ההחלטה לפרק תא משפחתי ולפתוח בהליך גירושין מהווה את אחת התקופות המורכבות עבור כל אדם באשר הוא. המהלך כרוך בו זמנית בפירוק שותפות רגשית, בעיצוב מחדש של מודל ההורות ובחלוקה מורכבת של הרכוש המשותף שנצבר בעמל רב. במציאות המשפטית הייחודית של מדינת ישראל, המאופיינת בערכאות בעלות בסמכויות שיפוט מקבילות, הצעדים הראשונים הנעשים בטרם פתיחת הליך גירושין רשמי, הינם בעלי השפעה מכרעת על תוצאותיו העתידיות. טעות אסטרטגית בשלבי ההתחלה, עלולה לקבע חסרונות ראייתיים, לשחוק את התא המשפחתי במאבקים ארוכים ומסורבלים, ולגרור הוצאות כספיות ניכרות.
נוכח הצורך המיידי של מתגרשים לקבלת הכוונה משפטית מקצועית מצד אחד, והרתיעה הטבעית מפני התחייבות כספית משמעותית בשלב שבו טרם גובשה החלטה סופית מהצד השני, התפתחה במגזר המשפטי בישראל פרקטיקה של הענקת ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות.
פגישת ייעוץ עם עו”ד לגירושין
ההבנה של מהות “ייעוץ משפטי ללא עלות”, מחייבת בראש ובראשונה הבחנה הגדרתית ברורה בין סוגי הפגישות המוצעות על ידי משרדי עורכי הדין, לצד הכרה של המסגרת האתית המוסדרת בכללי לשכת עורכי הדין בישראל.
בפרקטיקה הנהוגה כיום בתחום דיני המשפחה, ניתן לסווג את פגישות הייעוץ הראשוניות לשתי קטגוריות נפרדות לחלוטין:
1. הקטגוריה הראשונה היא פגישת היכרות, סינון והערכה. מדובר לרוב במפגש ממוקד או שיחה טלפונית של רבע שעה עד חצי שעה, שמטרתה העיקרית היא בדיקת היתכנות והתאמה הדדית, בין עורך הדין ללקוח.
מנקודת מבטו של עורך הדין, שיחה זו נועדה לוודא 3 תנאי סף לפני תחילת עבודה משותפת:
- האם מאפייני הסכסוך דורשים מומחיות ספציפית המצויה בתחום עיסוקו של המשרד, כגון הערכות שווי של חברות הזנק או טיפול בסכסוכי ירושה ועיזבונות.
- האם מתקיים היעדר מוחלט של ניגוד עניינים מול הצד השני לסכסוך.
- האם נתוני התיק ואישיותו של הלקוח מאפשרים ביסוס יחסי אמון ועבודה תקינים.
מפגש זה אינו מתיימר להעניק חוות דעת משפטית מחייבת או לגבש אסטרטגיה סופית עבור הלקוח.
2. הקטגוריה השנייה היא פגישת ייעוץ ואבחון משפטי מהותי. במודל זה, המייצג, כלומר עורך הדין, מעניק פגישת עומק באורך של שעה עד שעתיים, לעיתים ללא חיוב בשכר טרחה, במטרה לנתח את מסכת העובדות, להציג את החלופות הדיוניות העומדות בפני הלקוח ולספק הערכה ראשונית של סיכויים וסיכונים. הרציונל העסקי המנחה משרדים המאמצים גישה זו נשען על התפיסה כי הפגנת מומחיות גבוהה בתחום דיני המשפחה, יחד עם הגינות מקצועית ומתן ערך מעשי כבר בפגישה הראשונה, יובילו בהכרח להחלטתו של הלקוח לשכור את שירותי המשרד לצורך ייצוג בתיק כולו.
