כשבני זוג מתגרשים, רוב הדיונים הכלכליים מתמקדים בסכום המזונות החודשי ובחלוקת הרכוש. אולם בחיי היומיום שלאחר הגירושין, מוקד החיכוך הגדול, המתיש והיומיומי ביותר אינו דמי המזונות הבסיסיים, אלא סעיף ה”מחציות” – אותן הוצאות חינוך ובריאות שאינן נכללות בשוטף.
החל מטיפולי שיניים, משקפיים ושיעורים פרטיים, ועד לצהרונים, קייטנות בחופשים ואבחונים דידקטיים: הורים רבים מוצאים את עצמם מנהלים מאבקים חודשיים על קבלות, קיזוזים והסכמות מראש. כדי לקבל תמונה ברורה על חלוקת העלויות הצפויה בתקציב המשפחתי, מומלץ להיעזר בכלי כמו מחשבון גירושין שיעזור להבין את ההוצאות הכוללות.
מה נחשב להוצאה שוטפת במזונות, ומה נחשב להוצאה חריגה?
הפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים קובעת הפרדה חדה בין שני סוגי צרכים:
- צרכים שוטפים (כלולים בדמי המזונות): מזון בבית, ביגוד והנעלה בסיסיים, דמי כיס, היגיינה, הוצאות אחזקת מדור שוטפות (חשמל, מים, גז, אינטרנט), וציוד לימודי בסיסי לפתיחת שנת הלימודים.
- הוצאות תלויות חינוך (מחציות): אגרות חינוך חובה וסל תרבות, מסגרות צהרון עד סוף כיתה ג’ (או כפי שמוסכם בין הצדדים), חוג אחד או שניים, קייטנות בחופשת הקיץ ובפסח, ושיעורי עזר בהמלצת גורם חינוכי.
- הוצאות תלויות בריאות (מחציות): טיפולים שאינם מכוסים בסל הבריאות הממלכתי או בביטוח המשלים, טיפולי שיניים ואורתודונטיה, טיפולים רגשיים ופסיכולוגיים, אבחונים (הפרעות קשב, לקויות למידה), משקפי ראייה ותרופות כרוניות.
יש לשים לב שלרוב, ההוצאות של הילדים ראשית יקוזזו מקצבת הילדים וממענק הלימודים שמקבל אחד ההורים במיטוח לאומי בתחילת שנת הלימודים.
יחס החלוקה: האם תמיד מתחלקים 50/50?
המונח העממי “מחציות” מטעה רבים לחשוב שהחלוקה היא בהכרח חצי-חצי.
בעקבות הלכת בע”מ 919/15, בתי המשפט קובעים כיום את יחס ההשתתפות בהוצאות החריגות בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של ההורים (ולא בהכרח חצי-חצי). אם למשל האב משתכר 70% מסך ההכנסות המשותפות והאם 30%, בית המשפט עשוי לקבוע כי היחס בחלוקת ההוצאות החריגות יהיה 70/30 בהתאמה, תוך התחשבות גם בזמני השהות.
מגדילות הערכאות לעשות ולחשב את פוטינציאל ההשתכרות של ההורים, ולעיתים מגיעים לחישובים שאין להם כל אחיזה במציאות כי הינם מתבוססים על העבר. רואים בפסיקות לא אחת מקרים שבהם הורה אחד השתכר בסכומי כסף גדולים לפני הגירושין, ולאחר מכן אינו יכול להתשכר כך יותר, מכיוון שאותו הורה רוצה לשהות עם הילדים במשמורת משותפת למשל, ויש לו משק בית לנהל בעצמו. כשאותו הורה, במסגרת חיי הנישואים, ניהל משק בית משותף, ייתכן והוא היה המפרנס היחיד וההורה השני שהה הרבה יותר עם הילדים. הפסיקה לא מבחינה בכך לעיתים ובודקת רק את הפוטנציאל לפי השכר שאינו ריאלי עוד – וחבל!
השוואה: הוצאות חינוך ובריאות שוטפות מול הוצאות חריגות
| קטגוריה | הוצאה בסיסית (בתוך המזונות) | הוצאה חריגה (מתחלקת לפי יחס ההכנסות) |
| חינוך | ילקוט, מחברות וקלמר לפתיחת שנה | אגרות בית ספר, צהרון, קייטנה וחוג מוסכם |
| רפואה | ביקור רופא משפחה, תרופות מדף פשוטות | טיפולי שיניים, משקפי ראייה, טיפול רגשי ואבחון |
| חופשות | כלכלה יומיומית ובילויים במהלך זמני השהות | מחנות קיץ רשמיים וקייטנות בחופשות הגדולות |
| שיעורים פרטיים | עזרה רגילה בהכנת שיעורי בית על ידי ההורה | הוראה מתקנת או שיעורי עזר בהמלצת הצוות הפדגוגי |
שלושת הכללים למניעת סכסוכים והליכי הוצאה לפועל
כדי שהסעיף לא יהפוך למוקד מריבה שיוביל ללשכת ההוצאה לפועל, מומלץ להקפיד על שלושה כללי ברזל:
- מיצוי רפואה ציבורית תחילה: כל טיפול רפואי או פרא-רפואי חייב להיעשות דרך קופת החולים, השב”ן (שירותי בריאות נוספים) או הביטוח המשלים. פנייה לרפואה פרטית תתאפשר רק בהסכמה מפורשת בכתב של שני ההורים או בהיעדר מענה ציבורי סביר.
- מנגנון הסכמה מראש: למעט מקרי חירום רפואיים, הורה אינו רשאי לרשום ילד לחוג יקר, לטיפול או למסגרת פרטית ואז לדרוש מההורה השני השתתפות כעובדה מוגמרת. יש לקבוע פרק זמן מוגדר (למשל 14 יום מראש) למתן מענה בכתב.
- העברת קבלות מסודרת: מומלץ לקבוע בהסכם תאריך חודשי קבוע להעברת חשבוניות וקבלות מקוריות, ומועד תשלום של עד 10 ימים מיום הדרישה, כדי לא לצבור חובות עבר מעיקים.
הדרך הטובה ביותר לנטרל את המוקש הזה היא לנסח סעיף הוצאות חריגות מפורט ומדויק כבר בשלב חתימת ההסכם. בעת עריכת הסכם גירושים בחינם או במסגרת הליך גישור, כדאי להגדיר תקרת מחיר לחוגים וקייטנות ולקבוע מי ההורה המרכז.
אם אתם מתלבטים לגבי אופן חלוקת ההוצאות או חווים מחלוקות סביב סעיפי המזונות, כדאי לקבל ייעוץ חינם לפני גירושים כדי להבטיח הסכם ברור, אכיף ובר-קיימא שישמור על טובת הילדים ועל השקט הנפשי שלכם.
