טבע הדברים, בהליך גירושין, תשומת הלב המרכזית של בני הזוג ושל עורכי דינם מופנית אל עבר סוגיות ליבה בולטות: פירוק השיתוף בדירת המגורים, חלוקת הכספים והנכסים, קביעת זמני השהות עם הילדים, ופסיקת דמי המזונות. ואולם, תחת מעטה ההתדיינות המשפטית הגלויה והסערה הרגשית, מסתתרת סכנה משפטית אדירה שלרוב אינה זוכה להתייחסות הראויה. סכנה זו נובעת ממסמך משפטי נפוץ, אשר נועד במקור להגן עלינו, אך עלול להפוך לכלי הרסני כאשר המבנה המשפחתי קורס, וזהו ייפוי הכוח המתמשך.
כוחו המוחלט של ייפוי הכוח המתמשך
על מנת להבין את הסכנה וחומרת המצב, יש לעמוד תחילה על טיבו של המסמך המשפטי הקרוי “ייפוי כוח מתמשך”, אשר עוגן במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962. מדובר בהסדר משפטי מתקדם, המאפשר לכל אדם בגיר וכשיר לתכנן את עתידו ולקבוע, בעודו בדעה צלולה, מי יקבל עבורו החלטות וינהל את ענייניו אם וכאשר יאבד את יכולתו להבין בדבר (כתוצאה מתאונה פתאומית, מחלה קשה כגון אירוע מוחי, או הידרדרות קוגניטיבית).
ייפוי הכוח המתמשך מעניק לאדם הממונה (מיופה הכוח) סמכויות יוצאות דופן בהיקפן, והוא עשוי לחלוש על שלושה תחומים עיקריים:
- התחום הרכושי והכלכלי: סמכות לנהל חשבונות בנק, לפדות קופות גמל, לנהל נכסי נדל”ן, לבצע השקעות, לנהל עסקים קיימים ולשלם חובות.
- התחום הרפואי: סמכות בלעדית להעניק הסכמה מדעת לטיפולים רפואיים, ניתוחים, נטילת תרופות פסיכיאטריות או קבלת החלטות הנוגעות להארכת חיים.
- התחום האישי והקיומי: סמכות לקבוע את מקום מגוריו של האדם (לרבות הוצאתו מביתו והעברתו למוסד סיעודי), לדאוג לרווחתו היומיומית, לתזונתו ולצרכיו החברתיים.
עקרון כניסה לנעליים והיעדר פיקוח: מרגע שייפוי הכוח מופעל ומוכנס לתוקף (פעולה הדורשת לרוב הצגת חוות דעת רפואית המאשרת כי האדם איבד את כשירותו, והעברתה לאפוטרופוס הכללי), מיופה הכוח נכנס לחלוטין בנעליו של הממנה. בניגוד לאפוטרופוס הממונה על ידי בית המשפט, אשר נדרש להגיש דוחות שנתיים ולקבל אישור מראש על פעולות רבות, מיופה כוח מתמשך פועל מתוך חירות כמעט מוחלטת וללא פיקוח ממשלתי שוטף.
כאשר ייפוי הכוח נערך בין בני זוג החיים בהרמוניה, במהלך חיי נישואין תקינים, מדובר בהסדר יעיל ומבורך. אולם, כאשר מערכת היחסים קורסת והצדדים הופכים ליריבים מושבעים, הסמכויות הללו הופכות לסכנה מוחשית.
מדוע החוק אינו מגן עליך באופן אוטומטי?
הטעות הרווחת ביותר בקרב מתגרשים היא האמונה כי עצם הפרידה הפיזית, העזיבה של דירת המגורים המשותפת, או אפילו הגשת תביעת גירושין לבית המשפט או לבית הדין הרבני, מבטלות באופן אוטומטי את ההסדרים המשפטיים הקודמים שנחתמו בין בני הזוג.
על פי לשון החוק, ייפוי כוח מתמשך שניתן לבן זוג יפקע מאליו באחד משני תרחישים בלבד: כאשר פקעו הנישואין (משמע, יום סידור הגט בפועל בבית הדין הרבני, או רישום גירושין אזרחיים בחוץ לארץ), או, במקרה של ידועים בציבור, כאשר בני הזוג חדלו לנהל משק בית משותף.
מצב משפטי זה יוצר תקופת ביניים ממושכת ומסוכנת ביותר, בעיקר למי שמצוי בסטטוס “פרוד/ה”:
- התמשכות ההליכים: הליכי גירושין במדינת ישראל עשויים להימשך זמן רב. מאבקים משפטיים עלולים לארוך חודשים ארוכים ולעיתים אף שנים, שבמהלכן הצדדים שרויים בסכסוך עמוק.
- תוקף משפטי מלא: לאורך כל תקופת המאבק, למרות הנתק הרגשי והעוינות, בני הזוג עדיין נחשבים נשואים כדין. משמעות הדבר היא שייפוי הכוח המתמשך נותר שריר וקיים, אלא אם כן האדם שמינה את בן זוגו ביצע פעולה משפטית אקטיבית ורשמית לביטולו.