נקודה משפטית מכרעת, נוגעת לעניין חיסיון עורך דין ולקוח. תפיסה שגויה ורווחת גורסת כי חובת הסודיות והחיסיון המשפטי הינם אך ורק לאחר חתימה פורמלית על הסכם שכר טרחה או לאחר תשלום כספי בפועל. מבחינה חוקית ואתית, מדובר בטעות גמורה. סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, יחד עם כללי הלשכה לאתיקה מקצועית, קובעים בצורה חד משמעית כי כל מידע וכל מסמך שהועבר בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר לעניין המקצועי, חל עליהם חיסיון מוחלט ואיסור גילוי.
פסיקת בתי המשפט בישראל פירשה סעיף זה בהרחבה וקבעה כי החיסיון והתחייבות לסודיות קמים ומשתכללים החל מרגע הפנייה הראשונית של האדם לעורך הדין בבקשה לקבלת ייעוץ משפטי. הגנה זו שרירה וקיימת גם כאשר הייעוץ ניתן ללא תשלום, גם אם השיחה התקיימה באמצעות אמצעי תקשורת מרחוק, וגם אם בסופו של תהליך בחר הפונה שלא לשכור את שירותיו של המייצג ולא להמשיך עמו בהתקשרות. עורך הדין מנוע מלחשוף כל פרט, נתון או מסמך שהוצג לו במהלך השיחה בפני כל גורם שלישי, ובכלל זה בפני בן הזוג השני או מול הערכאות השיפוטיות, והתחייבות זו אינה מוגבלת בזמן.
הצורך בהכוונה מוקדמת
דיני המשפחה בישראל מהווים ענף משפטי ייחודי ומורכב, הנבדל בתכלית מכל תחומי המשפט האזרחי והמסחרי. מורכבות זו נובעת מהשילוב שבין דין אזרחי לדין דתי בישראל, ומייצרת סביבה המצריכה מיומנות ואסטרטגיה מדוקדקת כבר בשלבים הטרום משפטיים.
המאפיין הבולט ביותר של דיני המשפחה בישראל הוא קיומו של מרוץ סמכויות בין שתי ערכאות שיפוטיות בעלות סמכות מקבילה, אך עם תפיסות עולם שונות בתכלית. הערכאה הראשונה היא בית המשפט לענייני משפחה, המהווה מערכת בתי משפט אזרחית הפוסקת בהתאם לחוקי הכנסת ולפסיקת בית המשפט העליון. ערכאה זו שמה דגש על עקרונות של שוויון זכויות חוקתי, איזון משאבים ורכוש בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ובחינה של טובת הילד כשיקול על עצמאי ובלעדי.
הערכאה השנייה היא בית הדין הרבני, הפוסק בהתאם לדין העברי וההלכה היהודית. לבית הדין הרבני סמכות ייחודית ובלעדית בכל הנוגע לסידור הגט ולעצם הגירושין בין יהודים בישראל, אך חוק שיפוט בתי דין רבניים מעניק לו גם סמכות לדון ולפסוק בסוגיות נלוות, כגון חלוקת רכוש ומזונות, בתנאי שסוגיות אלו נכרכו כדין בתביעת הגירושין שהוגשה לפתחו.
הבדלי הגישות והבדלי הדין בין שתי הערכאות עשויים להוביל לתוצאות משפטיות וכלכליות שונות לחלוטין, באותה מסכת עובדתית בדיוק. הקביעה איזה גוף שיפוטי ידון בסכסוך המשפחתי מוכרעת לעיתים קרובות על פי בחירת הערכאה, בזמן שבה הוגשה התביעה כדין. מטרתו המרכזית של הייעוץ המשפטי הראשוני היא לבחון את הנתונים העובדתיים של הפונה, ולהעריך מראש איזו מבין הערכאות תשרת באופן מיטבי את האינטרסיים שלו. בנוסף על כך, בפגישה הראשונית עורך הדין יוכל להבין כיצד עליו לפעול על מנת למנוע מן הצד השני לרכוש יתרון לא הוגן באמצעות מחטף משפטי.
