משמורת זמנית והסדרי שהות זמניים

משמורת זמנית היא החלטה משפטית שניתנת לתקופת ביניים בשלב שבו ההורים נמצאים בתהליך גירושין או פרידה ויש צורך להסדיר באופן מידי את מקום המגורים של הילדים ואת זהות ההורה שאצלו יתנהלו רוב ענייני היום יום שלהם. בתקופה זו החיים המשפחתיים נמצאים במעבר חד בין מסגרת זוגית לבית משותף לבין שני בתי הורים נפרדים, ולכן הילדים עלולים לחוש בלבול, חוסר יציבות ופחד מפני הלא נודע.

משמורת זמנית באה לענות בדיוק על הרגע הרגיש הזה והיא קובעת אצל מי יגורו הילדים באופן מעשי, מי ילווה אותם בבקרים למסגרות מי ישהה איתם אחר הצהריים, מי יוודא הכנת שיעורי בית ומעקב רפואי, ומי יהיה אחראי על התנהלותם השוטפת. לצד המשמורת הזמנית נקבעים גם הסדרי שהות זמניים שהם בעצם לוח הזמנים שבו הילדים יפגשו את ההורה שאינו משמורן, לרבות חלוקה של לילות סופי שבוע חגים וחופשות מן המסגרות, עד לקביעת הסדר אחר, קבוע. למרות שמדובר בהסדרים המוגדרים כזמניים הם לעיתים מלווים את המשפחה חודשים רבים, ומשפיעים על הדרך שבה מתעצבת המציאות החדשה בחיי הילדים, ואף על נקודת המוצא לדיון על הסדר קבוע עתידי. לכן, יש למשמורת זמנית ולהסדרי שהות זמניים משקל כבד, לא רק ברמה המשפטית אלא גם ברמה הרגשית והמעשית של כל בני המשפחה.

טובת הילדים כעיקרון מנחה בתקופה זמנית

העיקרון המרכזי המנחה את בית המשפט בקביעת משמורת זמנית והסדרי שהות זמניים הוא טובת הילדים, במובנה הרחב והמעשי, ולא הרצונות או העלבונות של מי מן ההורים. טובת הילדים, במשמעות המשפטית והאנושית גם יחד, כוללת יציבות רגשית, מסגרת יומיומית שניתנת לצפייה מראש, וסביבה שבה הילדים אינם חיים בפחד מתמיד או באי ודאות קיצונית. טובת הילדים מחייבת סביבה פיזית בטוחה, שבה יש מבוגר אחראי וזמין, המסוגל לדאוג באופן עקבי למזון, לביגוד, לניקיון, לשינה סדירה, ולמעקב רפואי נאות. בתוך המסגרת הזו בוחן בית המשפט גם את הרצף החינוכי של הילדים, את האפשרות להמשיך באותה מסגרת לימודית, ואת השמירה על קשרים חברתיים קיימים, כדי שלא ליצור עבורם זעזוע נוסף מעבר לעצם הגירושין.

כאשר מוגשת בקשה למשמורת זמנית, בית המשפט אינו שואל מי מן ההורים צודק יותר או מי כאוב יותר, אלא מי מן ההורים מסוגל, במציאות הנוכחית, להציע לילדים שגרה סבירה ויציבה, שבה הם קמים בבוקר בזמן, מגיעים למסגרת החינוכית בצורה מסודרת, חוזרים לבית מאורגן, ומקבלים ליווי רגוע יחסית לשיעורי הבית, לחוגים ולשגרת הערב. לשם כך נבחנת היכולת המעשית של כל אחד מן ההורים להיות נוכח בשעות הבוקר והערב, ולא רק הרצון המוצהר להיות הורה טוב. בית המשפט בודק את ההיסטוריה ההורית בפועל, ולא רק הצהרות כלליות, ולכן הוא שואל מי היה לאורך השנים הדמות שנשאה ברוב הנטל של הקשר עם המסגרות החינוכיות, עם הרופאים, עם הטיפולים, ועם השיחות המשמעותיות ברגעי קושי. לצד הבחינה הזו נבדקת גם האחריות הרגשית של כל הורה, כלומר האם הוא מסוגל להפריד בין הקונפליקט הזוגי לבין המחויבות להגן על הילדים, ולהימנע מהפיכת המשמורת הזמנית והסדרי השהות הזמניים לכלי במלחמה.