- גורם הסיכון – אובדן כשירות פתאומי: תקופת הגירושין מלווה בלחץ נפשי חסר תקדים, חרדות, ולעיתים פגיעה של ממש בבריאות הפיזית. אירועים רפואיים פתאומיים, כגון שבץ או תאונות הנגרמות עקב חוסר ריכוז, שכיחים יותר בתקופות של מתח קיצוני. אם צד אחד מאבד את כשירותו (אפילו באופן זמני עקב תאונת דרכים והרדמה בבית חולים), בן הזוג – שהוא כעת יריבו המר ביותר – מקבל לידיו את השליטה המוחלטת על כל היבטי חייו.
הזירה הרפואית – ניגוד עניינים והחלטות הרות גורל
הממשק שבין הליכי הגירושין לבין ההחלטות הרפואיות יוצר מצבים משפטיים ומוסריים סבוכים במיוחד, הנוגעים לשורש קיומו של האדם.
1. חוק זכויות החולה וקבלת החלטות טיפוליות:
חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, קובע כי לא יינתן טיפול רפואי לאדם ללא הסכמתו המדעת. כאשר המטופל אינו יכול להסכים (למשל, כשהוא מחוסר הכרה), מיופה הכוח הוא הסמכות הבלעדית לקבל החלטות. בסכסוך גירושין, במיוחד כזה המלווה ביצרים עזים ובשנאה, קיים חשש כבד – מודע או תת-מודע – שבן הזוג לא יקבל את ההחלטה המיטבית עבור המטופל. ייתכן מצב שבו בן הזוג יעדיף טיפול זול יותר, טיפול שיותיר את המטופל במצב של תלות, או פשוט יימנע מהשקעת המאמץ הנדרש להבטחת הטיפול הטוב ביותר.
2. חוק החולה הנוטה למות:
סוגיה קיצונית אף יותר עולה בהקשר של חוק החולה הנוטה למות, התשס”ו-2005. חוק זה עוסק במצבים שבהם אדם סובל ממחלה חשוכת מרפא ותוחלת חייו קצרה. החוק מאפשר למיופה כוח להורות לצוות הרפואי להימנע מטיפולים מאריכי חיים (כגון חיבור למכונת הנשמה).
אם אחד מבני הזוג מגיע למצב זה בטרם ניתן הגט, בן הזוג היריב עשוי למצוא את עצמו בניגוד עניינים חריף. פעמים רבות, פטירתו של אדם טרם הגירושין מותירה את בן הזוג הנותר בחיים כיורש המרכזי של הרכוש כולו, ומונעת את חלוקת הרכוש כמקובל בגירושין. הענקת הכוח להחליט על ניתוק ממכשירים לידי אדם בעל אינטרס כלכלי כה מובהק בתוצאה, היא מצב מסוכן שאין להסכים לו.
סיכון להשתלטות כלכלית ושיתוק ההליך
הפגיעה בתחום הרכושי עלולה להיות הרסנית ולרוקן מתוכן את כל המאמצים המשפטיים שהושקעו בהליך הפרידה.
- נגישות לחשבונות בנק נפרדים: בתחילת הליך הפרידה, מקובל כי כל אחד מבני הזוג פותח חשבון בנק נפרד, על מנת להפריד את הכנסותיו ולהבטיח את עצמאותו הכלכלית. אולם, אם ייפוי הכוח המתמשך מופעל, בן הזוג (מיופה הכוח) זכאי לגשת לכל מוסד פיננסי, להציג את ייפוי הכוח, ולבצע פעולות בחשבון הנפרד והחדש של יריבו. הוא רשאי למשוך כספים, לשלם חובות (אף חובות שנויים במחלוקת), ולמעשה לרוקן את הקופה.
- שיתוק מוחלט של הליך הגירושין: סכנה נסתרת נוספת נוגעת לייצוג המשפטי עצמו. מיופה כוח בעל סמכויות רכושיות ומשפטיות מלאות רשאי לפעול בשם הממנה גם מול עורכי דין. בתרחיש שבו הממנה מאבד את כשירותו, עשוי בן הזוג לפנות לעורך הדין המייצג את הממנה, להודיע לו על פיטוריו, ולבטל את כל התביעות שהוגשו. בכך, ההליך המשפטי מסוכל לחלוטין, והצד הכשיר זוכה בשליטה מוחלטת בנרטיב המשפטי וברכוש המשותף.
מדריך מעשי לביטול ייפוי הכח – צעד אחר צעד
לאור הסכנות העצומות שפורטו לעיל, חלה חובה על כל אדם השוקל פרידה או מצוי בהליך כזה, לפעול באופן אקטיבי ומיידי לנטרול האיום. אין להסתמך על הזמן שיחלוף או על רצונו הטוב של הצד השני. להלן פירוט מדוקדק של הצעדים שיש לנקוט:
צעד ראשון: הערכת מצב ובירור רישומים
ראשית, יש לוודא האם אי פעם נחתם ייפוי כוח מתמשך והאם הוא הופקד כדין אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. רבים חותמים על המסמך במסגרת הסדרת צוואות ושוכחים מכך. ניתן לברר זאת בקלות יחסית באמצעות כניסה לאזור האישי הממשלתי ברשת האינטרנט, או באמצעות פנייה לעורך הדין שערך את המסמכים המשפטיים בעבר.
