מה עושים כשגישור לא מצליח?

הליך הגישור קנה לו מקום של כבוד כאחת הדרכים היעילות, המהירות והשקטות ביותר לפתרון מחלוקות בגירושין. הרעיון שבו שני צדדים מסוכסכים יושבים סביב שולחן אחד, בליווי גורם מקצועי ונטול אינטרס, ומנסים להגיע לעמק השווה מתוך הסכמה והבנה, קוסם לרבים, ובצדק. עם זאת, המציאות המשפטית והאנושית היא מורכבת הרבה יותר מכך. למרות הרצון הטוב, ולפעמים דווקא בגלל היעדרו, שיחות גישור גירושין רבות מגיעות למבוי סתום, והופכות בסופו של דבר לתיק משפטי.

תחושת האכזבה, התסכול ולעיתים אף הכעס המלווים “שבירת כלים” של הליך כזה, הן טבעיות לחלוטין. הרי השקעתם זמן יקר, משאבים כספיים ותעצומות נפש גדולות, רק כדי למצוא את עצמכם לכאורה בחזרה בנקודת ההתחלה. ננסה יחד להפריך את המחשבה כי עצירת הגישור משמעותה חזרה לאחור, ונשרטט מפת דרכים סדורה, מעמיקה וברורה עבור מי שניצב בפני שוקת שבורה זו. יש לדעת, כי גם אם אחד הצדדים החליט לנטוש את הליך הגישור, ייתכן והוא עשה זאת רק כאסטרטגיה נקודתית, אך בפועל יחזור לשולחן הגישור בהמשך. כמובן שייתכן גם מצב שבו זוהי נקודת ה”אל-חזור” וההליך יסלים וגיע לפתחו של בית המשפט או בית הדין להכרעה עבורכם.

הבנת המצב הנוכחי והפקת לקחים מן העבר

לפני שמקבלים החלטות כבדות משקל לגבי המשך ניהול המחלוקת, חשוב מאוד לעבור בצורה שיטתית ולנתח את הסיבות שבגללן הגישור כשל. הבנת שורש הבעיה תכתיב את תוכנית הפעולה שלך בהמשך הדרך.

הסיבות המרכזיות שבגללן הליכי גישור נעצרים:

פערים רגשיים ומשקעים מן העבר: בסכסוכים שיש בהם מטען רגשי כבד (כמו למשל סכסוכי משפחה, גירושין, פרידה עסקית, או מחלוקות על ירושה), ההיגיון הכלכלי היבש מפנה לא פעם את מקומו לעלבון צורב, צורך בנקמה או רצון לקבל “הכרה בצדק”. למגשר, מוכשר ככל שיהיה, קשה לעיתים לבנות גשר מעל תהום רגשית שעוד לא טופלה ולא עובדה במלואה.

ביטחון מופרז בסיכוי “לנצח” במשפט: מצב שבו אחד הצדדים בטוח לחלוטין בניצחונו המוחץ בבית המשפט, ולכן אינו מוכן להתפשר בצורה מציאותית. אמונה עיוורת זו, שניזונה לעיתים מייעוץ משפטי לוחמני מדי של בא כוחו, הופכת את שולחן הגישור לזירת מלחמה והתבצרות בעמדות במקום למקום של שיח פתוח.

פערי מידע משמעותיים: גישור יעיל ומצליח דורש שקיפות מלאה. כאשר צד אחד מסתיר מידע מהותי וחשוב (למשל, מסמכים על כספים או רכוש שלא דווח), הצד השני אינו יכול לקבל החלטות מבוססות ונבונות. ברגע שההסתרה נחשפת, האמון מופר בצורה שקשה מאוד, ולרוב אף בלתי אפשרי לתקן.

נקודה למחשבה: לעולם אין לראות בגישור שלא צלח “זמן מבוזבז”. המידע שנחשף במהלך השיחות, הבנת הצרכים האמיתיים של הצד שכנגד (מעבר למה שהוא מצהיר עליו כלפי חוץ), וחידוד נקודות המחלוקת המרכזיות, כל אלו הם נכס יקר ערך להמשך הדרך, תהיה אשר תהיה.

