האם גירושין פוגעים בפנסיה?

האם גירושין פוגעים בזכויות הפנסיוניות?

הדרך היעילה ביותר לצמצם פגיעה בזכויות הפנסיוניות בעת גירושין היא באמצעות תכנון מראש. הסכם ממון ברור יכול להחריג את הזכויות מהאיזון, או לחלופין לקבוע אופן חלוקה שמגלם שיקולים אישיים וציפיות הדדיות. בנוסף, כל אדם צריך לעקוב אחר קצב הצבירה שלו ולוודא כי כל הנתונים הפנסיוניים שקופים ומדויקים. במידה והצד השני מערים קשיים או מסתיר מידע, יש לפעול בהקדם למתן צווים מתאימים לקבלת המידע ממקורות חיצוניים כמו חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. בעת עריכת ההסכם או ניהול ההליך המשפטי, יש להיעזר באקטוארים, רואי חשבון מומחים ועורכי דין המנוסים בתחום דיני המשפחה והפנסיה. שילוב כוחות זה מבטיח חישוב נכון, מיסוי תקין והגנה על עתיד כלכלי. ההמלצה המרכזית היא לא להזניח את נושא הפנסיה בתוך הליך הגירושין ולראות בו חלק בלתי נפרד מהתמונה הכוללת.

גירושין אינם מבטלים את הפנסיה, אך הם עלולים לחלק אותה מחדש, לשנות את תזרימי ההכנסה העתידיים ולגרום לפגיעה כלכלית ונפשית אם אינם מתבצעים תוך תכנון, שקיפות ורגישות. החוק הישראלי מכיר בזכויות הפנסיה כחלק מהרכוש המשותף ומבקש להגן הן על הצד שצבר את הזכות והן על הצד שתרם לה בתרומות שאינן נמדדות בשקלים. מדובר באחד הנושאים הקריטיים ביותר בגירושין, אשר עלול להשפיע לא רק על ההווה אלא בעיקר על הפנסיה, הקיום והכבוד בגיל השלישי. טיפול נכון בזכויות אלה, באמצעות כלים משפטיים, הסכמים ברורים וליווי מקצועי, יכול למנוע עוגמת נפש ולהבטיח עתיד יציב לשני הצדדים גם לאחר פרידתם.

השפעת הגירושין על זכויות סוציאליות

במסגרת הליך הגירושין, עולה לעיתים קרובות השאלה האם פירוק התא המשפחתי עלול לפגוע בזכויות הפנסיוניות של מי מבני הזוג. מדובר בזכויות שצבר אדם לאורך שנות עבודתו, שלעיתים נתפסות כרכוש אישי או כסוג של ביטחון עתידי שאינו קשור כלל לתא המשפחתי. עם זאת, המשפט בישראל מתייחס לפנסיה ככל נכס בר איזון רכושי, וככזה עשוי להיחשב כמשותף לשני בני הזוג, בכפוף לתנאים מסוימים. משמעות הדבר היא, שבנסיבות מסוימות, אדם עשוי לאבד חלק מהפנסיה שצבר ולהעבירה לבן או בת הזוג לשעבר, גם אם היא רשומה על שמו בלבד.

ההשלכות אינן רק כלכליות אלא גם תחושתיות. פעמים רבות, פנסיה מזוהה עם פרי עמל אישי של עשרות שנות עבודה. כאשר היא מועברת לבן הזוג לשעבר, במיוחד לאחר פרידה כואבת או מורכבת, יש בכך משום פגיעה סמלית ואישית עמוקה. אף שהחוק נוקט לשון של שוויון והוגנות, בפועל עולה טענה חוזרת של פער בין מה שמובן כתא משפחתי משותף לבין תחושת בעלות אישית על תנאים סוציאליים שהושגו דרך מאמץ אישי. במצבים כאלה, יש צורך בגישור עדין בין הדין לבין הרגש והתחושות של הצדדים.

לא כל מקרה יגרור חלוקה שווה של הפנסיה. בית המשפט בוחן את משך הקשר, אופי החיים המשותפים, התרומה הכלכלית והלא כלכלית של כל אחד מהצדדים, ולעיתים גם את מועד הפרידה בפועל לעומת מועד פקיעת הנישואין המשפטי. הגמישות שמאפשרת הפסיקה נועדה למנוע תוצאה לא הוגנת, אך היא גם מוסיפה רמה גבוהה של חוסר ודאות לתוך ההליך הרכושי בגירושין.