נדבך מהותי נוסף המדגיש את חשיבותו של הייעוץ המוקדם, הוא החוק להסדרת התדיינויות בסכסוכי משפחה. חוק זה שינה באורח דרמטי את סדרי הדין בפתיחת הליכים משפטיים בין בני זוג. כיום, אדם המעוניין לפתוח בהליך גירושין, אינו רשאי ישר להגיש כתב תביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני. לפני הגשת תביעה, חובה על האדם להגיש “בקשה ליישוב סכסוך“. ממועד הגשת הבקשה, התחילה תקופת עיכוב הליכים המוכרת כתקופת מהו”ת, ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום, הנמשכת כ-45 עד 60 ימים.
במהלך תקופה זו מוקפאים ההליכים המשפטיים, ולא ניתן להגיש תביעות רכוש ומזונות, למעט במקרים חריגים המצדיקים הגשת בקשות לסעדים זמניים דחופים לצורך מניעת הברחת רכוש או הגנה מפני אלימות. בתקופה זו מוזמנים בני הזוג למפגשים ביחידת הסיוע הקרובה לבית המשפט או לבית הדין, המנוהלת על ידי עובדים סוציאליים ומשפטנים מטעם המדינה. מטרת הפגישות ביחידת הסיוע היא לבחון אפשרות להגעה להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט או לפנות להליך גישור. לפיכך, קבלת ייעוץ משפטי מוסמך בטרם הגשת הבקשה היא חיונית על מנת להיערך מקצועית למפגשי המהו”ת, ולהבין כיצד להגן על הרכוש והזכויות הכלכליות במהלך תקופת הקפאת ההליכים.
הסיכונים המובנים בייעוץ שאינו בתשלום
על אף היתרונות הברורים בקבלת הכוונה ראשונית ללא חיוב כספי מעורך דין לגירושין, חובה על הלקוח להיות מודע למגבלות האובייקטיביות והאנושיות המאפיינות פגישה מסוג זה. התבססות בלעדית על עצה שניתנה בפגישת חינם קצרה, מבלי להבין את גבולותיה המקצועיים, עשויה להיות כרוכה בסיכונים ניכרים.
החיסרון המרכזי והמובן מאליו של פגישת ייעוץ ראשונית נעוץ בהיעדר האפשרות לבצע גילוי מסמכים מלא ובדיקה עובדתית יסודית. קבלת חוות דעת משפטית תקפה ואחראית בתיק גירושין, מחייבת איסוף ובחינה מדוקדקת של נתונים עובדתיים וכלכליים רבים. עורך הדין למשל יידרש לקרוא ולנתח נסחי טאבו, תלושי שכר, הסכמי רכישת מקרקעין ויתרות לסילוק הלוואות של המשפחה. כמו כן, תדרש בדיקה של דוחות אקטוואריים, תדפיסי קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות וזכויות סוציאליות שנצברו על ידי שני בני הזוג במהלך שנות הנישואין. במקרים של זוגיות המעורבת בפעילות עסקית, חיוני לנתח דוחות כספיים, מאזנים, שומות מס והערכות שווי, מניות, אופציות ומוניטין אישי ועסקי, לצד בחינה מדוקדקת של דוחות הכנסה של שני הצדדים לשם קביעת פערי כושר השתכרות.
במסגרת פגישת ייעוץ ראשונית המוגבלת בזמן, ובפרט בפגישה שאינה כרוכה בתשלום, אין לעורך הדין כל אפשרות מעשית ולעיתים אף לא יכולת משפטית לבדוק לעומק את המסמכים הללו, לבדוק את אמיתותם או לערוך תחשיבים חשבונאיים. לפיכך, הייעוץ הניתן בפגישה ראשונית זו הוא בהכרח כללי, עקרוני ומותנה לחלוטין בדיוקם של הנתונים המילוליים שנמסרו על ידי הלקוח בעל פה. אין להתייחס לאבחון של עורך הדין בפגישת הייעוץ הראשונית כאל הבטחה לתוצאה משפטית מחייבת, אלא רק כקו מנחה כללי, המצריך אימות עובדתי בהמשך.
