להלן 100 עובדות מעשיות, מחולקות לחמש קטגוריות המשקפות את התיקים וההליכים המרכזיים שעשויים להיפתח במהלך פרידה וגירושין בישראל. חשוב להבחין בין תיק יישוב סכסוך, תביעות בענייני ילדים, מזונות, רכוש, וההליך הנוגע לגירושין עצמם. בפועל, לא בכל מקרה ייפתחו כל התיקים, ולעיתים ניתן להגיע להסכם ולחסוך חלק ניכר מההתדיינות.
המידע מבוסס על מידע רשמי של הרשות השופטת, בתי הדין הרבניים ומשרד הרווחה.
יישוב סכסוך ומהו”ת
1. ברוב הסכסוכים המשפחתיים, השלב הראשון לפני הגשת תביעות בענייני משפחה הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך.
2. יישוב סכסוך אינו תביעת גירושין ואינו קובע מי צודק בין בני הזוג.
3. ניתן לפתוח תיק יישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בהתאם למסלול ולסמכות הרלוונטיים.
4. פתיחת תיק יישוב סכסוך כרוכה בדרך כלל בתשלום אגרה.
5. לאחר פתיחת ההליך, הצדדים מופנים ליחידת הסיוע לצורך מפגשי מהו”ת.
6. מהו”ת הוא ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום.
7. מפגשי יחידת הסיוע נועדו בין היתר לבחון האם קיימת אפשרות ליישב את המחלוקת בלי לנהל התדיינות משפטית מלאה.
8. יחידות הסיוע כוללות אנשי מקצוע מתחומים טיפוליים ומשפחתיים, ולא רק משפטנים.
9. בתקופת עיכוב ההליכים קיימת מגבלה על האפשרות להגיש תביעות חדשות בענייני הסכסוך.
10. תקופת עיכוב ההליכים הרגילה היא 60 ימים, בכפוף להוראות הדין ולנסיבות המקרה.
11. במקרים מסוימים ניתן לבקש מבית המשפט לקצר את תקופת ההמתנה.
12. במקרים מסוימים ניתן לבקש להאריך את התקופה.
13. בתום שלב יישוב הסכסוך, אם לא הושג פתרון, ניתן לעבור להליכים משפטיים בהתאם לכללים הקבועים בדין.
14. לצדדים עשויה להיות אפשרות להמשיך לגישור גם לאחר הליך המהו”ת.
15. אם הושג הסכם, ניתן במקרים המתאימים לבקש מבית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין.
16. פתיחת תיק יישוב סכסוך אינה מחייבת את בני הזוג להתגרש בסופו של דבר.
17. אפשר לפתוח תיק יישוב סכסוך גם כאשר המחלוקת המרכזית אינה עצם הרצון להיפרד אלא שאלות של רכוש, ילדים או מזונות.
18. גם כאשר בני הזוג כבר חיים בנפרד, ייתכן שיידרש הליך יישוב סכסוך לפני הגשת תביעות בענייני משפחה.
19. ישנם מצבים חריגים שבהם ניתן לבקש סעד דחוף גם בתקופה שבה קיימת מגבלה על הגשת תביעות רגילות.
20. לכן, עצם פתיחת תיק יישוב סכסוך אינה בהכרח הסימן לכך שהקרב המשפטי כבר החל; לעיתים היא דווקא פותחת חלון להסכמה.
תיק הגירושין וסידור הגט
21. אצל בני זוג יהודים בישראל, סידור הגט עצמו מתבצע בבית הדין הרבני.
22. הגירושין אינם מסתיימים רק משום שבני הזוג חתמו על הסכם גירושין.
23. כאשר קיים הסכם, עדיין יש צורך להשלים את ההליך הנדרש לסידור הגט.
24. ניתן להגיש בקשה לגירושין בהסכמה כאשר בני הזוג מסכימים להתגרש.
25. ניתן לאשר הסכם גירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בהתאם לנסיבות ולסמכות.
26. הסכם שכבר קיבל תוקף של פסק דין יכול לשמש בסיס להמשך הליך הגירושין בבית הדין הרבני.
27. כאשר אין הסכמה, עשויה להתנהל תביעה בעניין הגירושין בבית הדין הרבני.
28. עצם הרצון להתגרש אינו תמיד אומר שהצד השני מסכים להתגרש באותו מועד.
29. בית הדין עשוי לדון גם בטענות הנוגעות לעצם הגירושין ולנסיבות שהביאו למשבר.
30. לאחר שניתן פסק דין לגירושין, ניתן לקבוע מועד לסידור הגט.
31. ניתן גם להגיש בקשה לקביעת מועד לסידור גט בהתאם לנסיבות ההליך.
32. לצורך סידור גט נדרשים מסמכים שונים, ובהם תעודת נישואין והכתובה במקרים הרלוונטיים.