המסגרת המשפטית להסדרת זכויות פנסיוניות

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, הוא הכלי המרכזי שבאמצעותו מוסדר נושא חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת גירושין, ובכלל זה גם זכויות פנסיוניות שנצברו במהלך הנישואין. על פי החוק, כל זכות שהיא בעלת ערך כספי נחשבת לחלק מהנכסים המשותפים, וכוללת בין היתר קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיה תקציבית ופנסיה צוברת. החריגים לכך הם זכויות שנצברו לפני הנישואין או כאלה שהוסכם לגביהן במפורש כי יישארו מחוץ להסדר.

בתחילת שנות האלפיים, נתקבלו פסקי דין מהותיים שקיבעו את העיקרון לפיו זכויות פנסיה הן רכוש בר חלוקה, גם אם מימושן בפועל יתרחש בעתיד. עם זאת, יישום ההלכה יצר קשיים טכניים רבים, כיוון שמדובר בזכויות מורכבות, המשולמות רק בגיל פרישה, ולעיתים אינן ניתנות לפדיון מוקדם או לפיצול פשוט. כאן נכנס לתמונה “חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע”ד-2014”, אשר נועד לפתור את הבעיות האלה באופן מוסדר.

החוק החדש מאפשר למוסדות הפנסיה לפצל בפועל את הקצבה לשני בני הזוג. המשמעות המעשית היא שהאישה או הגבר יהיו זכאים לקבל באופן עצמאי חלק מהקצבה של בן הזוג לשעבר, ישירות מהגוף המשלם. החוק גם קובע הוראות לעניין תיאום מס, קבלת מידע על זכויות, וכן מעניק לבן הזוג לשעבר מעמד עצמאי מול הגוף הפנסיוני, באופן שמנטרל את התלות בצד שכנגד. מדובר במהפכה ממשית, אך היא דורשת תכנון מדוקדק והבנה מלאה של הזכויות.

פנסיה תקציבית, קצבת שאירים ופנסיה צוברת בגירושין

בעת גירושין, יש להבחין בין סוגי הפנסיה השונים: פנסיה תקציבית, אשר אינה מבוססת על חסכון אלא על התחייבות המדינה או המעסיק, מול פנסיה צוברת אשר מבוססת על תשלומים חודשיים שמצטברים בקופה על שם העובד. ההבדל מהותי מבחינת מועד המימוש, שיעור הקצבה, ניוד והיכולת להעריך את שווי הנכס.

פנסיה תקציבית נחשבת בעייתית יותר לפיצול מאחר שהיא אינה מנוהלת בקופה בפועל. בתי המשפט פתרו את המורכבות הזו על ידי היוון עתידי של הקצבה או קביעת תשלום חודשי עתידי ברגע שהזכאות תתממש. מנגד, פנסיה צוברת ניתנת לפיצול ממשי וישיר באמצעות הוראות החוק החדש, ומאפשרת לבן הזוג לקבל חלק יחסי מהזכויות כבר מהמועד בו הזכאות מתגבשת.

גם קצבת שאירים מהווה סוגיה משפטית רלוונטית. מדובר בקצבה שמוענקת לבן הזוג במקרה של פטירת המבוטח. בפסיקה הובהר כי בן זוג לשעבר אינו בהכרח זכאי לקצבת שארים, אלא אם כן יש הסכם או פסיקה מפורשת בעניין. ישנם מקרים שבהם הוסכם שהזכויות ישמרו לשני בני הזוג גם במקרה של פטירה, אך ברוב המקרים מדובר בזכות עתידית שתוקפה מותנה.

כיצד ניתן להתגונן או להבטיח זכויות פנסיוניות בגירושין

הדרך היעילה ביותר להגן על זכויות הפנסיה היא לערוך הסכם ממון מוקדם או להסדיר את הנושא בהסכם גירושין מפורט. הסכם מסוג זה יכול להחריג את הזכויות הפנסיוניות מהאיזון או לקבוע מנגנון תשלומים מדויק שימנע מחלוקות בעתיד. חשוב שההסכם יכלול את כל הסוגים: פנסיה תקציבית, קרנות פנסיה חדשות, ביטוחים משלימים וקופות גמל.

