אם שואלים עורך דין ותיק לדיני משפחה איפה זוגות מפסידים הכי הרבה כסף בגירושין, התשובה כמעט אף פעם לא תהיה מכירת הדירה או חלוקת הרכב. הכסף הגדול מסתתר במקומות שלא רואים ביום יום, בזכויות שנצברו בשקט לאורך שנים, ובנכסים שהערך שלהם קופץ דווקא אחרי שהקשר נגמר. פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, פיצויי פרישה, מענקי הון ממקום עבודה, מוניטין מקצועי וכושר השתכרות עתידי, אלו הסעיפים שבהם טעות אחת בניסוח או בהבנה עלולה להפוך להפסד של מאות אלפי שקלים ולעיתים יותר.
רוב המתגרשים מתמקדים בטבעי ובדחוף, מי נשאר בבית, איך מחלקים הוצאות, מה יהיה בחודש הקרוב. אבל ההחלטות שמכריעות כלכלית הן החלטות על העתיד, על מה יקרה בעוד עשר, עשרים ושלושים שנה. זו בדיוק הסיבה שמדריך טוב חייב להתחיל מהתמונה הרחבה, ורק אחר כך לרדת לפרטים, ולחבר בין משפט, אקטואריה ומיסוי בצורה מעשית וברורה.
מפת הזכויות שלך בגירושין
לפני אסטרטגיות משפטיות ולפני משא ומתן, חייבים לאתר את כל הזכויות שמגיעות לך. בגירושין רבים יש פער בין מה ששני הצדדים חושבים שקיים לבין מה שבאמת קיים. הפער הזה נובע מכך שחלק מהחסכונות מפוזרים בין כמה גופים, חלקם נפתחים אוטומטית עם השנים, וחלקם בכלל לא נתפסים כמשהו שניתן לחלק.
ברוב המקרים, הזכויות הפיננסיות כוללות רכיבים כמו קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל לתגמולים, רכיב פיצויים, קרן השתלמות, חסכונות במקום עבודה קודם, קופות שנפתחו דרך סוכנות ביטוח לפני שנים, ולעיתים גם זכויות תקציביות או הסדרים מיוחדים של גופים ציבוריים. מעל אלה מגיעים רכיבים שמוגדרים כנכסי קריירה, למשל מוניטין מקצועי, עסק פעיל, תיק לקוחות, רישיון מקצועי, מומחיות שנבנתה במהלך הנישואין, וקפיצה צפויה בהכנסות שנובעת מהשקעה משותפת של שנים.
הטעות הנפוצה היא להתחיל לדבר על חלוקה שווה של חצי-חצי לפני שיש רשימה מלאה של כמה שבר חלוקה בכלל. ברגע שאין רשימה מלאה, כל חצי-חצי הוא חצי של משהו חלקי.
התאריך ששווה לרוב יותר מהחלוקה עצמה
השאלה הראשונה בכל חלוקת זכויות עתידיות היא מתי מסתיימת התקופה המשותפת מבחינה כלכלית. בפועל, בתי המשפט מכירים בכך שזוג יכול להמשיך להיות נשוי פורמלית, אבל הקשר הכלכלי כבר הסתיים במציאות. לכן מופיע בפסיקה ובפרקטיקה מושג שמכונה בדרך כלל מועד הקרע, שהוא התאריך שבו מפסיקים לספור את הצבירה המשותפת.
למה זה קריטי. כי זכויות רבות נצברות על ציר זמן, וכל יום נוסף או פחות יכול לשנות את סכום השיתוף. זה נכון במיוחד בפנסיה, שבה כל חודש עבודה מוסיף רכיב מצטבר, וזה נכון שבעתיים בעולם של מענקי הון ממקום עבודה, שבו אירוע אחד יכול ליצור נכס ששוויו כמו דירה, ולעיתים יותר.
הטעות המסוכנת היא להניח שהתאריך הוא תמיד יום הגירושין בפועל. במקרים רבים התאריך נקבע לפי נסיבות החיים, למשל מעבר למגורים נפרדים, הפרדה כלכלית ברורה, או פתיחת הליך שמסמן בצורה חד משמעית את תחילת סיום היחסים. מי שמוותר על הקרב הזה בלי להבין אותו, עלול להפסיד עוד לפני שהתחילה חלוקת הנכסים.
