מה עושים במקרה שאחד הצדדים מסתיר נכסים או חשבונות בנק?

הליך הגירושין נועד להסדיר את הפרידה בין בני זוג באופן הוגן ושקוף, אך במקרים מסוימים, אחד הצדדים מנסה לנצל את חוסר האיזון במידע הכלכלי כדי למנוע מהצד השני את חלקו הראוי ברכוש המשותף. תופעה זו, המכונה הסתרת נכסים, מהווה בעיה משמעותית בהליכי גירושין, שכן היא עלולה להשפיע על חלוקת הרכוש, חישוב המזונות וקביעת הזכויות הכלכליות העתידיות של כל אחד מהצדדים. הסתרת נכסים יכולה להתבצע בדרכים שונות, החל מהסטת כספים לחשבונות בנק נסתרים, דרך רישום נכסים על שם צדדים שלישיים ועד להעלמת הכנסות מעסק פרטי. כאשר אחד מבני הזוג חושד כי הצד השני מסתיר נכסים או מידע פיננסי קריטי, עליו לנקוט בפעולות משפטיות ואסטרטגיות נכונות כדי לחשוף את האמת ולשמור על זכויותיו.

בישראל, מערכת המשפט רואה בחומרה ניסיונות להעלים נכסים במסגרת הליכי גירושין. החוק מחייב את בני הזוג להציג גילוי מלא של נכסיהם, הן במסגרת הליך איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, והן לפי עקרונות דיני המשפחה והפסיקה שנקבעה בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים. כאשר עולה חשד כי אחד הצדדים אינו עומד בחובתו זו, ניתן להפעיל כלים משפטיים כדי לחשוף את הנכסים המוסתרים. ראשית, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לצו גילוי מסמכים, אשר מחייב את בן הזוג למסור את כל המידע הרלוונטי, כולל דפי בנק, דוחות מס, דוחות רווח והפסד מעסקים פרטיים, מסמכים הקשורים לקרנות פנסיה וניירות ערך. אי-ציות לצו כזה עלול לגרור סנקציות חמורות, כולל קנסות ואף קביעת בית המשפט כי אי-הגילוי מהווה חיזוק לחשד שהנכסים אכן מוסתרים.

כאשר קיים חשש ממשי להברחת נכסים, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צווי מניעה וצווי עיקול על נכסים מסוימים, מחשבונות בנק ועד נדל”ן, מניות וקרנות פנסיה. צווים אלה מונעים מבעל הנכס לבצע בהם פעולות כגון מכירה, העברה לצד שלישי או משיכת כספים ללא אישור בית המשפט. הדבר חיוני במיוחד במקרים שבהם בן הזוג מחזיק בשליטה על עסק פרטי או מנהל פעילות כלכלית בינלאומית, שכן במצבים כאלה קיימת אפשרות ממשית שהוא ינסה להסתיר הכנסות או להעביר נכסים למדינות זרות, שם איתורם עשוי להיות מסובך יותר. בתי המשפט נוטים להעניק צווים מסוג זה כאשר יש אינדיקציות לכך שנעשו פעולות מחשידות בנכסים, כמו ריקון חשבונות בנק משותפים או העברת מניות לצד שלישי סמוך למועד פתיחת הליך הגירושין.

במקרים מורכבים במיוחד, שבהם יש חשש כבד להונאה פיננסית בתוך הליך הגירושין, ניתן להיעזר בחוקרים פרטיים ובמומחי כלכלה משפטיים. חוקר פרטי המתמחה בתחום הכלכלי יכול לבצע מעקבים, לבדוק רישומים כספיים, לזהות העברות כספים חריגות ולעקוב אחר פעולות בנקאיות חשודות. במקרים רבים, חקירה מקצועית כזו מספקת ראיות מכריעות שיכולות לשמש בבית המשפט כבסיס להוכחת הסתרת הנכסים. בנוסף, מומחים פיננסיים כמו רואי חשבון פורנזיים יכולים לנתח מאזנים עסקיים, לבחון תנועות כספיות ולזהות ניסיונות של בן הזוג להסתיר הכנסות באמצעות רישום כוזב של הוצאות או שימוש בחברות קש. כך למשל, אם אחד מבני הזוג מחזיק בחברה פרטית, אך פתאום רווחי החברה צונחים ללא סיבה כלכלית נראית לעין, ייתכן כי מדובר בניסיון מלאכותי להקטין את הכנסותיו על מנת להפחית את חלקו של הצד השני בחלוקת הרכוש או את סכום המזונות שייקבע.