33. במהלך סידור הגט מתבצע בירור של שמות בני הזוג ושמות הוריהם.
34. בירור השמות הוא חלק מההליך ההלכתי של הכנת הגט.
35. במסגרת סידור הגט נדרשים בני הזוג להגיע לבית הדין בהתאם להוראות שניתנו להם.
36. הליך הגט עצמו שונה מהליכים הנוגעים לחלוקת רכוש או למזונות.
37. אפשר להגיע להסכמות בענייני רכוש וילדים ועדיין להידרש להליך נפרד לצורך השלמת הגירושין.
38. כאשר קיימת הסכמה מלאה, ההליך עשוי להיות קצר ופשוט משמעותית מהליך שבו קיימות מחלוקות רבות.
39. הסכמה על גירושין אינה בהכרח הסכמה על כל התנאים הכלכליים והמשפחתיים של הפרידה.
40. לכן, יש להפריד בין השאלה “האם מתגרשים” לבין השאלות “איך מתגרשים” ו”באילו תנאים”.
ילדים, אחריות הורית והסדרי שהות
41. מחלוקת לגבי ילדים יכולה להפוך להליך משפטי עצמאי במסגרת סכסוך הגירושין.
42. בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בעניינים הקשורים לילדים בהתאם לסמכות המוקנית לו בדין.
43. בין הנושאים שעשויים להגיע להתדיינות נמצאים אחריות הורית, מקום מגורי הילדים והסדרי שהות.
44. המונח “הסדרי שהות” מתייחס למסגרת שבה הילדים נמצאים אצל כל אחד מההורים.
45. אין מודל אחד שמתאים לכל משפחה מבחינת חלוקת זמני השהות.
46. הסדרי שהות יכולים להיות שווים או לא שווים, בהתאם לנסיבות ולצרכים של המשפחה.
47. גיל הילדים עשוי להיות נתון רלוונטי בעת קביעת הסדרי שהות.
48. מרחק בין בתי ההורים עשוי להשפיע על היכולת לקיים הסדר מסוים.
49. שעות העבודה של ההורים עשויות להיות רלוונטיות לבניית הסדר מעשי.
50. מסגרת החינוך של הילדים עשויה להשפיע על אופן חלוקת זמני השהות.
51. בחינת טובת הילד היא מרכיב מרכזי בהחלטות הנוגעות לילדים.
52. מחלוקת הורית אינה מסתיימת בהכרח רק באמצעות קביעת לוח זמנים לשהות.
53. הסכם בין הורים יכול להסדיר גם החלטות הנוגעות לחינוך, בריאות ונושאים משמעותיים נוספים.
54. כאשר ההורים אינם מסכימים בנושאים מהותיים, עשויה להידרש הכרעה שיפוטית.
55. במקרים מתאימים ניתן לבקש סעד זמני הנוגע לקשר של קטינים עם הוריהם.
56. קיימים גם הליכים הנוגעים לאפוטרופסות ולקבלת החלטות בענייני קטינים.
57. סכסוך בין ההורים אינו שולל את הצורך לשמור על רציפות בחיי הילדים ככל שניתן.
58. כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה בקשר בין ילד להורה, עשויה להידרש התערבות מהירה יותר.
59. בית המשפט יכול לתת החלטות זמניות בענייני ילדים עוד לפני הכרעה סופית בסכסוך.
60. הסדר טוב בענייני ילדים צריך להיות לא רק משפטי אלא גם מעשי: מי אוסף, מי מחזיר, איפה ישנים ומה קורה בחופשות.
מזונות ומדור
61. מזונות ילדים הם נושא משפטי נפרד מסוגיית הגירושין עצמה.
62. תביעה בענייני מזונות יכולה להיות חלק ממכלול הסכסוך המשפחתי.
63. ניתן לדון גם במזונות זמניים לפני שניתנת הכרעה סופית.
64. מזונות זמניים נועדו לתת מענה לתקופת הביניים עד להכרעה או להסכמה אחרת.
65. במקרים חריגים ניתן לבקש מזונות זמניים גם בתקופת עיכוב ההליכים, כאשר המתנה עלולה לגרום נזק ממשי.
66. גובה המזונות אינו נקבע באמצעות מספר אחיד שמתאים לכל המשפחות.
67. צורכי הילדים הם מרכיב משמעותי בבחינת שאלת המזונות.
68. הכנסת ההורים עשויה להיות רלוונטית לקביעת חלוקת הנטל הכלכלי.
69. יכולת ההשתכרות של הורה עשויה להיות רלוונטית גם כאשר הכנסתו בפועל אינה משקפת את יכולתו הכלכלית.
70. זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים עשויים להיות נתון רלוונטי במקרים המתאימים.
71. הוצאות חריגות של ילדים עשויות לדרוש הסדרה נפרדת במסגרת הסכם או החלטה.
