ההתקשרות בין לקוח לבין עורך דין גירושין, המעוגנת בדין ונובעת מצורך בייצוג מקצועי בתחום הדורש מומחיות ספציפית בדיני משפחה, טומנת בחובה מורכבות מעבר להיבטי הייצוג גרידא. אחד הממשקים המרכזיים במערכת יחסים זו, אשר מהווה לא אחת מקור לאי-הבנות ואף למחלוקות, נוגע לתניית שכר הטרחה ולהוצאות הנלוות הכרוכות במתן השירות המשפטי. בעוד ששכר הטרחה הנדרש על […]
כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, נחשפות לפתע פעולות יומיומיות פשוטות, אשר בוצעו עד כה באפס מאמץ, למורכבות ביורוקרטית ולעיתים גם למטענים רגשיים עזים. הנפקת דרכון לקטין, פעולה שבעבר הייתה כמעט מובנת מאליה, הופכת לפתע לאתגר רב-שכבות המחייב התייחסות רגישה וזהירה. המציאות מלמדת כי בכל הנוגע לילדים משותפים, גם ניירת פורמלית כמו דרכון, משקפת מתחים חבויים
מזונות ילדים מהווים סוגיה מרכזית בדיני המשפחה בישראל, המשקפת את המתח בין עקרונות משפט עברי מסורתיים לבין תפיסות מודרניות של שוויון בין הורים. במהלך עשרים השנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בתחום זה – בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה, בהחלטות בתי הדין הרבניים, בהלכות שהותוו בבית המשפט העליון, וכן בתיקוני חקיקה ובשינויי מדיניות אכיפה. סקירה זו
המסד הנורמטיבי של הליך הערעור בבתי הדין הרבניים מבחין באופן דיכוטומי בין החלטות סופיות לבין החלטות ביניים. זכות הערעור בזכות, כפי ששמה מרמז, מוקנית לצדדים באופן ישיר ומיידי עם מתן הכרעה שיפוטית סופית המביאה את ההתדיינות בערכאה הראשונה לכדי סיום. החלטות סופיות אלה הן אותן הכרעות המכריעות באופן סופי בסוגיות שבמחלוקת, כגון קביעת שיעור המזונות,
ערעור על החלטת ביה”ד הרבני לבית הדין הרבני הגדול Read More »
החגים, בכל מקום בעולם ובישראל בפרט, נתפסים כתקופה של אור, שמחה, מפגשים משפחתיים ומסורת. הם אמורים להיות זמן של התכנסות, קרבה ותחושת יחד. הציפיות התרבותיות והאישיות סביב מועדים אלה גבוהות לרוב, והן יוצרות תמונה אידיאלית של משפחה מאוחדת וחוגגת. אולם, דווקא תקופות אלה, על המטען הרגשי והחברתי הכרוך בהן, יכולות להפוך – באופן פרדוקסלי וכואב
המשפט ככלל הוא מרחב של ידע, ניתוח ועובדות, אך דווקא בתחום הגירושין – שבו מתנגשים הרגש, ההיסטוריה והמשפט – עולה חשיבותו של הסינון. עורך דין מקצועי, מנוסה ואחראי אינו זה שיודע הכול, אלא דווקא זה שיודע מה לא צריך לדעת, מה לא רלוונטי להליך המשפטי, ומה עלול להזיק יותר מאשר להועיל. בעוד הלקוחות מבקשים להכניס
ההחלטה לפרק שותפות חיים כה עמוקה כמו נישואין היא ללא ספק אחת הצמתים המורכבים והקשים ביותר בחייו של אדם. היא טומנת בחובה לרוב מטען רגשי כבד, תחושות של אובדן וכישלון, חוסר ודאות ניכר לגבי הפרק הבא בחיים, ולחץ נפשי וכלכלי מתמשך. בתוך הסערה הפנימית והחיצונית הזו, הצורך בהכוונה מקצועית ובתמיכה משפטית הופך הכרחי, ובני הזוג
תביעות מזונות בדיעבד מעוררות קושי משפטי מהותי, במיוחד כאשר מדובר בתקופה שבה לא התקיים פסק דין מחייב, אך הקטין כבר קיבל בפועל את צרכיו. במקרים כאלה עולה השאלה האם ניתן לחייב את ההורה שלא שילם עבור מזונות שכבר סופקו, ולפיכך – “נאכלו”. מדובר בסוגיה מורכבת שמאתגרת את בתי המשפט לענייני משפחה בישראל, ומחייבת איזון עדין
גירושין אינם רק תוצאה של כישלון אישי או זוגי. גירושים הינם תופעה חברתית מורכבת ורבת פנים המשקפת שינויים עמוקים בתרבות, בתפיסות עולם, ובהבנה של יחסים אינטימיים בני בני זוג. ככל שחברה מתפתחת, עולות ומתפתחות גם הדרכים שבהן אנשים תופסים את מוסד הנישואין ואת האפשרות להביא לסיומו כאשר הוא חדל למלא את תכליתו המרכזית – קיומה
כאשר זוג הורים מאמצים או הורים לילד שנולד מפונדקאות מחליט להתגרש, עומדת על הפרק שאלה מהותית הנוגעת למהות הקשר ההורי. שלא כמו במערכות יחסים שבהן שני ההורים הם גם ההורים הביולוגיים של הילד, הרי שבמערכות הורות המבוססות על אימוץ או פונדקאות, הקשר הביולוגי לעיתים אינו קיים, או שקיים רק עם אחד הצדדים. עובדה זו מחייבת