סיכון נוסף הרובץ לפתחו של הלקוח המחפש ייעוץ משפטי חינם בגירושין הוא החשיפה לטקטיקות שיווקיות אגרסיביות. מציאת הייצוג הנכון דורשת יכולת הבחנה בין עורך דין המעניק ייעוץ מקצועי, נטול אינטרסים, לבין עו”ד המשתמש בפגישת החינם ככלי לחץ פסיכולוגי כדי לסגור עסקה עם הלקוח. יש להיזהר מגורמים המציגים תמונה אידיאלית של המצב, ואין להתפתות לעורכי-דין המציינים כי ללא הגשת תביעה מיידית ייגרם נזק בלתי הפיך ורכוש רב יאבד. ברוב המוחלט של המקרים, ניהול סכסוך משפחתי דורש שיקול דעת מושכל, איסוף ראיות ותכנון רגוע של ההליך. לחץ לחתום על הסכם ייצוג תחת אווירת הפחדה הוא סימן אזהרה משמעותי שיש להימנע ממנו.
באופן דומה, יש להתייחס בחשדנות רבה כלפי עורכי דין המבטיחים תוצאות משפטיות ודאיות או ניצחון מוחץ. ההליך השיפוטי מאופיין במשתנים רבים שאינם בשליטתו הבלעדית של המייצג, לרבות זהותו ותפיסת עולמו של השופט או ההרכב הדייני שישב בדין, התנהלות הצד שכנגד ומייצגו, וחוות דעת של מומחים אובייקטיביים הממונים מטעם בית המשפט, כגון פקידי סעד, פסיכולוגים, אקטווארים ושמאי מקרקעין. עורך דין המבטיח, למשל, שלילת מזונות מוחלטת או קבלת כל הדרישות הרכושיות ללא פשרות, מציג מצג שווא המנוגד לכללי האתיקה המקצועית ולמציאות המשפטית בישראל.
סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא הסכנה שביצירת ניגוד עניינים טקטי. תופעה מוכרת בתחום דיני המשפחה היא נהירה של בעל דין לפגישות ייעוץ ראשוניות אצל מספר רב של משרדי עורכי דין מובילים באזור מגוריו מתוך מטרה אסטרטגית פסולה. מאחר ושיחת הייעוץ יוצרת מניעה אתית מאימוץ ייצוג של הצד השני עקב חשיפת מידע חסוי, שואף הפונה “לשרוף” עורכי דין אלו ולמנוע מבן זוגו את האפשרות לשכור את שירותיהם. פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים מסתייגת בחריפות מהתנהלות זו ורואה בה חוסר תום לב דיוני ושימוש לרעה בהליכי משפט. במקרים שבהם מוכח כי הפנייה לעורך הדין נעשתה אך ורק מטעמים טקטיים של חסימת המייצג, מבלי שהתקיימה פגישת ייעוץ כנה ומעמיקה ומבלי שנמסר מידע מהותי וחסוי של ממש, רשאי בית המשפט לדחות את דרישת הפסילה ולהתיר לעורך הדין לייצג את הצד השני, לצד חיוב הצד הפונה בהוצאות משפט.
מדריך מעשי לפגישת הייעוץ הראשונית
על מנת לנצל את מסגרת הזמן המוגבלת של פגישת הייעוץ ולהפוך אותה ממפגש היכרות שטחי לדיון אסטרטגי פורה, נדרשת הכנה מוקדמת מקיפה ומסודרת מצד הלקוח. התנהלות פרואקטיבית ומאורגנת מאפשרת לעו”ד לרדת לשורש העניין בזמן קצר ולהעניק הכוונה ראשונית מדויקת וערכית.
שלבי פגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין
השלב הראשון בהכנה לפגישת הייעוץ הוא עריכת תשתית עובדתית וכרונולוגית כתובה. מומלץ להכין מסמך תמציתי ברור המרכז את מכלול הנתונים של התא המשפחתי. מסמך זה צריך לכלול את תאריך הנישואין, מועד הפרידה הפיזית (במידה והתרחשה כבר), ופרטי הילדים המשותפים לרבות גילאיהם, מסגרות החינוך שבהן הם מתחנכים וצרכים רפואיים או רגשיים מיוחדים, ככל שקיימים.
