במדינת ישראל, לבתי הדין הרבניים יש סמכות שיפוט ייחודית ובלעדית בכל הנוגע לנישואין וגירושין של יהודים, על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי”ג-1953. המשמעות היא שגם אם נישאתם בטקס אזרחי בחו”ל, הדרך היחידה להתגרש ולהירשם כגרושים במשרד הפנים היא דרך בית הדין הרבני.
ההליך בבית הדין הרבני מתנהל על פי הדין הדתי-הלכתי. בניגוד למשפט האזרחי, הגירושין בהלכה היהודית דורשים עילה הלכתית מוצדקת (כמו בגידה, מום, או עקרות) וכן את הסכמתם החופשית של שני הצדדים למתן וקבלת הגט. כאשר ישנה הסכמה הדדית, ההליך לרוב קצר וטכני. כאשר ישנה מחלוקת, ההליך עלול להפוך למאבק משפטי ארוך ומורכב.
מה צריך להביא לגירושין ברבנות?
כדי לפתוח תיק גירושין (בין אם בהסכמה ובין אם כתביעה), יש להצטייד במסמכים הבאים:
- תעודות זהות: של שני בני הזוג (כולל ספח מעודכן).
- תעודת נישואין: התעודה המקורית שקיבלתם מהרבנות בעת הנישואין.
- כתובה: עותק של הכתובה (חשוב מאוד במקרה של תביעת גירושין), בדרך כלל נמצא אצל האישה או הוריה.
- הסכם גירושין חתום (אם קיים כזה): במידה ומדובר בגירושין בהסכמה.
- כתב תביעה מפורט: במידה ומדובר בתביעת גירושין, יש להגיש כתב תביעה המפרט את עילות הגירושין.
- אסמכתא על תשלום אגרה.
מחיר פתיחת תיק גירושין ברבנות
עלות פתיחת התיקים כרוכה בתשלום אגרה רשמית לבית הדין. עלות האגרות מתעדכנות מעת לעת על ידי משרד המשפטים, אך סדרי הגודל הם:
- פתיחת תיק לאישור הסכם גירושין: לרוב עומד על כמה מאות שקלים בודדים (כ-250-300 ש”ח).
- פתיחת תיק תביעת גירושין: כ-300-400 ש”ח.
- פתיחת תיקי תביעה נוספים (כרוכים): כל נושא שכורכים (מזונות, רכוש, משמורת) דורש תשלום אגרה נפרדת, לרוב בסכומים של כ-250 עד כ-350 ש”ח לכל תביעה.
הערה חשובה: הוצאות אלו מתייחסות לאגרות בית הדין בלבד ואינן כוללות שכר טרחת עורך דין או עלות גישור של מגשר.
גירושין ברבנות או בבית המשפט לענייני משפחה?
בישראל קיים מצב משפטי ייחודי המכונה “מרוץ הסמכויות”. בעוד שלבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית על עצם הגירושין (הגט) ועל תביעת הכתובה, שאר הנושאים הנלווים (חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות) יכולים להתנהל או בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
הכלל הוא שמי שמקדים להגיש את התביעה לערכאה מסוימת – “קונה” את הסמכות לאותה ערכאה לגבי אותו נושא. בעוד בית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי הדין האזרחי תוך נטייה לשוויון מוחלט (למשל בחלוקת רכוש ובזמני שהות), בית הדין הרבני פוסק במקרים רבים על פי המשפט העברי, שעשוי להתייחס אחרת למושגים כמו “בגידה” והשפעתה על חלוקת רכוש או זכאות למזונות אישה.
בחירה נכונה בערכאה המשפטית יכולה לחסוך מליונים
ההבדלים בגישות בין שתי הערכאות הם קריטיים. לדוגמה: אישה שבגדה בבעלה עלולה לאבד את זכאותה למזונות אישה ואת כתובתה בבית הדין הרבני, ובמקרים מסוימים (אם כי נדירים כיום) הדבר אף עלול להשפיע על חלוקת הרכוש בעיני הדיינים. בבית המשפט לענייני משפחה, לבגידה לרוב אין כל משקל בחלוקת הרכוש.
תכנון אסטרטגי נכון בבחירת הערכאה המתאימה (למי מהצדדים כדאי להגיש לאיזו ערכאה) יכול להוות את ההבדל בין שמירה על נכסים וזכויות פנסיוניות בשווי מיליוני שקלים, לבין אובדנם. לכן, התייעצות מוקדמת טרם נקיטת פעולה היא קריטית.
כריכת תביעות בבית הדין הרבני
אם בחרתם (או שבחרת) לנהל את התיק בבית הדין הרבני, ניתן “לכרוך” את הנושאים הנלווים לתביעת הגירושין. כדי שהכריכה תהיה חוקית ותחסום את הצד השני מלהגיש תביעה מקבילה בבית המשפט למשפחה, עליה לעמוד ב”מבחן הכריכה המשולש”:
- תביעת הגירושין כנה: התביעה הוגשה באמת כדי להתגרש ולא רק כדי לתפוס סמכות.
- הכריכה כנה: הבקשה לדון ברכוש/משמורת הוגשה כדי לפתור את הסכסוך ולא רק כטקטיקה חוסמת.
- כריכה כדין: התביעה נוסחה כראוי מבחינה פרוצדורלית וכללה את כל הפרטים הנדרשים.
תביעת כתובה
הכתובה אינה רק סמל מסורתי ממוסגר, אלא שטר חוב משפטי לכל דבר ועניין. הכתובה נועדה להבטיח את עתידה הכלכלי של האישה במקרה של גירושין שלא באשמתה.