במקרים מסוימים, הצד שמסתיר נכסים עלול להשתמש בקרובי משפחה או בחברים קרובים לצורך הסתרת הרכוש. לדוגמה, ניתן למצוא מקרים שבהם בני זוג העבירו נכסים להוריהם או לאחיהם באופן זמני, מתוך כוונה להשיבם לידיהם לאחר השלמת הליך הגירושין. דפוס נוסף הוא רישום נכסים בבעלות חברה זרה או בנאמנות, כך שלכאורה הם אינם שייכים ישירות לבן הזוג, אך בפועל הם נותרו בשליטתו. במקרים כאלה, בית המשפט יכול לבצע חקירה מעמיקה יותר ולהטיל אחריות גם על צדדים שלישיים שהיו מעורבים בהסתרת הרכוש, במיוחד כאשר יש הוכחות לכך שהעברות הכספים בוצעו בסמוך לתחילת הליך הגירושין.

בתי המשפט עשויים להטיל סנקציות חמורות על בן זוג שהוכח כי הסתיר נכסים, לרבות פסקי דין הקובעים חלוקה בלתי-שוויונית לטובת הצד שנפגע. כך למשל, ניתן למצוא מקרים שבהם בית המשפט פסק כי בן הזוג שהסתיר נכסים ייאלץ להעביר לצד השני חלק גדול יותר מהרכוש, כפיצוי על ניסיונותיו להונות את המערכת. ישנם אף מקרים שבהם נתבעו בני זוג בגין חוסר תום לב והונאה משפטית, מה שהוביל לפסיקות שהיטיבו משמעותית עם הצד שנפגע. החוק והפסיקה מבקשים להרתיע מפני הסתרת נכסים, ולכן ככל שהוכחה מרמה, בתי המשפט אינם מהססים להפעיל את סמכותם לטובת הצד הנפגע.

כדי להימנע ממקרים כאלה, מומלץ לכל מי שנמצא בהליכי גירושין להיערך מראש מבחינה פיננסית ולדאוג לתיעוד מסודר של כל הנכסים הקיימים. פתיחת תיק כלכלי אישי הכולל רישום של כל החשבונות, הנכסים, קרנות הפנסיה וההשקעות יכולה להיות כלי רב ערך במקרה של סכסוך משפטי. בנוסף, במידה ויש חשד כי הצד השני מסתיר מידע פיננסי, מומלץ להקדים ולפנות לעורך דין מומחה בדיני משפחה אשר יוכל לייעץ על הדרכים המשפטיות הנכונות לחשיפת הנכסים ולמנוע ניסיונות להברחתם.

היבטים נוספים להסתרת נכסים

מעבר להיבטים המשפטיים והכלכליים של הסתרת נכסים בהליך הגירושין, קיימות גם השלכות מוסריות ופסיכולוגיות המשפיעות על הדינמיקה בין בני הזוג. גילוי שאחד הצדדים ניסה להסתיר נכסים או להעביר רכוש בדרכים לא שקופות יכול להוביל לשבר עמוק באמון בין בני הזוג ולהקצין את הסכסוך ביניהם. פעמים רבות, כאשר מתגלה ניסיון להבריח נכסים, הדבר אינו נתפס רק כהונאה כלכלית, אלא כבגידה נוספת באמון, מה שמחריף את המאבקים המשפטיים והופך את הליך הגירושין למורכב ומתוח יותר. במקרים כאלה, הנטייה הטבעית של הצד שנפגע היא להילחם בכל הכוח כדי לחשוף את כל הנכסים ולמנוע עוול, מה שעלול להוביל להתדיינות משפטית ממושכת ויקרה, במקום להגיע להסכמות בדרכי נועם. לכן, היבט חשוב בהתמודדות עם מצב כזה הוא לשמור על קור רוח, לפעול באופן מחושב, ולא להיגרר למהלכים אמוציונליים שעלולים לפגוע באינטרסים של הצד הנפגע.