כמו כן, יש לכלול תיאור תמציתי ועובדתי של נסיבות המשבר הזוגי, סיבת הפרידה, וציון הליכים קודמים שהתקיימו, במידה והתקיימו, בין הצדדים. חלק מהותי במסמך צריך לרכז את תמונת המצב הכלכלית ולפרט את הרכוש המשותף והנפרד, לרבות דירות, נזילות כספית בבנקים, תוכניות חיסכון, זכויות פנסיוניות וסוציאליות, זכויות בחברות ועסקים עצמאיים, נתוני שכר, ורמת הכנסה ממוצעת של שני בני הזוג בשנה האחרונה.
השלב השני מוקדש לאיסוף ולהצגת מסמכים מהותיים. הצגת גיבוי מסמכי בפגישה מאפשרת לעורך הדין להעניק ייעוץ ממוקד ומדויק יותר, אך בהקשר זה קיימת אזהרה חוקית בעלת חשיבות עליונה. איסוף המסמכים חייב להיעשות בדרכים חוקיות בלבד ובכפוף לחוק הגנת הפרטיות. מסמכים המותרים להצגה הם כאלו שהגיעו לידיכם כחלק מניהול משק הבית המשותף והיו נגישים לשני בני הזוג באורח שגרתי, כגון דפי חשבון של החשבון המשותף, נסח טאבו של הדירה המשותפת, דוחות פנסיוניים שנשלחו בדואר אל כתובת המגורים המשותפת והונחו במקום גלוי, ותלושי השכר שלכם.
מאידך, אסור בתכלית האיסור לבצע פעולות החושפות אותך לעבירה פלילית ולפסילת ראיות. אין לפרוץ לחשבון דואר אלקטרוני, לחשבון בנק נפרד, לטלפון נייד או למחשב אישי של בן או בת הזוג המוגנים בסיסמה פרטית. אין להתקין תוכנות ריגול, מכשירי האזנת סתר או מצלמות נסתרות במרחב הפרטי של בן/ת הזוג. איסוף ראיות תוך פגיעה בחוק הגנת הפרטיות או בחוק האזנת סתר, לא רק שיוביל לפסילת קבילותן של הראיות בבית המשפט, אלא אף עלול לחשוף את מי שאסף אותן לתביעה נזיקית כספית ולהליכים פליליים חמורים. לפיכך, יש להציג לעורך הדין אך ורק חומר המצוי בידיכם כדין.
השלב השלישי בניהול הפגישה דורש מהלקוח לעבור מעמדה פסיבית של מי שרק מקשיב, לעמדה אקטיבית של מראיין ולהציג בפני עורך הדין סדרה של שאלות מקצועיות. שאלות אלו נועדו לבחון את מיומנותו של עורך הדין ואת אופיה של ההתקשרות העתידית בניכם.
במישור האסטרטגי, יש לשאול:
- מהי הדרך היעילה, המהירה והכי פחות הרסנית לסיים את הסכסוך, בהסכם הוגן מחוץ לכתלי בית המשפט?
- מהן החולשות המשפטיות ונקודות התורפה הבהתאם לנתונים שהוצגו, וכיצד מתכוון עורך הדין להתמודד איתן במידה והמשא והמתן ייכשל ונגרר להליך משפטי?
- לאור הנתונים שהוצגו בפגישה, היכן עדיף להגיש תביעות, במידת הצורך, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?
במישור התפעולי והמנהלי, יש לשאול:
- מי במשרד יהיה הגורם המטפל בתיק בפועל, והאם הייצוג, ניסוח הכתבים וההופעה בדיונים יבוצעו על ידי השותף הבכיר באופן אישי או שיואצלו לעורך דין שכיר או זוטר במשרד?