במקרים שבהם לא נערך הסכם כזה, יש להיערך להליך משפטי שיצריך הערכת שווי של הזכויות, בחינה של תקופות צבירה, ובמקרים רבים גם מינוי אקטואר מטעם בית המשפט. זוהי פעולה מקצועית שמצריכה ידע רב, שכן טעויות בחישוב עלולות להוביל לפגיעה כלכלית משמעותית באחד הצדדים.

בית המשפט לא בהכרח יורה על חלוקה שוויונית, במיוחד כאשר קיימים פערי שכר דרמטיים, תקופות עבודה קצרות או נסיבות חיים ייחודיות. עם זאת, כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, וכאשר ברור שמדובר בזכויות שנצברו במשותף – סביר כי ייעשה איזון על ידי אקטואר.

פגיעה בזכויות קיימות או שינוי עתידי בזכויות

בני זוג רבים חוששים שמא הגירושין עצמם יביאו לשינוי בזכויות הקיימות בקרן הפנסיה – כלומר, שהגירושין יפגעו ישירות בפנסיה עצמה. בפועל, אין זה המצב. הזכויות נותרות כשהיו, אלא שהן מחולקות מחדש בין הצדדים. עם זאת, קיימת פגיעה פוטנציאלית בערך הכלכלי של הקצבה כאשר מחלקים אותה בין שני בני זוג.

כאשר מדובר במעסיקים ממשלתיים או בפנסיות תקציביות, ייתכנו עיכובים או קשיים טכניים בעת הפיצול. הדבר עלול לפגוע בתזרים המזומנים של בני הזוג וביכולת לממש את הזכויות במועד הרצוי. ישנם גם מקרים חריגים בהם לא ניתן לפרוע זכויות מסוימות לפני גיל מסוים, דבר שמוסיף מורכבות לתכנון הכלכלי של בני הזוג לאחר הגירושין.

בנוסף, גירושין עלולים להשפיע גם על קבלת הטבות מס או על שיקולי מיסוי של פנסיה בעתיד. כך למשל, בן זוג שיקבל חלק מהקצבה לא תמיד יזכה לאותה הקלה במס כמו בן הזוג המקורי, ויהיה עליו לשאת בנטל מיסויי כבד יותר. מדובר בשיקול שצריך לבוא לידי ביטוי כבר בעת ניסוח ההסכם או ההחלטה המשפטית.

השפעת גירושין על ביטוחי מנהלים והסדרי פנסיה מורכבים

בנוסף לקרנות הפנסיה המסורתיות, קיימות תוכניות פנסיוניות פרטיות ומורכבות יותר, כמו ביטוחי מנהלים, קופות תגמולים והסדרי פרישה ייחודיים לעובדים בכירים. הסדרים אלו כוללים לעיתים רכיבים של תגמולי פיצויים, מקדמות פרישה, תוספות מבוססות ביצועים ואף מנגנונים של בונוסים נדחים, אשר מגדילים את הערך הכלכלי של הזכות אך מקשים מאוד על חישוב שוויון בעת הגירושין.

במקרים אלה, יש צורך באנליזה מדוקדקת הכוללת מינוי אקטואר מומחה לצורך חישוב עתידי של שווי הזכויות, ריבית היוון, מסלולי תשלום אפשריים והפרדה בין רכיבים שמוגדרים כתגמולים על עבודה עתידית לבין אלו שנצברו בפועל במהלך החיים המשותפים. למשל, פרמיית סיכון שאינה ניתנת להמרה לפנסיה בפועל, לא תיחשב כחלק מהאיזון הרכושי.

בתי המשפט מתמודדים עם שאלות סבוכות כגון האם בונוס שהתקבל שנתיים לאחר מועד הפרידה קשור לעבודה שבוצעה לפני מועד הקרע, או האם יש לכלול פיצויי פרישה מוגדלים כחלק מהנכסים המשותפים. התשובות משתנות לפי נסיבות המקרה, אך ככלל, ככל שניתן לייחס את הזכות לעבודה בתקופת הקשר, היא תהיה ברת איזון, אפילו אם מומשה מאוחר יותר.

