקשות ביניים, דיוני הוכחות ותשלומים נוספים. כל מה שמייצר המון כסף למשרד של עורך הדין ולכיס שלו. כשהוא מבטיח “להשאיר את הצד השני בלי תחתונים”, הוא שוכח להגיד לך שבדרך לשם, הוא יפשוט גם את המכנסיים שלך, ויש סיכוי שאתה תשאר גם בלי התחתונים. הוא ייקח תיק שהיה אפשר לסיים בהסכם גישור הגון תוך שלושה חודשים, ויבעיר אותו לכדי מלחמת התשה של חמש שנים, שבסופה שניכם תצאו מבית המשפט מרוטים, עניים, ועם ילדים מצולקים נפשית.

עורך דין “הפס הנע”

זהו עורך הדין הנינוח מדי. הוא יישען לאחור, יסתכל בשעון שלו (מסוג רולקס או אפל-ווטש שמהבהב בהודעות נכנסות), ויגיד לך: “שמע, ראיתי אלף תיקים כאלה. הכול פה שטחי. תן לי 80 אלף שקל לפני מע”מ, נשלח להם טיוטה, נסגור את זה ברבנות ונגמר הסיפור”.

הוא משדר קור רוח שאמור להרגיע אותך, אבל בפועל הוא משדר אדישות.

המלכודת: מבחינתו אתה לא סיפור חיים, אתה תיק מס’ 412/ב’. ברגע שתחתום על הסכם שכר הטרחה ותעביר את המקדמה, הוא ייעלם. את הטלפונים שלך יסננו מתמחים מתחלפים, שיגידו לך “עורך הדין בדיון, הוא יחזור אליך” (ספויילר: הוא לא יחזור). כשהצד השני יפעיל מניפולציות בשטח, עורך-הדין הפקיד יגיד לך “עזוב, אל תתרגש, זה לא רלוונטי משפטית”, בלי להבין שהחיים שלך הם לא תיאוריה משפטית! החיים שלך, הם הילד שבוכה עכשיו בטלפון, כי האבא או האימא שלו לא באו לאסוף אותו. הילד שלך צריך את ההורים שלו שלווים ומחייכים, ולא עסוקים בלתפעל מערכה משפטית למרות ששילמו לאיש מקצוע לשם כך בדיוק.

המסקנה הכלכלית האכזרית

כדי להבין עורכי דין לגירושין, צריך לנקות את הפאתוס של “עשיית צדק” ולהסתכל על המקצוע דרך משקפיים של כלכלה התנהגותית. כשעושים את זה, מגיעים למסקנה עמוקה ומטרידה:

המודל הכלכלי של תחום דיני המשפחה בנוי על ניגוד עניינים מובנה, מובנה לחלוטין, בין האינטרס של הלקוח לאינטרס של עורך הדין.

ברוב תחומי המסחר והשירותים בעולם, יש פרופורציה בין הצלחה ליעילות. אם הבאת את הרכב למוסך והמכונאי תיקן את התקלה תוך שעה במחיר סביר, שניכם ניצחתם.

בעריכת דין בתחום דיני משפחה, המשוואה הפוכה: השקט הנפשי שלך הוא ההפסד הכלכלי של עורך הדין.

אם עורך הדין שלך יצליח לייצר דיאולוג שפוי מול עורך הדין של הצד השני, ויביא אתכם לחתימה על הסכם גירושין מאוזן תוך 4 פגישות – הוא ירוויח, נניח, 20,000 שקלים. אם הוא יצליח לטרפד את המשא ומתן, לנסח 3 בקשות דחופות לבית המשפט, לגרור אותך לשני תסקירי סעד, להזמין חוות דעת של אקטואר ולהגיע לשלב ההוכחות – הוא ירוויח 150,000 שקלים, לפני מע”מ. ואם עורך הדין יצליח לגרור אותך לערעורים, שלרוב לא כלולים בהסכם הטרחה, כל ערעור בכל ערכאה הוא עוד לפחות 30,000 ש”ח לפני מע”מ… שלא לדבר על לגרור אותך לפתיחת תיקים בהוצל”פ ועוד ועוד…

עכשיו, תעצרו ותחשבו על זה באומץ:

כמה בני אדם אתם מכירים בעולם הזה, שיש להם את תעצומות הנפש המוסריות לוותר על 150,000 שקלים חוקיים לחלוטין, רק כדי שללקוח שלהם יהיה קצת יותר שקט בלב?