- מהו נוהל העבודה ומהי מסגרת הזמנים המקובלת במשרד למענה לפניות שוטפות בטלפון או בדואר אלקטרוני, ומי עומד לרשות הלקוח במקרה של אירוע חירום משפטי בשעות ערב או בסופי שבוע?
במישור הכספי, יש לשאול:
- מהו מודל שכר הטרחה המוצע עבור הייצוג המשפטי כולו?
- האם מדובר בשכר טרחה גלובלי המכסה את כל שלבי ההליך או שמא מדובר בתשלום לפי שלבים על פי הצורך?
- במידה והתשלום על פי התקדמות ההליך, מה העלויות של הגשת כתבי בי דין דיונים הוכחות?
- מה העלות של ערעורים או טיפול בתיקי הוצאה לפועל במידת הצורך?
- אילו הוצאות נוספות של צדדים שלישיים צפויות במהלך ניהול התיק שאינן נכללות בשכר הטרחה הגולבלי?
- מה העלות של אגרות בית משפט, שכר טרחת אקטוואר, שמאי מקרקעין, פסיכולוגים או חוקרים פרטיים?
חלופות מוסדיות לייעוץ ולסיוע משפטי
עבור פונים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר שכירת שירותי עורך דין במגזר הפרטי, או עבור אלו המעוניינים לקבל מידע והכוונה אובייקטיבית בטרם קבלת החלטה על שכירת שירותים בתשלום, קיימת בישראל מערכת ענפה וממסדית של גופים ומוסדות המעניקים שירותי ייעוץ, גישור וייצוג משפטי בחינם או בעלות סמלית בלבד.
הגוף הממלכתי המרכזי בתחום זה הוא אגף הסיוע המשפטי המופעל על ידי משרד המשפטים. מערך זה מעניק ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג מלא בפני כל הערכאות השיפוטיות, לרבות בתי משפט לענייני משפחה, בתי דין רבניים, בתי משפט מחוזיים ובית המשפט העליון, ללא כל עלות מצד האזרח. הייצוג מבוצע על ידי עורכי דין פרטיים ומנוסים המועסקים על ידי המדינה.
הזכאות לסיוע מותנית בעמידה במבחן מצטבר המורכב משני קריטריונים. הקריטריון הראשון הוא המבחן הכלכלי, הבוחן האם הכנסתו של הפונה ורכושו הנזיל נמוכים מתקרה הקבועה בחוק הסיוע המשפטי ותקנותיו, תוך התחשבות במספר הנפשות במשק הבית ובקיומו של רכוש פרטי שאינו דירת המגורים היחידה. הקריטריון השני הוא המבחן המשפטי, שבמסגרתו בוחן עורך דין של הלשכה לסיוע משפטי, האם לתביעה או להגנה של הפונה יש בסיס משפטי ועובדתי איתן וסיכוי סביר להתקבל בערכאות.
היתרון המרכזי של מודל זה הוא קבלת מעטפת ייצוג מקצועית ומלאה ללא כל חיוב כספי, ואילו החיסרון טמון בתהליך הבירוקרטי הנדרש לבדיקת הזכאות ואישורה, אשר עשוי לארוך מספר שבועות, למעט במקרי חירום שבהם ניתן אישור דחוף.
בנוסף לסיוע הממלכתי, פועלים בישראל מספר ארגונים ומוסדות ציבוריים המפעילים לשכות משפטיות ברחבי הארץ, ומעסיקים עורכי דין ועובדים סוציאליים בעלי התמחות מובהקת בדיני משפחה. בין הארגונים הבולטים ניתן למנות את נעמת, ויצו, אמונה ושדולת הנשים בישראל. ארגונים אלו מציעים פגישות ייעוץ והכוונה ראשונית ללא עלות, או תמורת תשלום דמי אגרה סמליים בלבד. יתרה מכך, מפעילים הארגונים מרכזי גישור, המאפשרים לבני הזוג לגבש הסכם גירושין כולל ומאוזן בעלות נמוכה באופן משמעותי מתעריפי השוק הפרטי. מרבית השירותים מיועדים לנשים, אך חלק מן המרכזים מעניק שירותי גישור וייעוץ גם לגברים ולזוגות, המעוניינים לסיים את הנישואין בהסכמה ובכבוד הדדי.