טובת הילדים מחייבת שההורה שיקבל משמורת זמנית יהיה הורה שמבין כי עבודתו אינה מסתכמת בניהול הבית שבו הילדים גרים, אלא גם בשמירה על מעמדו של ההורה האחר בעיני הילדים, ובעידוד קשר תקין ורציף איתו. לכן בוחן בית המשפט גם האם ההורה המבקש משמורת זמנית תומך בקשר כזה, או מנסה לצמצם אותו באופן גלוי או סמוי. מתוך כל אלה נקבעת המשמורת הזמנית לא כפרס להורה מסוים, ולא כעונש לאחר, אלא כמנגנון משפטי שנועד בראש ובראשונה להגן על הילדים, ולאפשר להם לעבור את תקופת הביניים עם כמה שפחות טלטלות וכמה שיותר יציבות.

מתי ואיך מגישים בקשה למשמורת זמנית

בקשה למשמורת זמנית מוגשת בדרך כלל כאשר ההורים נמצאים בשלב שבו החיים המשותפים הגיעו לסיומם או עומדים להסתיים ואין ביניהם הסכמה ברורה ומחייבת לגבי מקום מגורי הילדים והדרך שבה יחולק הזמן שלהם בין שני הבתים. יש מצבים שבהם אחד ההורים כבר עזב את הבית והילדים נותרו עם ההורה השני ואז ההורה שעזב מבקש להסדיר באמצעות החלטה משפטית את מעמדו ואת הקשר שלו עם הילדים. יש מצבים הפוכים שבהם הורה חושש כי בן הזוג האחר עומד להרחיק את הילדים או לשנות את מקום מגוריהם ללא הסכמה ואז מוגשת בקשה דחופה לקביעת משמורת זמנית שתקבע מסגרת ברורה עד לבירור מלא של המחלוקת. נפוצים גם מקרים שבהם נטענים קשיים מהותיים בתפקוד של אחד ההורים כגון הזנחה חמורה אלימות תלות בחומרים ממכרים או מצוקה נפשית שאינה מטופלת ואז מבקש ההורה השני שהילדים ישהו אצלו באופן זמני עד שיקבלו גורמי המקצוע תמונה מלאה יותר על המצב. הבקשה מוגשת לבית המשפט המוסמך בצירוף תצהירים ומסמכים והיא מבקשת מבית המשפט להעניק סעד מידי משום שכל עיכוב עלול להזיק לילדים ולהחריף את המתח בין ההורים.

שיקולים משפטיים מרכזיים בקביעת משמורת זמנית

בבחינת בקשה למשמורת זמנית בית המשפט עובר שורה של שיקולים שנועדו להעריך מהו הפתרון המאזן בצורה הטובה ביותר בין צורכי הילדים לבין מציאות החיים של ההורים. אחד השיקולים הראשונים הוא זיהוי ההורה שהיה הדמות המטפלת העיקרית לפני פרוץ משבר הגירושין מי זה שלקח לגן או לבית הספר מי שהה עם הילדים בהיעדר מסגרות מי טיפל ברופאים בחוגים ובמשימות הבית. שיקול נוסף הוא היציבות שההורה המועמד למשמורת זמנית מסוגל להציע מבחינת מקום מגורים קבוע קרבה למסגרות החינוך נגישות לתחבורה ושילוב של הילדים בסביבה מוכרת. בית המשפט בוחן גם את רמת שיתוף הפעולה בין ההורים משום שכאשר הורה מחזיק במשמורת זמנית אך מסרב בתוקף לשתף פעולה בנושאים בסיסיים כמו מידע רפואי או חינוכי הוא עלול לפגוע בצרכים של הילדים. כאשר קיימות טענות בדבר סיכון ממשי כגון אלימות פיזית או נפשית או חשש להזנחה חמורה בית המשפט נוטה לנקוט גישה זהירה ולהעדיף הגנה על הילדים גם אם הראיות בשלב זה חלקיות. יחד עם זאת אין די בטענות כלליות על חוסר אחריות או על אופי בעייתי כדי להרחיק הורה מהילדים במסגרת משמורת זמנית ויש צורך בתמונה קונקרטית שתצביע על פגיעה ממשית או על סיכון ממשי אם יישארו במשמורתו.