אסטרטגיה נכונה במקרה של חשד להסתרת נכסים מתחילה באיסוף מידע פיננסי ומסמכים עוד לפני פתיחת ההליך המשפטי. כאשר בן זוג חושד כי הצד השני נוקט בפעולות להסתיר רכוש, כדאי להתחיל בבדיקת מסמכים ישנים, דפי בנק, הצהרות מס, דיווחים על הכנסות וניירות ערך. במקרים רבים, ניתן לזהות דפוסים מחשידים המעידים על הברחת נכסים, כמו משיכות גדולות של מזומנים ללא הסבר, העברות כספים לחשבונות על שם צדדים שלישיים, פתיחת חברות חדשות זמן קצר לפני הגירושין או דיווח על ירידה חדה בהכנסות מעסק שהיה רווחי בעבר. אם יש גישה לחשבונות בנק משותפים, מומלץ לבדוק תנועות כספיות חריגות ולבחון האם בוצעו משיכות בלתי מוסברות או העברות חשודות. כמו כן, חשוב לשים לב לכל שינוי בהתנהגות של בן הזוג, כמו סירוב פתאומי לשתף מידע כלכלי, הימנעות מהצגת מסמכים או עיסוק מוגבר בנושאים פיננסיים ללא הסבר משכנע.

כאשר קיימים ממצאים המצביעים על אפשרות להסתיר נכסים, ניתן להגיש בקשה דחופה לצווי מניעה ועיקול על נכסים ספציפיים, וזאת על מנת למנוע את הברחתם בזמן שמתנהל ההליך המשפטי. צווים אלו ניתנים במקרים שבהם ניתן להראות לבית המשפט כי קיים חשש ממשי שהנכסים יועברו לצד שלישי, ימומשו או יועלמו אם לא יינקטו צעדים משפטיים דחופים. לדוגמה, אם צד אחד מוכר דירה ללא ידיעת הצד השני ומנסה להעביר את התמורה לחשבון בחו”ל, ניתן לבקש מבית המשפט צו עיקול על הכספים הללו, וכך למנוע את השלמת העסקה עד להכרעה משפטית. בתי המשפט נוטים לאשר צווים כאלה כאשר יש ראיות ראשוניות לכך שמתבצע ניסיון להסתיר נכסים, אך חשוב לפעול במהירות ולספק תיעוד משכנע לכך שאכן קיים חשש ממשי להברחה.

במקרים שבהם בן הזוג שמסתיר נכסים מחזיק בשליטה בעסק פרטי, הסתרת הכנסות עשויה להיות מורכבת יותר לאיתור, שכן קיימות דרכים שונות “לנפח” הוצאות, לרשום הכנסות על שם גורמים אחרים או להעביר כספים לחברות-בת בשליטתו. כאשר מדובר בעסקים פרטיים, מומלץ לשכור את שירותיהם של רואי חשבון פורנזיים המתמחים בניתוח פיננסי משפטי. רואי חשבון אלו יודעים לאתר מנגנוני הסתרת הון, לזהות דיווחים כוזבים ולגלות העברות חשודות של כספים בין חשבונות בנק שונים. הם יכולים גם לבדוק תנועות כספיות לאורך השנים ולהשוות אותן לרמת החיים האמיתית של הצד המסתיר – למשל, אם בן זוג טוען להכנסות נמוכות אך במקביל חי באורח חיים ראוותני, יש בכך ראיה נסיבתית לכך שהוא מסתיר כספים.