חלופה ציבורית נוספת היא שירות ייעוץ לאזרח, המוכר בראשי התיבות ש.י.ל, המופעל תחת חסות משרד הרווחה והביטחון החברתי והרשויות המקומיות. הלשכות מאוישות על ידי מתנדבים שעברו הכשרה, וביניהם גם משפטנים, עורכי דין ושופטים בדימוס, המעניקים אבחון ראשוני, מידע על זכויות והכוונה לגורמים הטיפוליים והמשפטיים המתאימים, ללא כל עלות, ותוך שמירה על סודיות.
בנוסף, המוסדות להשכלה גבוהה המקיימים פקולטות למשפטים מפעילים קליניקות משפטיות לסיוע לקהילה. שירות זה מוענק לציבור הרחב בחינם, על ידי סטודנטים למשפטים בשנת לימודים מתקדמת, תחת פיקוח אקדמי ומקצועי צמוד וקפדני של עורכי דין מוסמכים ובכירים מסגל הפקולטה. הקליניקות מעניקות ייעוץ מקיף, מסייעות בניסוח כתבי בי דין, ובמקרים מסוימים אף מעניקות ייצוג מלא בבתי המשפט ובבתי הדין.
השוואת מסלולי הייעוץ והייצוג החינמיים
על מנת לסייע לפונה לקבל החלטה מושכלת בדבר המסלול המתאים ביותר עבורו, מוצג להלן ניתוח השוואתי המפה את ההבדלים המרכזיים בין שלושת מודלי הייעוץ הקיימים כיום במערכת המשפטי בישראל: ייעוץ ראשוני בחינם במשרד עורך דין לבדיקת המאתמת המייצג ללקוח, ייעוץ אסטרטגי בין עורך דין ללקוח בתשלום, וייעוץ או ייצוג במסגרת הסיוע המשפטי הציבורי.
במישור העלות הכספית, פגישת הסינון וההערכה הראשונית במשרד עורכי דין ניתנת לרוב ללא כל חיוב כספי, בדומה למסלול הציבורי שבו השירות במשרד המשפטים הוא חינמי לחלוטין ובארגוני הסיוע כרוך בתשלום אגרה סמלית בלבד. לעומת זאת, פגישת ייעוץ אסטרטגי במשרד עו”ד מיומן, כרוכה בתשלום שכר טרחה הנע לרוב בין 500 ל-2,500 שקלים בתוספת מע”מ, בהתאם למוניטין ולוותק של עורך-הדין.
לגבי מטרת וזמן המפגש הראשוני, קיימים פערים משמעותיים בין המסלולים שציינו. פגישת הסינון החינמית נמשכת כרבע שעה עד חצי שעה, והיא ממוקדת בבדיקת התאמה הדדית, זיהוי היעדר ניגוד עניינים והערכה כללית ורוחבית של סיכויי התיק. לעומת זאת, פגישת הייעוץ האסטרטגי בתשלום נמשכת לרוב בין שעה לשעתיים, אין לחץ של זמן, והיא מאפשרת קריאה וניתוח יסודיים של אסמכתאות, תכנון תרחישים טקטיים, בחינת סיכונים ובניית אסטרטגיה מותאמת אישית. במערך הציבורי, משך הפגישה נע לרוב בין חצי שעה לשעה, בהתאם לעומס הפניות ולזימון התורים בלשכה, והיא ממוקדת באבחון זכאות לסיוע ממלכתי, בחינת זכויות בסיסיות והפניה למסלול גישור או ייצוג על ידי עורך דין.