הסדרי שהות זמניים כבסיס להמשך הקשר עם שני ההורים

הסדרי שהות זמניים הם ליבת הקשר של הילדים עם ההורה שאינו משמורן באותה תקופה והם קובעים באופן מעשי מתי הילדים יראו אותו לכמה זמן ואיזה חלק מן השגרה היומיומית יבלו איתו. מטרת ההסדרים היא לאפשר לילדים להרגיש שיש להם שני בתים ולא הורה מרכזי אחד והורה משני שזוכה רק למפגשים קצרצרים ומנותקים מן החיים האמיתיים. בעת קביעת הסדרי השהות הזמניים בית המשפט מתחשב בגילאי הילדים ברמת העצמאות שלהם ובצרכים הייחודיים לכל גיל בכך שנסיעות מרובות עלולות להתיש ילדים צעירים ובכך שבני נוער זקוקים גם למרחב חברתי נפרד שאסור לפגוע בו ללא הצדקה. נבחנים גם המרחקים בין בתי ההורים לבין המסגרות שעות העבודה של כל אחד מן ההורים והיכולת לעמוד בהסדר שעוצב על הנייר גם במציאות של פקקים משמרות ומחויבויות נוספות. פעמים רבות משמש ההסדר הזמני מעין תקופת ניסוי שבמהלכה נבדק האם חלוקת הזמן בין שני הבתים מסתדרת מבחינה מעשית והאם הילדים שומרים על שגרה תקינה ואינם סובלים מעומס מעבר בלתי סביר או מתח מתמשך. כאשר מודל מסוים מוכיח את עצמו והוא מייצר יציבות עבור הילדים קשר טוב עם שני ההורים ומעט חיכוכים אפשרי מאוד שהוא יהפוך בהמשך לבסיס להסדר קבוע. כאשר המודל הזמני יוצר עומס ומתח או הפרות חוזרות ונשנות עולה הצורך לשנותו עוד לפני שההליך מסתיים.

תפקיד תסקיר לסדרי דין והערכות מקצועיות בתקופה זמנית

במקרים רבים ובעיקר כאשר רמת הקונפליקט בין ההורים גבוהה או כאשר קיימות טענות קשות לגבי תפקודו של אחד מהם נעזר בית המשפט בעובדת סוציאלית לסדרי דין המוכרת מכוח הדין כמוסמכת להגיש תסקיר. התסקיר הוא מסמך מקצועי שבו מתוארת תמונה רחבה של המשפחה והוא כולל התרשמות מן הילדים מן ההורים ומהאווירה הכללית. במסגרת זו מתקיימות פגישות נפרדות עם כל אחד מן ההורים פגישות עם הילדים ולעיתים גם מפגשים משפחתיים משותפים שבהם ניתן לבחון את דפוסי התקשורת ואת יכולת ההורים לשתף פעולה סביב צרכי הילדים. העובדת הסוציאלית מתעניינת ברקע המשפחתי במידת המעורבות של כל צד בחיי הילדים בשגרת היום יום ברמת האלימות הגלויה או הסמויה בבית ובמידת היציבות שההורים מסוגלים להציע במציאות החדשה. במקרים מסוימים היא מבקרת בבתים ורושמת התרשמות מן התנאים הפיזיים ומהאווירה הכללית. לאחר השלמת עבודתה מגישה העובדת הסוציאלית לבית המשפט המלצות מפורטות לגבי המשמורת הזמנית לגבי היקף הסדרי השהות הזמניים לגבי מנגנוני תקשורת מומלצים בין ההורים ולגבי צורכי טיפול או הדרכה הורית במידת הצורך. אף שהתסקיר אינו מחייב פורמלית בתי המשפט מייחסים לו משקל רב שכן הוא מבוסס על כלים מקצועיים ועל מפגש בלתי אמצעי עם השטח.