צעדים מיידיים שעליך לעשות בתום הגישור

עם סיום ההליך ללא חתימה על הסכם, ההמלצה החמה ביותר היא לנקוט במספר צעדים מחושבים שימנעו תגובות כועסות ופזיזות:

1. תקופת רגיעה צינון: הכלל הראשון הוא שאין לקבל החלטות חותכות ביומיים הראשונים (ארבעים ושמונה שעות) שלאחר שבירת הכלים בגישור. מערכת העצבים נמצאת בשיא הדריכות שלה, והסיכוי לקבלת החלטות שגויות מתוך כעס (כמו הגשת תביעת ענק שאינה מידתית) הוא גבוה ביותר. תנו לרוחות להירגע.

2. חישוב מסלול מחדש והערכת אפשרויות:

• שאלו את עצמכם, מהי החלופה הטובה ביותר העומדת לרשותנו כעת בהיעדר הסכם?
• ומנגד, מהו התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות?

יש לשבת עם צוות עורכי הדין שלכם, לבחון את המידע החדש שלמדתם בחדר הגישור, ולהכין תוכנית עבודה חדשה המבוססת על מציאות זו.

3. תיעוד ושמירת הוכחות: מכיוון שהליכי הגישור הם חסויים וסודיים לחלוטין (על פי החוק לא ניתן להשתמש בבית המשפט בדברים שנאמרו בחדר הגישור או בהצעות פשרה שעלו בו), עליכם להבטיח שכל ההוכחות העצמאיות והחיצוניות שלכם מגובות, מתועדות ומוכנות לשלב המאבק בבית המשפט, במידה ותיאלצו להגיע אליו.

בחירת הדרך להמשך ניהול המחלוקת

העובדה שהגישור לא הוביל לחתימה על הסכם אינה אומרת בהכרח שהתחנה הבאה היא אולם בית המשפט. מערכת המשפט של ימינו, לצד העולם הרחב של חלופות ליישוב סכסוכים, מציעים מגוון רחב ועשיר של אפשרויות שכדאי להכיר לעומק.

א. פנייה להליך בוררות
בשונה ממגשר, שאין לו סמכות להכריע מי צודק או לכפות פתרון על איש, הבורר מתפקד כשופט פרטי לכל דבר ועניין. הבוררות מתאימה במיוחד לצדדים שהבינו שאינם מסוגלים להגיע להסכמה בכוחות עצמם, אך הם עדיין מעוניינים לשמור על סודיות, יעילות ומהירות שאינן קיימות בבתי המשפט העמוסים עד להתפקע.

היתרונות: מהירות ההליך, היכולת לבחור בעצמכם את זהות האדם שיכריע (למשל, ניתן לבחור מומחה מיוחד מתחום המחלוקת, כמו מהנדס למחלוקת בנייה), וסודיות מוחלטת שומרת על המוניטין שלכם.

החסרונות: פסק של בורר קשה מאוד לביטול לאחר שניתן (הסיבות בחוק המאפשרות לבטל אותו הן מעטות ומצומצמות מאוד), ויש לקחת בחשבון עלויות גבוהות של שכר טרחת הבורר עצמו.

ב. מודל משולב: מגישור להכרעת בורר
זהו הליך מתקדם וחדשני, שבו שני הצדדים מסכימים מראש כי ייכנסו לחדר במטרה לגשר ולהגיע להסכמה, אך מצהירים שאם יגיעו למבוי סתום ולא יצליחו להסכים בתוך זמן מוגדר מראש, המגשר “יחליף כובע” ויהפוך לשופט פרטי (בורר) שיכריע במחלוקת בעצמו. לעיתים מסכמים שהתיק יעבור לבורר אחר שנקבע מראש. הליך זה מייצר לחץ חיובי ובריא על הצדדים להגיע לפשרה, מתוך ידיעה ברורה שאם לא יעשו מאמץ כן ויסכימו ביניהם, ההחלטה תילקח מידיהם ותוכרע עבורם.

ג. פנייה לבתי המשפט
זוהי דרך המאבק הרגילה והמוכרת. חזרה (או פנייה בפעם הראשונה) לבית המשפט או לבית הדין שלו מסורה הסמכות. מסלול זה מחייב היערכות מקיפה מחדש, כתיבה של כתבי טענות מפורטים, הכנת תצהירים ואיסוף חוות דעת של מומחים.

מתי נכון לבחור בדרך זו למרות הקשיים?