חלוקת פנסיה עתידית מול היוון מיידי
בחלוקת פנסיה וזכויות פרישה קיימות שתי גישות מעשיות, וכל אחת מהן יכולה להיות מצוינת או הרסנית, תלוי מי הצדדים, מה סוג הזכויות, ומה מצב המיסוי והנזילות.
בגישה של חלוקה עתידית, הזכויות נשארות בתוך הגוף הפנסיוני, ונרשמת חלוקה כך שכאשר תגיע העת לתשלום, כל צד יקבל את חלקו ישירות. היתרון כאן הוא הגנה יחסית, משום שהכסף נשאר במעטפת פנסיונית עם כללי נעילה ופיקוח. החיסרון הוא שהקשר הכלכלי לא באמת נחתך, והצד שממתין לכסף תלוי בתזמון ובבחירות של הצד שמחזיק בזכות המקורית, למשל מתי לפרוש, האם לשנות מסלול, והאם לבצע פעולות שיכולות להשפיע על הסכום.
בגישה של היוון מיידי, מתבצע חישוב אקטוארי שמתרגם זכויות עתידיות לערך נוכחי, ואז מבוצע קיזוז. צד אחד משלם לשני סכום חד פעמי, או מוותר על נכס אחר, למשל חלק גדול יותר בדירה, כדי לקנות את החופש הכלכלי ולסיים תלות עתידית. היתרון הוא ניתוק מלא, ללא הפתעות בעוד עשרים שנה. החיסרון הוא סיכון בהערכת חסר או יתר, והצורך בנזילות או בנכס חלופי לקיזוז, וגם רגישות גבוהה מאוד להנחות בחישוב, כמו גיל פרישה צפוי, תוחלת חיים, תשואה צפויה, והשלכות מס.
הכלל המעשי הוא שאין שיטה אחת נכונה. יש התאמה נכונה. וזאת בדיוק הסיבה שחייבים אקטואר מומחה, ולא להסתפק בבדיקה חשבונאית כללית.
מה עושה האקטואר בעצם?
אקטואר לא רק מסכם מספרים. הוא מנתח זכויות עתידיות תחת כללים, הנחות הסתברות, ותמחור של זמן. בפנסיה, הערך הכלכלי האמיתי תלוי בשאלות כמו האם מדובר בקצבה חודשית או בסכום הוני, האם יש רכיב שאירים, מה קורה בנכות, מה דמי הניהול, ומה הכללים על משיכה מוקדמת. באופציות ובמענקי הון, הערך תלוי בלוחות הבשלה, בסוג המסלול, באירועי מס, וביכולת לממש בפועל.
כאשר הצדדים חותמים על הסכם בלי חוות דעת אקטוארית ברורה, הם לרוב חותמים על סיסמה, לא על חלוקה. סיסמה לא משלמת שכר דירה בגיל שישים וחמש.
מלכודת המס שמתחבאת בתוך הפנסיה
בחלק מהמצבים, העברת זכויות בין בני זוג לשעבר יכולה להיות ניטרלית מבחינת מס אם עושים אותה נכון, ובחלק מהמצבים היא יכולה לייצר מס מיותר רק בגלל ניסוח או פעולה לא נכונה. מעבר לכך, פעולה אחת שנעשית בזמן הלא נכון, למשל משיכת כספים שלא לפי כללים, עלולה לגרור חיוב מס משמעותי במיוחד, ולפגוע בשני הצדדים ביחד, גם אם רק אחד מהם ביצע את הפעולה.
לכן, בכל חלופה חייבים לבחון שלושה דברים במקביל. מה מותר לעשות משפטית לפי פסק דין וחוק. מה הגוף הפנסיוני מאפשר בפועל. ומה רשות המסים תראה כאירוע מס.
במילים פשוטות, אי אפשר לכתוב חלוקה יפה על נייר ואז לגלות שהיישום שלה עולה עשרות אחוזים מס.
אופציות, מניות ומיסוי
בעולם התעסוקה המודרני, בעיקר בחברות טכנולוגיה ובחברות עם תמריצים הוניים, מענקי הון יכולים להיות הנכס הגדול ביותר של המשפחה. הבעיה היא שלא מדובר בכסף שיושב בחשבון. מדובר בזכות מותנית בזמן, בהמשך עבודה, בכללים של נאמן, ובאירועי מס שיכולים להשתנות לפי סוג התוכנית.