חלק נוסף בהברחת נכסים נוגע לשימוש בנאמנויות, קרנות והשקעות בינלאומיות כדי לטשטש בעלויות על רכוש. ישנם מקרים שבהם צד אחד פותח חשבון בנק במדינה אחרת, מעביר אליו כספים ומנסה להסתיר את קיומו מהצד השני. במקרים כאלה, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לחשיפת חשבונות בנק זרים, ובחלק מהמקרים, כאשר המדינה שבה מוחזקים הנכסים חתומה על הסכמים בינלאומיים לשיתוף פעולה כלכלי, ניתן לקבל מידע דרך הרשויות. יחד עם זאת, כאשר מדובר במדינות המוגדרות כמקלטי מס, איתור הכספים עלול להיות מאתגר יותר, ולכן ישנה חשיבות רבה לעבודה עם מומחים פיננסיים המתמחים בזיהוי הון נסתר בחשבונות בינלאומיים.

ככל שהסתרת הנכסים הופכת למתוחכמת יותר, כך בתי המשפט בישראל נוקטים בגישה מחמירה כלפי מי שמנסה להבריח רכוש ולהסתיר מידע פיננסי. בתי המשפט אינם רואים בחיוב ניסיונות לעוות את המציאות הכלכלית, ובמקרים שבהם מוכחת הברחת נכסים, הם עשויים להעניק הטבות משמעותיות לצד שנפגע. כך למשל, היו מקרים שבהם בית המשפט קבע כי צד שהסתיר נכסים ייאלץ לוותר על חלק ניכר יותר מהרכוש המשותף לטובת הצד השני, וזאת כמעין “עונש” על חוסר תום הלב שלו. היו גם מקרים שבהם ניתנה לצד הנפגע זכות לקבל פיצוי כספי נוסף מעבר לחלקו הרגיל ברכוש, בשל הסבל וההוצאות המשפטיות שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלותו של הצד המסתיר.

בשל ההשלכות הכבדות של הסתרת נכסים על הליך הגירושין, ישנה חשיבות רבה לייעוץ משפטי נכון ולבחירת אסטרטגיה משפטית מתאימה לכל מקרה. כאשר קיים חשד להברחת נכסים, מומלץ שלא לפעול באופן עצמאי, אלא לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה וכלכלה משפטית, שיוכל לייעץ על הצעדים המשפטיים הנכונים, לנהל את איסוף הראיות ולפעול מול הרשויות הרלוונטיות.

הסתרת נכסים במסגרת גירושין היא תופעה מוכרת אשר בתי המשפט בישראל מתמודדים איתה לעיתים קרובות. עם זאת, עומדים לרשות הצד הנפגע מגוון כלים משפטיים, כלכליים וחקירתיים המאפשרים לחשוף את האמת ולמנוע עוול. בין אם מדובר בצווי גילוי מסמכים, עיקולים, חקירות פרטיות או צעדים משפטיים אחרים, ניתן להתמודד עם ניסיונות הסתרת הרכוש ולשמור על זכויות כלכליות הוגנות. גישה זהירה, ליווי משפטי נכון ועמידה על הזכויות מהווים את המפתח להבטחת תוצאה צודקת בהליך הגירושין, תוך מניעת פגיעה כלכלית בלתי הוגנת. הסתרת נכסים היא כאמור תופעה בעייתית שמערכת המשפט הישראלית מתמודדת עמה כל הזמן. כאשר אחד הצדדים מנסה לנצל את ההליך כדי להונות את בן הזוג השני ולהסתיר ממנו מידע כלכלי, ישנם כלים משפטיים מגוונים שיכולים לסייע לחשוף את האמת ולמנוע פגיעה בזכויותיו של הצד הנפגע. החל מהוצאת צווי גילוי מסמכים, דרך עיקולים על נכסים ועד להסתייעות במומחים פיננסיים וחקירתיים – ניתן להתמודד עם ניסיונות ההסתרה ולמנוע עיוותים בחלוקת הרכוש. בסופו של דבר, שקיפות, תום לב ופעולה מהירה הם המפתחות לשמירה על זכויות כלכליות הוגנות בהליך הגירושין, תוך הבטחה שכל אחד מבני הזוג יקבל את המגיע לו על פי חוק, מבלי שיוסתר ממנו רכוש שבנה יחד עם הצד השני במהלך חיי הנישואין.