סוגיות אתיות ומוסריות הנלוות לחלוקת פנסיה בגירושין

על אף שמדובר בזכויות רכושיות מובהקות, שאלת חלוקת הפנסיה מעוררת לא אחת שיקולים מוסריים, בעיקר כאשר בן זוג אחד לא עבד כלל או עבד חלקית במשך שנים רבות כדי לאפשר לבן הזוג השני להתקדם בעבודה. במקרים כאלה, חלוקה שווה נראית מוסרית וצודקת, גם אם נוגדת את תחושת הצדק הסובייקטיבית של בן הזוג שצבר את הפנסיה.

מאידך, קיימות סיטואציות מורכבות יותר, כמו במקרים בהם הקשר נמשך תקופה קצרה בלבד, אך במהלך אותה תקופה בן הזוג הספיק לצבור זכויות מרובות, או במקרים של נישואין שניים כאשר אחד הצדדים הגיע אליהם עם בסיס כלכלי יציב ואילו השני לא. כאן עולה חשש לניצול פוטנציאלי של המנגנון החוקי לצבירת זכויות שאינן תולדה של שותפות אמיתית.

בתי המשפט בישראל ערים לשיקולים אלו, ומשתמשים בדוקטרינות של “שיתוף ספציפי”, “מאמץ משותף” ו”תום לב” על מנת לאזן בין ההיבט המשפטי הפורמלי לבין ההיגיון המוסרי. כך למשל, לא תמיד תיפסק חלוקה של מחצית הפנסיה אם ניתן להוכיח שהקשר היה נטול שיתוף כלכלי בפועל או שנעשה שימוש לרעה בהליך המשפטי.

השלכות לעובדים עצמאים ופרילנסרים

עובדים עצמאים, בעלי שליטה ופרילנסרים נמצאים במעמד ייחודי במערכת הפנסיונית, כיוון שאינם נהנים מהפרשות סדירות של מעסיק, אלא נדרשים לדאוג בעצמם לבניית העתיד הפנסיוני. כאשר זוג הכולל עצמאי עובר גירושין, מתעוררות שאלות מורכבות של תיעוד, ודאות והיקף ההפקדות שבוצעו בפועל לעומת אלו שעל פי הדין היו אמורות להתבצע.

במצבים כאלה, בן הזוג עשוי לטעון כי הייתה ציפייה לחסכון פנסיוני שוויוני, וכי אי-הפקדה סדירה של הצד השני לאורך השנים מהווה לא רק פגיעה בזכויותיו, אלא גם התרשלות כלפי התא המשפחתי כולו. הטענה מתחזקת כאשר העצמאי שמר את ההכנסות קרוב לחזהו או ביצע הפקדות ספורדיות לקופות שאינן מדווחות בצורה מסודרת.

בתי המשפט נוהגים להפעיל שיקול דעת רחב במקרים אלה, ולעיתים בוחרים להעריך את שווי הפנסיה הראוי לפי פוטנציאל ההשתכרות או הנתונים הכלכליים של העסק, במקום להסתמך רק על קיומם של מסמכים. במקביל, קיימת חובה מוסרית ומשפטית של עצמאים לתעד כראוי את ההפקדות הפנסיוניות כדי למנוע מחלוקות עתידיות.

גירושין אינם שוללים זכויות אך משנים את חלוקתן

בסופו של דבר, גירושין אינם מוחקים או שוללים את זכויות הפנסיה, אך הם בהחלט משנים את אופן חלוקתן ואת השליטה בהן. בעוד שבעבר בן זוג שלא עבד או שתרם לבית בעיקר בגידול הילדים נותר ללא כל חלק בפנסיה, הרי שהיום החוק והפסיקה מכירים בזכויות אלה כחלק מהרכוש המשותף, ולכן מחייבים איזון.

המהלך אינו אוטומטי, אך בהיעדר הסכם אחר, ברירת המחדל המשפטית היא שוויון בזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים. קיימים חריגים, והיישום משתנה ממקרה למקרה, אך המגמה הברורה היא הכרה רחבה יותר בזכות של בן הזוג ליהנות מתנאי הפנסיה, גם אם לא צבר אותם ישירות.

מומלץ לכל אדם המצוי בהליכי גירושין, או אף טרם להם, לקבל ייעוץ משפטי מדויק ולהבין לעומק את משמעות הזכויות הפנסיוניות במצבו האישי. מדובר לא רק ברכוש עכשווי אלא בעתיד כלכלי של ממש, והחלטות שמתקבלות במועד הגירושין עשויות לעצב את איכות החיים שנים רבות לאחר מכן.