הטעות הקלאסית היא לכתוב משפט כמו הזכויות יחולקו שווה בשווה, ולחשוב שהבעיה נפתרה. בפועל, השאלה האמיתית היא איך מתחלק המס, מי נושא בו, ומה נקודת הייחוס, ברוטו או נטו. מי שמקבל חצי מהנטו בזמן שהצד השני שילם מס גבוה בגלל שזה רשום על שמו, עלול לטעון בצדק שהחלוקה לא הייתה שוויונית. ומי שמקבל חצי מהברוטו בלי להתחשב בכך שהמס חל בפועל על צד אחד, עלול לגרום להסכם להתפוצץ ברגע המימוש.
הפתרון המעשי הוא לנסח מנגנון יישום ולא רק עיקרון. מנגנון שמגדיר איך מדווחים, איך מעבירים מידע, איך מתקבלות החלטות על מימוש, איך מחלקים מס בפועל, ומה קורה אם צד אחד לא משתף פעולה. במקרים רבים הפתרון כולל מסגרת נאמנות, או קביעה מפורשת שהצד שמחזיק בזכות מחזיק בה גם עבור הצד השני לפי אחוזים שנקבעו, עם חובת דיווח ועם חובת העברה לפי נוסחה שמגדירה נטו אחרי מס אמיתי ששולם בפועל.
המבחן הוא פשוט. אם ההסכם לא יודע לענות מה קורה ביום שבו מגיע דוח מס ומופיע בו סכום מס ספציפי, אז ההסכם לא גמור.
נכסי קריירה וכושר השתכרות
נכסי קריירה הם שם כולל למצבים שבהם אחד הצדדים יוצא מהנישואין עם יתרון כלכלי עתידי משמעותי שנבנה במהלך החיים המשותפים. זה יכול להיות תואר שנלמד בזמן שהצד השני החזיק את הבית, התמחות מקצועית, בניית מוניטין, הקמת עסק, או תפקיד ניהולי שמאפשר קפיצה בשכר. המשפט הישראלי מכיר בכך שבנסיבות מסוימות, במיוחד כאשר הפער נובע מהשקעה משותפת ומויתור מוכח של הצד השני, יש מקום לפיצוי או לאיזון שמביא בחשבון גם את העתיד, ולא רק את מה שרשום היום על שם מי.
כאן חשוב לדייק. לא כל פער בשכר הוא נכס לחלוקה. ולא כל הצלחה מקצועית הופכת למשהו שמחלקים חצי חצי. בתי המשפט בוחנים בדרך כלל את עומק ההשקעה המשותפת, את הקשר בין ההחלטות המשפחתיות לבין הקריירה שנבנתה, את משך הזמן, ואת סבירות הפער העתידי. לכן גם כאן, בלי חוות דעת מקצועית ובלי תשתית עובדתית מסודרת, הדיון הופך לוויכוח רגשי במקום לדיון כלכלי.
הדרך החכמה להתמודד עם נכסי קריירה היא לא להמר. אלא לתמחר. לתרגם את הפער למסגרת פיצוי אפשרית, ואז להחליט אם נכון יותר לפצות במזומן, לקבוע חלוקה שונה של נכסים אחרים, או לשלב רכיב קצוב שמכסה תקופת הסתגלות והשתלבות של הצד שנפגע כלכלית.
סעיפים שמדלגים עליהם ומשלמים ביוקר
פנסיה היא לא רק גיל פרישה. במקרים רבים היא כוללת רכיבי שאירים ורכיבי נכות, ולעיתים אלו הרכיבים בעלי הערך הכלכלי הגבוה ביותר למשפחה. כאשר מתגרשים, הזכויות האלו יכולות להשתנות. במצבים מסוימים בן זוג לשעבר לא יחשב אוטומטית זכאי לשאירים כמו בן זוג נוכחי. במצבים אחרים, ניתן להסדיר זכויות באמצעות הוראות מפורשות בפסק דין ובהליכים מול הגוף המשלם. אלו לא סעיפים שמסמנים עליהם וי. אלו סעיפים שמחליטים בהם אם יש רשת ביטחון או אין.
במיוחד כאשר בוחרים בחלוקה עתידית של פנסיה, חשוב לחשוב על אירועי קיצון. מה קורה אם הצד שמחזיק בזכות נפטר לפני גיל פרישה. מה קורה אם הוא יוצא לנכות. מה קורה אם הוא מבצע פעולה שמקטינה את הקצבה העתידית. אם ההסכם לא כולל מנגנון הגנה, למשל דרישה לביטוח חיים או הסדרה של זכויות שאירים בהתאם לכללים, הצד השני עלול למצוא את עצמו עם פסק דין ביד וללא כסף במציאות.