צעד שני: פעולת ביטול אקטיבית ורשמית
אין די בהצהרה בעל פה או בקריעת המסמך המקורי. הביטול חייב להיות תהליך משפטי סדור:
- ניסוח ומילוי הודעת הביטול: יש להוריד את הטופס הרשמי של משרד המשפטים להודעה על ביטול ייפוי כוח מתמשך, ולמלא אותו בקפידה.
- מסירת ההודעה למיופה הכוח (בן הזוג): החוק מחייב את הממנה למסור הודעה בכתב למיופה הכוח על כך שסמכותו בוטלה. כדי למנוע טענות עתידיות בדבר חוסר ידיעה, מומלץ לבצע את המסירה באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה, או באמצעות שליחות משפטית מתועדת על ידי עורך הדין המייצג.
- הפקדת הודעת הביטול אצל האפוטרופוס הכללי: זהו השלב הקריטי ביותר. הודעת הביטול, בצירוף ההוכחה על המסירה לבן הזוג, חייבת להיות מוגשת ומופקדת במרשמי האפוטרופוס הכללי. רק כאשר מתקבל אישור רשמי מטעם המדינה על עדכון הביטול במערכות, ייפוי הכוח מאבד את תוקפו החוקי כלפי צדדים שלישיים.
צעד שלישי: עריכת ייפוי כוח מתמשך חדש לאלתר
ביטול ייפוי הכוח הקיים מותיר את האדם ללא הגנה במקרה של אובדן כשירות. במצב כזה, אם ייפגע חלילה, המדינה תיאלץ למנות לו אפוטרופוס מטעמה (הליך מורכב, יקר ומסורבל), או שתסתמך על קרובי משפחה לפי סדר קרבה הקבוע בחוק, אשר לא תמיד מתאימים לתפקיד. לפיכך, יש לערוך מיד ייפוי כוח מתמשך חדש, ולמנות בו אדם בעל אמון מוחלט – כגון הורה, אח, או חבר קרוב. בעריכת המסמך החדש, מומלץ להיוועץ בעורך דין כדי לנסח סעיפים ברורים שימנעו כל אפשרות להתערבות עתידית של בן הזוג הנפרד.
צעד רביעי: יידוע המוסדות הפיננסיים ומערכת הבריאות
מערכות המידע הממשלתיות אינן מסתנכרנות באופן מיידי עם כלל הגופים במשק. לכן, חשוב לגלות יוזמה:
- הזירה הפיננסית: יש לגשת לכל סניפי הבנקים בהם מתנהלים חשבונות של הממנה, להציג בפני מנהל הסניף או המחלקה המשפטית את אישור הביטול הרשמי מהאפוטרופוס הכללי, ולוודא כי קיימת הערה בולטת במערכת הבנקאית האוסרת על מתן גישה לבן הזוג מתוקף ייפוי הכוח הישן.
- הזירה הרפואית: יש לגשת למזכירות קופת החולים ולדרוש כי הודעת הביטול תיסרק אל תוך התיק הרפואי הממוחשב. פעולה זו תבטיח כי אם הממנה יגיע לבית החולים המקושר למערכות קופת החולים, הצוות הרפואי יראה מיד כי בן הזוג אינו מוסמך עוד לקבל החלטות.
צעד חמישי: פתרון זמני – ייפוי כוח רפואי רגיל
תהליך העריכה וההפקדה של ייפוי כוח מתמשך חדש עשוי לארוך מספר שבועות. כדי לגשר על פער הזמנים הזה, מומלץ לחתום באופן מיידי על ייפוי כוח רפואי רגיל (בהתאם לסעיף 16 לחוק זכויות החולה). טופס זה ניתן להורדה מאתר משרד הבריאות, חתימתו דורשת אימות של רופא, אחות, עורך דין או עובד סוציאלי, והוא מקנה לאדם הנבחר סמכות לקבל החלטות רפואיות במצב של חוסר הכרה. מסמך זה מהווה עזרה ראשונה משפטית ודוחק את בן הזוג מקבלת ההחלטות הרפואיות באופן מיידי.
כאמור, פירוק התא המשפחתי והגירושין הינם תהליך הדורש התמודדות מרובת חזיתות. בעוד שהדיונים על חלוקת הרכוש והסדרי הראייה תופסים את קדמת הבמה, החובה לשמור על שלמות הגוף והשליטה על החיים עצמם לא פחות חשובה. הותרת ייפוי כוח מתמשך בידיו של אדם עמו מצויים בסכסוך משפטי חריף היא טעות שעלולה לעלות ביוקר רב, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה בריאותית. נקיטת פעולה מנע יזומה, מקיפה ומדוקדקת, היא הכרח מוחלט לכל אדם המבקש להבטיח את עתידו ולשמור על כבודו ועצמאותו בתקופה הרגישה ביותר בחייו.
