משמורת משותפת היא בראש ובראשונה מציאות יומיומית של ילד שחי בשני בתים, ולא תווית שנועדה לקבוע מי ניצח. הפסיקה הרווחת בוחנת האם חלוקת זמני השהות מתקיימת בפועל, האם הילד מתפקד היטב בשגרה, והאם שני ההורים נושאים בנטל ההורי באופן עקבי. כאשר ההגדרה נשארת על הנייר בלבד, בית המשפט נוטה להתעלם מן המונח ולחזור לשאלה הפשוטה, […]
הסדרי שהות הם ההסכמות או ההחלטות המשפטיות המתקבלות לאחר גירושין או פרידה, בנוגע לזמן בו ישהו ילדים אצל כל אחד מהוריהם. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בתפיסת בתי המשפט לגבי חלוקת הזמנים בין ההורים, מגישה שראתה באחד ההורים “הורה עיקרי”, לגישה שמבקשת ליצור מעורבות משמעותית של שני ההורים בחיי ילדיהם. הביטוי “הסדרי שהות” החליף את
בשנים האחרונות, המגמה העולמית בתחום הגירושין וההפרדות היא לעודד את המשמורת המשותפת, בה הילדים שומרים על קשר רציף עם שני ההורים, גם לאחר סיום מערכת היחסים. ההבנה כי קשר זה חשוב להתפתחותם הרגשית והפסיכולוגית של הילדים הובילה לכך שבתי המשפט והמערכת המשפטית בכללותה פועלים בשנים האחרונות לקדם את המשמורת המשותפת, במקרים בהם זהו הפתרון המתאים