הקשר בין משמורת זמנית למזונות זמניים ולהיבטים כלכליים

החלטות על משמורת זמנית והסדרי שהות זמניים אינן מתקיימות בחלל ריק אלא קשורות הדוקות לשאלות כלכליות ובראשן מזונות זמניים ונטל ההוצאות השוטפות על גידול הילדים. כאשר הילדים שוהים רוב ימות השבוע אצל הורה מסוים אותו הורה נושא בעומס יומיומי של הוצאות מזון ביגוד הוצאות בית שוטפות נסיעות למסגרות ותשלומים שונים הקשורים לחינוך ולבריאות. לכן כאשר נקבעת משמורת זמנית מתלווה לכך בדרך כלל גם החלטה על מזונות זמניים שנועדה להבטיח כי כל הצרכים השוטפים של הילדים ימומנו בצורה סבירה וכי הורה אחד לא יישא לבדו בנטל בלתי מאוזן. קביעת המזונות הזמניים מתחשבת בהיקף זמני השהות שנקבעו בפועל בהכנסות ההורים ביכולת ההשתכרות ובמספר הילדים. כאשר לאורך התקופה נוצר שינוי משמעותי בהסדרי השהות הזמניים למשל הגדלה או הקטנה של הזמן שבו שוהים הילדים אצל אחד ההורים ייתכן שתעלה בקשה לעדכן גם את גובה המזונות הזמניים כדי לשקף את המציאות החדשה. כך נוצרת מערכת הדדית שבה המבנה ההורי הזמני משפיע על ההסדר הכלכלי הזמני ולהפך ולכן יש חשיבות לכך שההורים יבינו שגם ההחלטות הכספיות קשורות באופן ישיר לאופן שבו עוצבו המשמורת הזמנית והסדרי השהות הזמניים.

שינוי החלטות זמניות והמעבר להסדר קבוע

למרות שהגדרתן היא זמניות אין פירוש הדבר שהחלטות על משמורת זמנית והסדרי שהות זמניים ניתנות לשינוי בכל רגע מתוך שיקולי נוחות. הדין מכיר בצורך של הילדים במסגרת יציבה ולכן אינו מעודד הגשת בקשות חוזרות ונשנות לשינוי ההסדרים אלא אם קיימת הצדקה מהותית. כדי לשנות החלטה זמנית נדרש בדרך כלל להראות כי חל שינוי משמעותי בנסיבות כגון מעבר מגורים של אחד ההורים למרחק גדול שמקשה על קיום ההסדר כפי שנקבע התדרדרות חדה בתפקוד הורי מחלה קשה גילוי מידע חדש על אלימות או הזנחה שלא היה ידוע קודם או הפרה עקבית ומתמשכת של ההחלטות מצד אחד ההורים. כאשר ההליך העיקרי מתקרב לסיומו ובית המשפט נדרש לקבוע הסדר קבוע הוא בוחן גם את התמונה שנוצרה בתקופה הזמנית כיצד התנהלו ההורים האם כיבדו את ההחלטות האם שמרו זה על מעמדו של האחר בעיני הילדים האם דאגו לטפל בקשיים שהתגלו והאם פעלו לקידום טובת הילדים ולא להעמקת הסכסוך. במקרים רבים נקודת המוצא להסדר הקבוע תהיה המציאות שכבר התגבשה בתקופת המשמורת הזמנית במיוחד אם היא הוכיחה את עצמה כיציבה ומיטיבה עבור הילדים. יחד עם זאת אם יתברר שההסדר הזמני יצר נזק ממשי לילדים או שאחד ההורים ניצל אותו כדי לפגוע בקשר עם ההורה האחר בית המשפט אינו כבול להסדר שנקבע בתחילת הדרך ויכול לעצב מסגרת חדשה שתתאים יותר לצרכים של הילדים בעתיד.