72. מדור הוא רכיב הקשור לצורכי המגורים של הזכאי, בהתאם למסגרת המשפטית הרלוונטית.
73. שאלת המדור עשויה להיות קשורה גם לעלות המגורים בפועל.
74. תביעה יכולה לעסוק במזונות ובמדור של ילדים או, בנסיבות המתאימות, במזונות של בן או בת זוג.
75. גם ילדים בגירים מסוימים עשויים להיות זכאים למזונות בנסיבות הקבועות בדין.
76. שירותי בתי המשפט מאפשרים להגיש תביעות בנושאי מזונות ומדור לאחר שהתקיימו התנאים המקדימים הנדרשים.
77. החלטה זמנית בעניין מזונות אינה בהכרח ההחלטה הסופית שתינתן בתיק.
78. שינוי משמעותי בנסיבות עשוי להעלות שאלות משפטיות לגבי המשך החיוב או שינויו.
79. הסכם גירושין יכול להסדיר מראש את מנגנון תשלום המזונות ואת חלוקת ההוצאות בין ההורים.
80. לכן, מי שמתגרש צריך לבחון לא רק את “סכום המזונות”, אלא את התמונה הכלכלית המלאה של גידול הילדים לאורך זמן.
רכוש, כספים, דירה וחובות
81. חלוקת הרכוש היא אחד הנושאים המרכזיים שעשויים להפוך להליך משפטי עצמאי בגירושין.
82. תביעה לחלוקת רכוש יכולה להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לכללי הסמכות הרלוונטיים.
83. נכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים עשויים להיות חלק ממחלוקת הרכוש.
84. דירת המגורים היא לעיתים הנכס המרכזי במאזן הכלכלי של בני הזוג.
85. העובדה שנכס רשום רק על שם אחד מבני הזוג אינה בהכרח סוף הבדיקה המשפטית.
86. מנגד, לא כל נכס שנמצא בבעלות אחד מבני הזוג בהכרח יחולק באופן אוטומטי.
87. מועד רכישת הנכס עשוי להיות נתון חשוב בבחינת זכויות הצדדים.
88. מקור הכספים ששימשו לרכישת נכס עשוי להיות רלוונטי למחלוקת.
89. משכנתה הקשורה לדירה משפיעה על התמונה הכלכלית של הנכס.
90. זכויות פנסיוניות עשויות להיות בעלות משמעות כספית בעת חלוקת הרכוש.
91. גם קרנות, חסכונות וזכויות כספיות אחרות עשויים להיות רלוונטיים לחלוקה.
92. עסק של אחד מבני הזוג עשוי להיות בעל משמעות במסגרת ההתחשבנות הרכושית.
93. זכויות בחברה או בעסק עשויות לדרוש הערכה כלכלית מקצועית.
94. חובות של בני הזוג עשויים להיות רלוונטיים לאופן שבו מתבצעת ההתחשבנות ביניהם.
95. במהלך הסכסוך ניתן במקרים המתאימים לבקש סעדים שנועדו לשמור על המצב הקיים או למנוע פגיעה בזכויות.
96. במקרים מתאימים ניתן לבקש צו לעיכוב יציאה מן הארץ.
97. כאשר קיימת מחלוקת לגבי שווי נכס, עשויה להידרש הערכת שווי מקצועית.
98. חלוקת רכוש אינה מסתכמת בהכרח בשאלה מי מקבל את הדירה; לעיתים צריך לחשב את כלל הנכסים, הזכויות וההתחייבויות.
99. הסכם גירושין יכול להסדיר גם את אופן מכירת הדירה, העברת הזכויות, חלוקת התמורה או המשך החזקתה.
100. העובדה החשובה ביותר למי שנכנס להליך היא שגירושין אינם בהכרח “תיק אחד”: בהתאם לנסיבות, עשויים להיווצר כמה הליכים נפרדים סביב יישוב הסכסוך, הגירושין, הילדים, המזונות והרכוש — ולכן תכנון מוקדם של התמונה המשפטית והכלכלית עשוי להשפיע באופן משמעותי על הדרך שבה התהליך יתנהל.
להגיע מוכנים להליך גירושין
גירושין בישראל אינם אירוע משפטי יחיד אלא מערכת של שאלות והליכים הקשורים זה בזה. תיק יישוב הסכסוך עשוי להיות השער הראשון; לאחריו, בהתאם למחלוקות, יכולים להגיע הליכים בענייני ילדים, מזונות, רכוש והגירושין עצמם. הרשות השופטת אף מציינת במפורש כי לכל תביעה בענייני סכסוך משפחתי נפתח תיק נפרד.
מי שמבין מראש איזה תיק עוסק באיזה נושא, מה ניתן לבקש בכל שלב, אילו החלטות הן זמניות ואילו סופיות, ואילו נושאים ניתן לפתור בהסכם, מגיע לתהליך כשהוא יודע הרבה יותר טוב לאן פניו מועדות.