- מתי האישה זכאית לכתובתה? כאשר הבעל מבקש להתגרש ללא עילה הלכתית מוצדקת, או כאשר הבעל אשם בפירוק הנישואין (למשל, אלימות או בגידה מצדו).
- מתי האישה מפסידה את כתובתה? במקרים של בגידה מצד האישה, עזיבת הבית ללא סיבה מוצדקת (“מורדת”), או “מעשה כיעור”. בנוסף, אישה המקבלת מחצית מהרכוש שנצבר בנישואין (כמקובל כיום) נדרשת לרוב לבחור בין זכויותיה ברכוש (זכויות פנסיוניות וכו’) לבין סכום הכתובה, שכן בית הדין לא יפסוק “כפל מבצעים”.
מה תפקידו של עורך הדין בגירושין ברבנות
קיימת נטייה לחשוב שברבנות נדרש רק טוען רבני. למעשה, עורך דין המתמחה בדיני משפחה הוא חיוני מאין כמותו:
- אסטרטגיה: תכנון מוקדם של “מרוץ הסמכויות”.
- ייצוג שוטף: הופעה וטיעון בפני הדיינים, הבנת הטרמינולוגיה ההלכתית והשילוב שלה עם החוק האזרחי.
- ניהול מו”מ וניסוח הסכמים: עריכת הסכם גירושין כולל ומקיף שיאושר על ידי בית הדין.
- הגנה על זכויות: מניעת קיפוח בהיבטים כלכליים ומשמורת.
טקס גירושין ברבנות
הטקס עצמו, המכונה “סידור הגט“, מורכב ממספר שלבים קפדניים וטקסיים:
- בירור שמות: בית הדין מברר בדייקנות רבה את שמות בני הזוג (כינויים, עברות שמות), שכן טעות באות עלולה לפסול את הגט.
- כתיבת הגט: סופר סת”ם כותב את הגט על קלף בדיו מיוחדת, לשמה של האישה ובשליחות הבעל.
- המסירה: הבעל מניח את הגט המגולגל לתוך ידיה החופנות של האישה (כשהיא בלי תכשיטים).
- הקריעה: לאחר שהאישה הולכת עם הגט בחדר כדי להוכיח בעלות עליו, היא מחזירה אותו לדיין שקורע אותו שתי וערב, כהוכחה לכך שהגט נמסר והתקבל כדין ולא ייעשה בו שימוש חוזר.
תפקיד העדים בגירושין ברבנות
העדים הם רכיב קריטי בתהליך סידור הגט. על פי ההלכה, הגירושין אינם תקפים ללא עדים כשרים.
- מי יכול להיות עד? גברים יהודים שומרי מצוות, שאינם קרובי משפחה של בני הזוג ואינם קרובים זה לזה.
- לרוב, בית הדין הרבני מספק עדים מטעמו (בדרך כלל עובדי בית הדין) כדי לוודא שאין כל פגם בהלכתיות ובכשרות העדים, ולמנוע עוגמת נפש עתידית.
סירוב למתן גט ברבנות
זהו אחד המצבים הכואבים ביותר בהליך. מכיוון שגט חייב להינתן ולהתקבל בהסכמה חופשית, צד המסרב לשתף פעולה הופך את הצד השני ל”עגון” או “מסורב גט” (לרוב, המונח עגונה מתייחס למי שבעלה נעלם, אך משתמשים בו גם בהקשר של סרבנות). כאשר בית הדין קובע בפסק דין כי על צד לתת או לקבל גט והוא מסרב, רשאי בית הדין להפעיל סנקציות חריפות:
- שלילת רישיון נהיגה.
- עיכוב יציאה מהארץ.
- הקפאת חשבונות בנק (הגבלות בנקאיות).
- שיימינג ציבורי (“הרחקות דרבנו תם”).
- במקרים קיצוניים: מאסר בפועל בבידוד עד למתן הגט.
אישור הסכם גירושין ברבנות
הדרך המומלצת ביותר להתגרש היא באמצעות “הסכם גירושין כולל” המסדיר את כלל המחלוקות: רכוש, משמורת ילדים (אחריות הורית), מזונות וסידור הגט. את ההסכם מגישים לבית הדין בבקשה לאישורו. בני הזוג יזומנו לדיון קצר שבו הדיינים יוודאו:
- ששני הצדדים מבינים את משמעות ההסכם.
- שחתמו עליו מרצונם החופשי, ללא כל כפייה.
- שההסכם סביר ודואג לטובת הילדים (במיוחד בענייני מזונות קטינים).
לאחר האישור, ההסכם מקבל תוקף של פסק דין מחייב, ובאותו מעמד (או במועד קרוב) נקבע מועד לסידור הגט עצמו.
גירושין ברבנות – שאלות נפוצות
- כמה זמן לוקח להתגרש ברבנות? אם יש הסכם חתום, ההליך יכול להסתיים תוך שבועות ספורים. אם מדובר בתביעות ומחלוקות, ההליך עלול להימשך חודשים ארוכים ואף שנים.
- האם אישה יכולה לפתוח תביעת גירושין? בהחלט כן. אין כל מניעה לאישה להגיש תביעת גירושין ולדרוש מהרבנות לחייב את הבעל לתת לה גט, כל עוד יש לה עילה הלכתית מתאימה.
- מה עושים אם התחתנו נישואים אזרחיים בחו”ל? עדיין יש לעבור דרך בית הדין הרבני. לרוב מדובר בהליך מזורז יותר הנקרא “גט לחומרא” או התרת נישואין, תלוי בנסיבות ובספק ההלכתי של הנישואין.