טעויות נפוצות של הורים בתקופה של משמורת זמנית

בתקופה הרגישה של משמורת זמנית והסדרי שהות זמניים הורים רבים נופלים בשגיאות שמקשות מאוד על הילדים ועל ההליך כולו. אחת הטעויות הנפוצות היא לראות במשמורת הזמנית ובהסדרי השהות הזמניים זירת מלחמה שבה צריך לנצח בכל מחיר במקום כלי שנועד לאפשר לילדים שגרה סבירה בתוך משבר. הורים לעיתים מסרבים גמישות מינימלית בשעות איסוף והחזרה מרימים את הקול בנוכחות הילדים מרעילים אוזניים בטענות על ההורה השני או משתמשים בילדים כדי להעביר מסרים והוכחות לבן הזוג לשעבר. טעות נוספת היא להניח שהחלטה זמנית אינה חשובה ולכן ניתן להפר אותה מעת לעת בלי השלכות משפטיות או רגשיות אך בפועל כל הפרה כזו פוגעת באמון הילדים במערכת המבוגרים ובמבט המשפטי מעצבת תמונה של חוסר אחריות או זלזול בסמכות. יש הורים שמנסים לנתק את הילדים מן ההורה האחר באמצעות יצירת ניכור רגשי ולימוד עקיף שההורה האחר מסוכן או לא ראוי במקום לפנות לכלים משפטיים כאשר יש חשש אמיתי. אחרים מתעלמים מן העומס הרגשי על הילדים ואינם משוחחים איתם באופן מותאם גיל על מה שקורה אלא משאירים אותם להתמודד לבד עם חרדה ובלבול. כל אלה הן טעויות שמחלישות את הילדים ופוגעות גם בעמדת ההורה בהמשך ההליך.

המלצות מעשיות להורים המבקשים להגן על הילדים בתקופה הזמנית

הורה המבקש לפעול בחכמה בתקופה של משמורת זמנית והסדרי שהות זמניים יכול לנקוט שורה של צעדים שיחזקו את הילדים וגם ישפרו את מעמדו המשפטי. חשוב לבנות לעצמו ולילדים שגרה ברורה ככל האפשר ולהקפיד על זמני שינה לימודים וחוגים למרות הטלטלה המשפחתית כדי שהילדים יחושו שהחיים ממשיכים ולא התמוטטו. רצוי לשמור על תקשורת עניינית עם ההורה האחר באמצעות ערוצים מסודרים ולהמעיט ככל האפשר בעימותים פנים אל פנים במיוחד בנוכחות הילדים. כדאי לתעד באופן שקול ולא מתלהם אירועים משמעותיים כמו אי הופעה חוזרת למפגשים איחורים קיצוניים או מצבים שבהם הילדים הביעו מצוקה בולטת אך להימנע מהצפת המערכת בתלונות קטנוניות שאינן מוסיפות דבר. מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי מוקדם כדי להבין מראש את המשמעויות של כל צעד ולא לפעול מתוך אימפולס פחד או נקמה. בנוסף כדאי להיעזר במידת הצורך בגורמי טיפול כמו ייעוץ הורי או טיפול רגשי לילדים כדי לאפשר להם מקום בטוח לעבד את השינויים. הורה שמפנים כי ההחלטות הזמניות הן חלק ממסלול ארוך שבו נבחנת אחריותו כהורה ישתדל להראות לאורך כל הדרך שהוא שם את טובת הילדים לפני כל שיקול אחר ובכך יגדיל את הסיכוי שהתמונה שתיווצר בסיום ההליך תהיה תמונה של ילדים שחוו אמנם גירושין ופרידה אך הצליחו לשמור על תחושת מוגנות וקשר משמעותי עם שני ההורים.