כאשר קיים צורך מיידי בצווים דחופים, כמו צווים למניעת פעולה מסוימת או צווי עיקול על רכוש, שהצד השני מסרב להסכים להם.

כאשר אתם זקוקים לפסיקה עקרונית שתיצור תקדים ותשפיע על מקרים דומים בעתיד.

כאשר הצד השני מתנהל בחוסר הגינות קיצוני, מסתיר רכוש, או פועל להברחת נכסים, ויש צורך בכוחה ובסמכותה של המדינה כדי לכפות עליו חשיפה וציות.

ד. שיח ומשא ומתן ישיר בין עורכי הדין בלבד
לא פעם, דווקא הנוכחות הפיזית של בעלי הדין עצמם באותו חדר היא זו שיצרה את ההתנגדות והעוינות שמנעו את החתימה על ההסכם. לאחר שהרוחות קצת נרגעות בחוץ, עורכי הדין של שני הצדדים יכולים להמשיך את השיח באופן מקצועי, ענייני וקר בינם לבין עצמם, ללא נוכחות הלקוחות שמעורבים רגשית. סכסוכי ענק רבים ומרים מסתיימים בסופו של דבר בשיחות מסדרון או בטלפון בין באי הכוח, הרחק מחדר הגישור הרשמי.

טבלת אפשרויות לאחר כשלון גישור

כדי לעזור לכם בקבלת החלטה שקולה ומבוססת היטב, הכנו השוואה מרוכזת בין דרכי הפעולה המרכזיות שעומדות בפניכם כעת:

האם אפשר להפיח רוח חיים בגישור שנעצר?

התשובה הקצרה היא: בהחלט כן. דרכו של סכסוך מתפתח, אינה תמיד ישרה ורציפה. מה שנראה היום כמבוי סתום וקיר אטום, עשוי להיראות אחרת לגמרי בעוד מספר שבועות או חודשים.

הנה כמה מצבים שבהם אפשר להשיב את הליך הגישור למסלולו:

• החלפת זהות המגשר: לעיתים החיבור האישי עם המגשר פשוט לא צלח, או שסגנון הניהול של איש המקצוע לא התאים לאחד הצדדים או לשניהם. יש מגשרים שנוטים להעריך שווי ולשפוט בעדינות, ויש כאלה שמתמקדים יותר בתיקון מערכת היחסים והרגשות. החלפת מגשר, לאדם שפועל בגישה שונה, יכולה לטרוף את הקלפים מחדש ולפתוח ערוצי תקשורת שנחסמו.
• התפתחות חיצונית משנת מציאות: גילוי הוכחה חדשה וחשובה, פסק דין שהתפרסם בתיק אחר ועוסק באותו נושא בדיוק, או הרעה משמעותית במצבו הכלכלי של אחד המעורבים – כל אלו עשויים לשנות בן רגע את מאזן הכוחות וליצור רצון אמיתי וחדש לפשרה.
• התערבות “מבוגר אחראי”: בעולם העסקים, התערבות זו יכולה לבוא בדמותם של המנהלים הכלליים של החברות (במקום סגניהם למשל, שניהלו את המשא ומתן עד לאותו רגע ונתקעו). בדיני המשפחה, התערבות עדינה ומכבדת של דמות סמכותית או איש מקצוע נוסף שמוערך על ידי שני הצדדים, יכולה להחזיר את כולם אל השולחן, והפעם עם נכונות אמיתית להקשיב ולוותר.

הליך שנועד להביא להסכמה ובסופו של דבר לא צלח הוא אמנם מהמורה מעצבנת בדרך, אך בהחלט לא סוף פסוק. התבונה המשפטית והיכולת לתכנן נכון, נבחנות דווקא ברגעי המשבר הללו, כאשר הערפל סמיך והתסכול גואה. המעבר ממצב של “שבירת כלים” למצב של הזדמנות, דורש קור רוח, התנתקות מרגשות של כבוד וגאווה, ובחינה שכלית וקפדנית של מכלול האפשרויות שעומדות כעת על הפרק. בחירה חכמה של הצעד הבא, בין אם זו יציאה למאבק עיקש בכותלי בית המשפט ובין אם זו בחירה מושכלת בפנייה לבורר פרטי, היא זו שתכריע בסופו של יום את עתיד המחלוקת ואת תוצאותיה הסופיות לשביעות רצונכם.