גריושין ופרידה בין בני זוג מהווה נקודת מפנה עמוקה וחדה שמטלטלת את כל יסודות המשפחה, בכל קנה מידה. כאשר יש ילדים משותפים בתמונה, שאלת המשמורת הופכת לליבת הדיון ולסוגיה הרגישה והמורכבת ביותר, שמולה מתמודדים מתגרשים טריים. מעבר לפן המשפטי, מדובר במציאות חיים חדשה המעצבת מחדש את עולמם הרגשי והיומיומי של הילדים ושל ההורים כאחד. הבנה […]
סרבנות גט מהווה אתגר משפטי, הלכתי וחברתי מורכב, במסגרתו אחד מבני הזוג מונע את התרת הנישואין מן הצד השני, חרף קיומה של עילה מוצדקת או פסיקה מפורשת של ערכאה משפטית. מצב זה פוגע פגיעה אנושה בחירות האישית, ביכולת של אותו אדם לשקם את החיים ובהתנהלות התקינה של התא המשפחתי כולו. הגדרת סרבנות גט הדין העברי,
להלן 100 עובדות מעשיות, מחולקות לחמש קטגוריות המשקפות את התיקים וההליכים המרכזיים שעשויים להיפתח במהלך פרידה וגירושין בישראל. חשוב להבחין בין תיק יישוב סכסוך, תביעות בענייני ילדים, מזונות, רכוש, וההליך הנוגע לגירושין עצמם. בפועל, לא בכל מקרה ייפתחו כל התיקים, ולעיתים ניתן להגיע להסכם ולחסוך חלק ניכר מההתדיינות. המידע מבוסס על מידע רשמי של הרשות
פתיחת תיק גירושין מצטיירת לעיתים קרובות כמשוכה אימתנית, סבך ביורוקרטי שמאיים לכלות משאבים רגשיים וכלכליים כאחד. עם זאת, כאשר הגעתי להכרה השלמה כי הפרק המשותף בחיי הנישואין הגיע לקיצו, גיליתי להפתעתי שהמנגנון הראשוני רחוק מלהיות מאיים. המפתח לתהליך יעיל ומהיר אינו טמון במאבק יצרי, אלא בהתנהלות מושכלת ומסודרת להפליא. הכנה מנטלית ומשפטית לגירושין טרם הפנייה
פרידה מאדם שעמו חלקנו את חיינו היא תמיד דבר כואב. כאשר בני זוג מחליטים לפרק את התא המשפחתי, התקווה הטבעית היא לסיים את התהליך במהירות, בהבנה, ולהתחיל בדרך חדשה. אך למרבה הצער, המציאות לעתים שונה לחלוטין. ישנם הליכי גירושין ההופכים למאבק מר הנמשך שנים ארוכות, ושואב את כל כוחותיהם של המעורבים בדבר. הכתוב כאן נועד
בדין העברי, נישואין אינם חוזה פשוט הניתן להפרה על ידי הודעה מוקדמת, אלא ברית רוחנית ומעשית המעוגנת בחבות הדדית. הכלל המנחה פשוט לכאורה: בעל מגרש מרצונו והאישה מתגרשת מרצונה. הקושי המשפטי וההלכתי מתעורר במלוא עוזו, כאשר אין הסכמה ההדדית. במצב שבו צד אחד מבקש להתיר את קשר הנישואין והשני מסרב, נדרשת עילה הלכתית ברורה, מבוססת
כאשר בני זוג מחליטים לפרק את התא המשפחתי וללכת איש איש לדרכו, ישנו יום אחד מסוים שמשנה את התמונה כולה. בעולם המשפט, היום הזה זוכה לכינוי “מועד הקרע”. במילים פשוטות, זוהי נקודת הזמן המדויקת שבה הקופה המשותפת ננעלת. הרעיון הוא פשוט והוגן: כל רכוש, כסף או זכות שנצברו עד לאותו יום, שייכים לשני בני הזוג
אם בעבר פרידה של בני זוג נשואים נתפסה כהזמנה לקרב מתוקשר וקולני כשכל צד “צמא-דם”, כזה שמלווה בעורכי דין תוקפניים, בהשמצות הדדיות ובניסיון להכניע את הצד השני בכל מחיר, היום התמונה משתנה מהקצה אל הקצה. אחת התופעות הבולטות, והנבונות ביותר של השנים האחרונות, היא הנטישה של תביעות הראווה הרועשות בין כותלי בית המשפט, ומעבר חד
דיני המשפחה מהווים את אחד הענפים המשפטיים והאנושיים המורכבים והרגישים ביותר במשפט האזרחי. בניגוד לסכסוכים מסחריים או חוזיים, שבהם סיום ההליך המשפטי מוביל לרוב לפרידה מוחלטת בין הצדדים, סכסוך משפטי בין בני זוג, ובמיוחד כאשר ישנם ילדים משותפים, הוא סכסוך מתמשך. בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני פועלים לרוב בשיטת “המנצח והמפסיד”, שבה צד
ההחלטה לפרק את התא המשפחתי אינה אירוע שמתרחש ביום אחד, אלא תהליך מתמשך ומורכב. מרגע הפרידה הפיזית ועד לסידור הגט הרשמי או התרת הנישואין, בני הזוג נכנסים לתקופת ביניים המאופיינת באי-וודאות. תקופה זו מכונה בשפה היומיומית “תקופת הפרידה”, ובה מקבלים בני הזוג את התווית “פרודים”. בחינה מעמיקה של החקיקה, הפסיקה ונהלי משרדי הממשלה בנוגע לסטטוס