בחינת יכולת הירידה לפרטים ובדיקת המסמכים במסלול החינמי היא מוגבלת לחלוטין, שכן היא מתבססת כמעט בלעדית על תיאור מילולי בעל פה של הלקוח, ללא בדיקה של מסמכים כלכליים מורכבים. במסלול האסטרטגי בתשלום, לעומת זאת, הירידה לפרטים היא יסודית ומקיפה, וכוללת בחינה של נסחי טאבו, דוחות בנק, תלושי שכר ודוחות פנסיוניים. במסלול הציבורי, רמת הבדיקה היא טובה וממוקדת זכויות, אך היא תלויה בזמינות הנתונים שהלקוח מציג בפגישה ובמשאבי הזמן של המשפטן המטפל.
לכל אחד מהמסלולים יתרונות וחסרונות אסטרטגיים ברורים. היתרון המרכזי של הייעוץ החינמי אצל עורך דין פרטי, טמון באפשרות לבחון מספר עורכי דין ללא סיכון כלכלי, על מנת למצוא חיבור אישי ואמון. החיסרון מאידך הוא חשיפה לטקטיקות שיווק ולחץ לסגירת עסקה, מבלי שניתן מענה לעומק הסוגיות המורכבות. הייעוץ האסטרטגי בתשלום לעומת זאת, מספק תוכנית עבודה משפטית מדויקת, אמינה ונטולת אינטרס שיווקי מיידי, אך הוא כרוך בהוצאה כספית משמעותית בשלב שבו טרם ברור האם הסכסוך יבשיל להליך משפטי בכלל. המסלול הציבורי מספק פתרון מקצועי ומקיף, למי שידו אינה משגת לשכור ייצוג פרטי, אך הוא כפוף לתהליך בירוקרטי ובדיקת זכאות אישית. בנוסף, במסלול הציבורי, הלקוח אינו בוחר את זהות עורך הדין שייצג אותו בפועל בערכאות.
כאמור, הייעוץ החינמי מתאים במיוחד למי שנמצא בשלב של גישוש, מבקש לראיין עורכי דין פוטנציאליים לייצוג משפטי עתידי, ולבדוק כימיה אישית בטרם קבלת החלטה. הייעוץ בתשלום מיועד למי שניצב ממש לפני הליך מורכב המעורב בו רכוש רב, מוניטין עסקי או סכסוך משמורת בעצימות גבוהה, וזקוק לוודאות ולתכנון מוקדם ומדויק. המסלול הציבורי הוא הפתרון המיטבי עבור בעלי קושי כלכלי מוכח, או עבור בני זוג החפצים במסלול גישור ובניסוח הסכם גירושין פשוט והוגן בהסכמה הדדית.
סיכום
פגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות מהווה כלי דיוני ומעשי בעל ערך רב עבור אדם הניצב בראשית דרכו המשפטית בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי. שירות זה מעניק הזדמנות בלתי אמצעית להכיר את המרחב המשפטי המורכב של דיני המשפחה בישראל, לבחון חלופות דיוניות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני, ולבחור את המייצג המקצועי והאמין ביותר עבורך, כל זאת ללא כל סיכון כספי.
עם זאת, שירות הניתן ללא עלות מחייב הבנה עמוקה של מגבלותיו המובנות. פגישה קצרה אינה יכולה להוות תחליף לבדיקה עובדתית וכלכלית יסודית המבוססת על מסמכים ואסמכתאות כדין. הנתיב הנכון והבטוח לניהול ההליך דורש הכנה מוקדמת, איסוף ראיות באופן מסודר, בהתאם לכללי החוק. במהלך פגישה חינמית עם עורך דין פוטנציאלי, יש להבחין באופן ברור בין שיווק לבין עצה משפטית טהורה. יש לבחור עורך דין המשלב מומחיות וניסיון מוכח בדיני משפחה, יחד עם שקיפות מלאה, אמינות וראייה אסטרטגית שקולה ומאוזנת. אימוץ מתודולוגיה זו יבטיח שמירה מיטבית על זכויותיך ועל רווחת ילדיך לאורך ההליך כולו, ועד לגיבושו של פתרון משפטי וכלכלי יציב והוגן.