בודדים. נדירים. ואלה בדיוק האנשים שאנחנו מחפשים בנרות. אותם עורכי הדין שהכסף לא עומד בראש מעיינם, אלא באמת עשיית טוב ללקוח. נדיר מאוד למצוא כאלו, אם בכלל.

מילון החרטוטים השלם (תרגום מעורכ-דינית לעברית)

חלק מובנה מההגנה העצמית של מתגרש היא היכולת לפרק את השפה המקצועית של עורכי הדין לעברית פשוטה וברורה. עורכי דין משתמשים בז’רגון כמסך עשן, כדי שלא תבינו ותתבלבלו, רובם יעשו הכל כדי שתפתחו את הארנק. הנה המילון הלא מצונזר למה שהם אומרים, מול מה שהם באמת מתכוונים אליו:

המראה הכואבת (או: למה אנחנו בעצם רוצים שישקרו לנו?)

זו הנקודה שבה המאמר הזה חייב להפנות את המבט פנימה, אל המתגרש עצמו.

כי אי אפשר להאשים רק את עורכי הדין במניפולציה הרגשית הזו. אנחנו, הלקוחות, מספקים להם את הדלק לכך.

כשאדם נמצא במשבר גירושין, האגו שלו פצוע אנושות. אנחנו באים לעורך הדין לא רק כמשפטן, אלא כפסיכולוג ושכיר חרב שיוציא לפועל את הנקמה שלנו. כשאנחנו יושבים מול עורך דין ישר והגון שאומר לנו:

“תראה, נכון שהיא בגדה בך, ונכון שזה כואב ברמה הנפשית, אבל מבחינת בית המשפט בישראל אין לזה כמעט משמעות בחלוקת הרכוש. אתה הולך לשלם מזונות, ואתה הולך לחלוק את הדירה חצי-חצי”

– אנחנו כועסים עליו! אנחנו אומרים לעצמנו: “איזה עורך דין חלש, הוא לא מבין את הסיפור שלי”.

ואז אנחנו הולכים לעורך דין מניפולטור שמבטיח לנו ש”היא לא תראה שקל”, וחותמים אצלו. אנחנו משלמים לאנשים כדי שישקרו לנו, כי האמת קשה מדי לעיכול. אנחנו קונים אשליה של שליטה, במקום שבו איבדנו שליטה על חיינו. עורך הדין שמחרטט אותנו נותן מענה מדויק למה שהנפש המפורקת שלנו דורשת באותו רגע. קל לנו ליפול לזה, ואנחנו נשאבים לסיפור בגלל המצב הרגיש שלנו. עורך הדין יודע את זה.

איך מזהים עורך דין שבאמת יעבוד בשבילך?

אחרי שקילפנו את הצביעות, התפזר העשן ונשארנו עם המציאות העירומה: אנחנו עדיין צריכים עורך דין.

אנחנו לא יכולים לנהל את האירוע הזה לבד מול מערכת משפטית סבוכה, קרה וטכנוקרטית.

אז איך נראה האדם הנכון, אותו עורך דין לגירושין שבאמת אתה צריך, שייצג אותך נאמנה? איך מזהים את אותו איש מקצוע נדיר, שומר הסף האמיתי, זה שיחזיק לנו את היד ולא את הארנק?

הנה סדרת המבחנים הסובייקטיבית לבחירת עורך דין לייצוג בגירושין:

1. מבחן “הלא” הראשון:
   בפגישת הייעוץ, תבקשו ממנו לעשות משהו קצת מרושע או מיותר (למשל: “אפשר להגיש נגדו בקשה לצו הרחקה למרות שהוא לא באמת אלים, רק כדי להלחיץ אותו?”). עורך דין שרוצה את הכסף שלכם יגיד: “אפשר לבדוק את זה, יש לזה יתרונות טקטיים”. עורך דין שבאמת עובד בשבילכם יסתכל לכם בעיניים ויגיד: “לא. אני לא עושה דברים כאלה. זה יפגע בילדים שלך, זה ירגיז את השופט, וזה סתם יעלה לך כסף. תרד מזה”.
2. מבחן “היום שאחרי”:
   שימו לב על מה הוא מדבר בפגישה. עורך דין גרוע מדבר על הקרב. עורך דין מעולה מדבר על השלום שאחרי הקרב. הוא ישאל אתכם: “איפה אתה רואה את עצמך בעוד שלוש שנים? איך אתה רוצה שייראו חילופי הילדים בימי שישי בצהריים? איך תסתדרו בחופש הגדול?”. הוא מבין שהתפקיד שלו הוא לא לנצח במשחק כדורגל, אלא לבנות לכם גשר צר לעבור עליו לגדה השנייה של החיים.
3. שקיפות כלכלית ברוטלית:
   עורך דין אמיתי לא מפחד לדבר על כסף בצורה כואבת ומפורשת. הוא לא ייתן לכם הצעת מחיר מעורפלת. הוא יגיד: “הסכם בהסכמה יעלה X. אם נגרר לבית משפט זה יעלה Y. אני מציע שנתחיל ב-X, ונעשה הכול כדי לא להגיע ל-Y, כי התקציב שלך לא בנוי לזה ואתה תישאר בלי אוויר”. הוא יתייחס לכסף שלכם בחרדת קודש, כי הוא מבין שזה הכסף שאמור לקנות לילדים שלכם נעליים וספרי לימוד מחר בבוקר.
4. אגו בצד:
   תשאלו אותו: “מה קורה אם עורך הדין של הצד השני הוא פרובוקטור שמנסה לגרור אותך לבוץ?”. עורך דין של אגו יגיד: “אף אחד לא ילמד אותי, אני אוכל אנשים כאלה לארוחת בוקר”. עורך דין שעובד בשבילכם יגיד: “אני אתן לו לצעוק, אני אתן לו לנפח את החזה, אני לא אגיב לפרובוקציות, ואני אשמור על הפוקוס אך ורק על השורה התחתונה שלך”.
5. הוא זוכר את השמות:
   זה נשמע שולי, אבל זה קריטי. בפגישה השנייה או בשיחת הטלפון המקדימה, תבדקו אם הוא זוכר איך קוראים לילדים שלכם בלי להסתכל בתיקייה. אם הוא אומר “נו, הקטן שלך… בן כמה הוא?”, הוא לא איתכם. אם הוא אומר “איך עברה השבת עם יונתן ומאיה?”, יש שם בן אדם, שאכפת לו ממך ומהמשפחה שלך.

עורך הדין הנכון לגירושין שלך

אם קראתם עד לשורה הזו, אתם כנראה נמצאים עכשיו באחת התקופות החשוכות בחייכם. הבית רועד, הקירות נראים דקים מתמיד, והעתיד נראה כמו חור שחור ששואב לתוכו את כל התוכניות שתכננתם בגיל 25.

כשאתם קמים מחר בבוקר ויוצאים לחפש את האיש או האישה שייצגו אתכם, קחו איתכם צידה אחת לדרך: אתם לא קורבנות.

אל תיכנסו למשרד של עורך הדין במבט מושפל של קבצן המבקש נדבה של חסד משפטי. כנסו פנימה כמנכ”לים של המשבר שלכם. האדם שיושב מולכם הוא ספק שירות, ותו לא. הוא לא אבא שלכם, הוא לא הגורו שלכם, הוא לא חבר שלכם, והוא לא אלוהים. הוא בסך הכול איש מקצוע שלמד כמה שנים באוניברסיטה ומכיר את סדרי הדין של בית המשפט לענייני משפחה בישראל.

תקשיבו לתחושת הבטן שלכם. תחושת הבטן של אדם במשבר היא הרדאר המדויק ביותר בעולם. אם יצאתם מפגישה עם עורך דין והרגשתם מנופחים מאגו ורצון לדם – תברחו. אם יצאתם מפגישה והרגשתם קטנים, מטופשים ולא מובנים – תברחו.

אבל אם יצאתם מהפגישה הראשונה, התיישבתם באוטו, שמתם שתי ידיים על ההגה, הרגשתם משב רוח של מציאות קרירה וצלולה, ואמרתם לעצמכם: “הולך להיות קשה, הולך לכאוב, אבל הבן אדם הזה לא ייתן לי ליפול” – מצאתם את עורך הדין הנכון.