המסקנה הפרקטית היא שחייבים סעיף הגנות. סעיף שמגדיר ביטוח חיים מתאים, מוטב, גובה, תקופה, ומנגנון בקרה, וגם קובע מה קורה אם הביטוח לא קיים או בוטל. בלי זה, חלוקה עתידית יכולה להפוך להבטחה ללא כיסוי.
סדר פעולות לפני חתימה על הסכם גירושין
בשלב הראשון אוספים נתונים מלאים. דוחות מכל הגופים הפנסיוניים, פירוט רכיבי פיצויים ותגמולים, אישורי יתרה, מסמכי מעסיק, וכל מסמך הקשור למענקי הון ממקום העבודה, כולל לוחות הבשלה וכללי תוכנית. בשלב הזה לא מתווכחים. בשלב הזה משיגים תמונה מלאה.
בשלב השני מקבלים חוות דעת אקטוארית שמציגה לפחות שתי חלופות, חלוקה עתידית והיוון מיידי, ולצד כל חלופה ניתוח מס והשלכות יישום. אם אין ניתוח מס, החוות דעת לא שלמה.
בשלב השלישי מתכננים מנגנון יישום. מי עושה מה, באיזה תאריך, באיזה מסמך, מול איזה גוף, ומה קורה אם צד אחד לא משתף פעולה. מנגנון יישום טוב כולל מועדים, חובת מסירת מסמכים, קביעת סנקציה או פיצוי מוסכם לאי שיתוף פעולה, והגדרה ברורה של ברוטו ונטו בכל מקום שיש בו מס.
בשלב הרביעי בודקים הגנות. ביטוח חיים, סעיפי שאירים, והסדרה של אירועי קיצון. בשלב הזה מתייחסים גם לנכות, ולא רק למוות, כי נכות יכולה לשנות את התמונה הכלכלית באופן קיצוני.
צק ליסט קצר שמונע טעויות יקרות
- האם קיימת רשימה מלאה של כל הזכויות הפנסיוניות וההוניות, לרבות זכויות ממעסיקים קודמים.
- האם נקבע תאריך ברור לסיום התקופה המשותפת מבחינה כלכלית, והאם התאריך הזה מתאים לעובדות החיים.
- האם נבדקו שתי חלופות לחלוקת פנסיה, ולא רק חלופה אחת.
- האם ההסכם קובע מנגנון מס מפורש לזכויות ממקום עבודה, כולל חישוב נטו לפי מס אמיתי ששולם.
- האם מוגדר מי מקבל החלטות על מימוש, ואיך הצד השני מקבל מידע בזמן אמת.
- האם נקבעו הגנות לשאירים ולנכות, ואם צריך, האם נקבע ביטוח חיים עם מוטב מתאים.
- האם יש סעיף שמונע פעולות חד צדדיות שיפגעו בזכות של הצד השני.
- האם כל סעיף כולל דרך יישום מול הגוף הרלוונטי, ולא רק ניסוח עקרוני.
למה אנשים יגלו מאוחר מדי שהפסידו כסף בגירושין?
הטעות הראשונה היא להתחיל חלוקה בלי מיפוי זכויות מלא. הטעות השנייה היא להסתפק בנוסח כללי במקום במנגנון יישום. הטעות השלישית היא להתעלם ממס עד שמגיע רגע המימוש. הטעות הרביעית היא לבחור חלוקה עתידית בלי הגנות ביטוחיות וללא התייחסות לשאירים ונכות. הטעות החמישית היא להשתמש במומחה לא מתאים, או לוותר על מומחה בכלל, מתוך רצון לחסוך עלות קטנה יחסית שמגנה על כסף גדול.
בכל אחת מהטעויות האלה, הבעיה לא מופיעה ביום החתימה. היא מופיעה שנים אחרי, כשהזכות כבר לא ניתנת לתיקון פשוט, וכשהמחיר גבוה הרבה יותר.
פנסיה ונכסי קריירה הם הליבה הכלכלית של גירושין רבים, גם אם הם נראים שוליים בשיחה הראשונה. מי שמתייחס אליהם כמו לסעיף טכני, בדרך כלל משלם על כך בעתיד. מי שמטפל בהם כמו בפרויקט כלכלי רציני, עם נתונים, מומחה מתאים, ניתוח מס, ומנגנון יישום והגנות, יוצר לעצמו יציבות כלכלית אמיתית אחרי סיום היחסים.
האמור הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי או מיסויי.
