מי נשאר עם הכלב או החתול אחרי הגירושים, ואיך כותבים הסכם שמחזיקה שנים? גירושין מתחילים לרוב בשאלות גדולות כמו זמני שהות עם הילדים, מכירת הדירה המשותפת, חלוקת רכוש וכספים, מזונות… אבל לא מעט זוגות מגלים שהוויכוח הכי טעון דווקא מתרכז סביב יצור קטן שהפך לחלק מהמשפחה. כלב או חתול אינם עוד חפץ בבית. זו שגרה […]
נכון להיום, פסיקות חלוקת הרכוש בגירושין בישראל ממשיכות להישען על הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון בין בני זוג, ועל ההסדרה הייעודית לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, שנכנסה לתוקף בפברואר 2015 ומאפשרת חלוקה באמצעות הגוף המשלם בהתאם לפסק דין. בתוך המסגרת הזו, הוויכוחים המשמעותיים ביותר כבר אינם מתמצים בשאלה “על שם מי רשום
חלוקת רכוש בגירושין נראית לפעמים כמו שאלה פשוטה שהתשובה עליה היא: חצי-חצי. בפועל זו מערכת של החלטות כלכליות, משפטיות ומעשיות, שמערבות נכסים, התחייבויות, זכויות עתידיות, מוניטין עסקי, רגש, ולעיתים גם חשד וחוסר אמון. הוגנות אמיתית איננה סיסמה. הוגנות היא תוצאה של נתונים נכונים, הערכות שווי נכונות, ושיטה מסודרת שמונעת מצב שבו צד אחד יוצא עם
בגירושין בישראל רבים מגלים שהשאלה הגדולה אינה רק מה רשום בטאבו או על שם מי נפתח החשבון, אלא איך בני הזוג התנהלו בפועל לאורך השנים. נכס חיצוני, כלומר דירה שנרכשה לפני הנישואין, נכס שהתקבל במתנה, ירושה או כספים חיצוניים, אמור בדרך כלל להישאר מחוץ לחלוקה הרכושית הכללית. למרות זאת, הפסיקה הכירה במצבים שבהם התנהלות זוגית
המיתוס הגדול ביותר של עולם הגירושין הוא שכל מה שנצבר נחצה לשניים בסרגל מדויק. המציאות בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבני מספרת סיפור אחר לגמרי: סיפור שבו הצדק גובר על המתמטיקה, ופערי כוחות כלכליים מתורגמים לשינוי דרמטי בחלוקת העוגה. כך מפעילים את “נשק יום הדין” של חוק יחסי ממון. אם יש משפט אחד שכל מתגרש
במשך עשרות שנים, הליך הגירושין בישראל התמקד בחלוקת העבר: הבית שנרכש, הכסף שנחסך והרכב שבחניה. אולם פסיקה תקדימית ומתפתחת של בית המשפט העליון שינתה את כללי המשחק, והפכה את העתיד לנכס המרכזי. האם התואר האקדמי, הרישיון המקצועי והמוניטין של בן הזוג שייכים גם לכם? המדריך המלא לאחד הנושאים הנפיצים ביותר בדיני המשפחה. פוטנציאל השתכרות בגירושין
כשאנחנו שומעים את המילה “בגידה” בהקשר של נישואין, האסוציאציה הראשונה היא כמעט תמיד רומנטית. אבל בחדרי הדיונים של בתי המשפט למשפחה, מתגלה לעיתים קרובות בגידה כואבת לא פחות, ולעיתים הרסנית הרבה יותר לעתידכם: הבגידה הכלכלית. הליך גירושין בין יהודים הוא בסופו של דבר פירוק של שותפות עסקית לכל דבר ועניין. הבעיה מתחילה כאשר אחד הצדדים
פיצוי בגין השקעות בשיפוץ דירת מגורים משותפת הפך לאחת הסוגיות המשפטיות המורכבות ביותר בהליכי פירוק שיתוף וגירושין בישראל. זוגות רבים בוחרים במהלך החיים המשותפים לבצע השקעות ניכרות בדירת מגורים, מתוך מטרה לשדרג, להרחיב או לחדש את הנכס, בין אם מדובר בשיפוץ מקיף הכולל עבודות בניה יסודיות ובין אם בשדרוגים קוסמטיים או עיצוביים שנועדו להעלות את
העידן הדיגיטלי הביא למהפכה של ממש בניהול נכסים משפחתיים ועסקיים בישראל, תוך יצירת אתגרים חדשים בעולם דיני המשפחה ובפרט בהליכי גירושין. בני זוג החיים יחד צוברים לאורך השנים נכסים דיגיטליים רבים, ביניהם חשבונות דואר אלקטרוני, קבצים בענן, תיקיות תמונות, חשבונות במדיה חברתית, תוכנות עסקיות, מסמכים פיננסיים, מסדי נתונים עסקיים, רשימות תפוצה, תוכן דיגיטלי שנוצר יחד,
הדין בישראל בעניין חלוקת רכוש בין בני זוג שם דגש על עקרון האיזון, המבוסס על שוויון זכויות וחובות כלפי כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין. ברירת המחדל היא חלוקה שווה, אך קיימות נסיבות מוצקות בהן מוצדק, ואף הכרחי, לסטות מהכלל ולאזן את המשאבים באופן לא שוויוני, בהתאם לעקרונות הצדק, ההגינות, תום הלב והפסיקה המחייבת. במצבים ייחודיים
