ייעוץ גירושים

תופעת הגירושין לאחר גיל 60 מצויה במגמת עלייה ברורה בישראל, והשלכותיה משתרעות על פני תחומים רבים, בעיקר במישורים הכלכליים. כאשר מדובר בבני זוג שהיו נשואים במשך עשרות שנים, לרוב במערכת יחסים רוויית חוויות חיים, גידול ילדים משותפים ונכסים שנצברו לאורך זמן, הפרידה בגיל מבוגר אינה עניין סמלי בלבד אלא נושא עמו משמעויות כבדות משקל עם […]

המערכת המשפטית בישראל היא ייחודית במערב בכך שהיא מקיימת שתי ערכאות מקבילות לדיני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני. שתי הערכאות פועלות בסמכויות מקבילות בנושאים רבים, בעיקר כאשר מדובר בבני זוג יהודים, אך נבדלות באופן מובהק במקור סמכותן, בגישתן הערכית, בהליכים הנהוגים בהן ובאופן יישום הדין. הפיצול הזה יוצר מציאות שבה בני

במהלך הליכי גירושין, כאשר הרגשות גועשים והקונפליקטים גוברים, מתרבות גם התופעות של פרסומים פוגעניים בין בני הזוג. תביעות לשון הרע אינן נדירות עוד, אלא הופכות לנדבך מהותי במאבק הכולל שמנהלים בני זוג זה מול זו. במקרים רבים, צד אחד בוחר לפרסם טענות קשות על משנהו, ברשתות החברתיות, מול בני משפחה, או בקרב קהילה משותפת, תוך

השאלון שלפניך יסדר לך קצת את הראש בתקופה כנראה לא פשוטה בחייך. לאחר מילוי השאלון, יתקבל משוב על כדאיות פתיחת תיק גירושין והאם עוד יש מה להציל מהנישואים שלכם. הקפד לענות על השאלות בתום לב ועל פי המצב הנוכחי האמיתי, נכון להיום. התשובות אינן נשמרות בשום מקום ומטרת השאלון היא לסייע לך בהבנת המצב בו

עורכי דין העוסקים בדיני משפחה נדרשים לנווט בתוך שדה מוקשים רגשי, מוסרי ומשפטי, שבו כל טעות עשויה לגבות מחיר גבוה מהלקוח, ולעיתים אף להשפיע על תוצאות ההליך כולו לאורך שנים רבות. אחת הטעויות החוזרות על עצמן אצל עורכי דין רבים היא אי ביצוע ניתוח עומק ראשוני של המקרה כולו טרם פתיחת ההליכים בפועל. לעיתים ניגש

כאשר גבר פונה לבית הדין הרבני בבקשה להתגרש מאשתו בעוד שהיא מסרבת לכך בתוקף, נוצר מצב משפטי, רגשי וחברתי מהמורכבים ביותר בעולם דיני המשפחה בישראל. עמדתה של האישה במקרה כזה איננה שולית ואיננה ניתנת להתעלמות. לפי הדין העברי, שעל פיו פועלים בתי הדין הרבניים במדינת ישראל, אין אפשרות לאכוף גירושין באופן חד צדדי ללא עילה

בית הדין הרבני בישראל מהווה מוסד שיפוטי ממלכתי הפועל מתוקף חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג 1953. סמכותו הייחודית נקבעת על פי הדין הדתי האישי, והוא נוגע לכל ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל או אזרחים ישראלים המוכרים כיהודים. בית הדין מחולק לשתי ערכאות בלבד: בית הדין הרבני האזורי, שהוא הערכאה הראשונה, ובית

הקשר בין בריאות הנפש לבין יציבות זוגית הפך בשנים האחרונות למוקד עניין הולך וגובר בקרב אנשי מקצוע, משפטנים, מטפלים זוגיים ומקבלי החלטות בתחום דיני המשפחה. מגמת העלייה באבחון של מחלות נפש, קשות וקלות כאחת, בשילוב עם העלייה ברמות הדיווח, המודעות והחשיפה, יצרה מציאות שבה יותר ויותר זוגות בישראל נאלצים להתמודד עם משבר זוגי חריף, שמקורו

גירושין אינם עוד אירוע יוצא דופן בחייהם של זוגות בישראל, אלא מציאות קיימת הנוגעת לאחוז ניכר מהמשפחות במדינה. על אף השכיחות, רבים עדיין נוטים לחשוב כי הליך גירושין מחייב התנהלות לוחמנית, מאבקי שליטה, ניהול הליכים משפטיים ארוכים, ובמקרים לא מעטים גם פגיעה בילדים, בנכסים וביכולת ההורית. אך לצד כל אלו, קיימת גם דרך אחרת, דרך