תהליך גירושים

ההתמודדות עם תהליך הגירושין מהווה צומת משפטי, כלכלי, אישי ורגשי מורכב ביותר. ניווט מוצלח בנתיב זה, על שלביו השונים והתמודדותו עם סוגיות יסודיות כגון קביעת מסגרת משמורת ואחריות הורית, אומדן וחיוב מזונות קטינים ומזונות אישה, וחלוקת המשאבים והנכסים שנצברו לאורך חיי הנישואין, מחייבים קבלת ייצוג משפטי מקצועי ומותאם. ייצוג משפטי איכותי בתיק גירושין אינו בגדר […]

החלטה על פירוק קשר הנישואין היא ללא ספק אחת ההחלטות המכריעות והמטלטלות ביותר בחייו של אדם. מעבר לסערה הרגשית העוצמתית, לטלטלה החברתית ולצורך בארגון מחדש של החיים האישיים והמשפחתיים, הגירושין כרוכים גם בהשלכות פיננסיות משמעותיות ומרחיקות לכת. בניגוד לתפיסה רווחת לעיתים, “מחיר הגירושין” אינו מסתכם אך ורק בתשלום שכר טרחת עורך הדין או באגרות בית

בית הדין הרבני הוא אחד המוסדות המשפטיים הייחודיים ביותר במדינת ישראל, שכן סמכותו נגזרת ישירות מן ההלכה היהודית וממקורותיה הדתיים. מאז קום המדינה, נקבע בחוק כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל יידונו באופן בלעדי בבתי הדין הרבניים ועל פי דין תורה. ייחוד זה מקנה לבית הדין הרבני סמכות שאין לשום מוסד משפטי אחר,

בית המשפט לענייני משפחה (או “בית המשפט למשפחה”) מהווה את הזירה המרכזית להכרעה בסכסוכים הקשורים למערכת היחסים המשפחתית בישראל. זהו בית משפט ייחודי, אשר הוקם על מנת להבטיח טיפול מקצועי, ענייני ורגיש בנושאים המערבים מטענים רגשיים מורכבים. הסמכות הייחודית שלו נפרשת על פני סוגיות כגון גירושין, משמורת, הסדרי שהות, מזונות, ירושות ואפוטרופסות. אחת ממטרות הקמת

ערעור על פסק דין או החלטה בגירושין הוא כלי חשוב, אך יש להשתמש בו במשורה, במשנה זהירות ובחכמה. מערכת המשפט מצפה מהצדדים לנהוג באחריות גם כאשר נפגעו מהחלטה מסוימת, ומטילה אחריות על עורכי הדין לייעץ באופן שמאזן בין רגשות לסיכויים. אין ערעור ראוי שלא עבר דרך של התייעצות, ניתוח מעמיק של הפסיקה, והבנת מכלול ההשלכות

מערכת המשפט בישראל מעניקה תוקף רב להסכמים הנערכים בין בני זוג לקראת גירושין, במיוחד כאשר אלה מקבלים את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני. הסכם גירושין נועד להסדיר את כלל הזכויות והחובות בין הצדדים, ובכך למנוע מחלוקות עתידיות. עם זאת, לא אחת צצים מקרים בהם ההסכם שנערך אינו משקף את

בליבת הליכי הגירושין, כאשר מעורבים ילדים, ניצב כעמוד תווך עקרון “טובת הילד“, המהווה מצפן מוסרי ומשפטי כאחד. עיקרון טובת הילד, בעל חשיבות עליונה, מנחה את בתי המשפט ואת ההורים עצמם בקבלת החלטות קריטיות הנוגעות לחייהם ולעתידם של ילדים שהוריהם בוחרים ללכת בדרכים נפרדות. עקרון זה מסמן שינוי מהותי בתפיסה המשפטית בישראל, אשר בעבר התמקדה בעיקר

המשפט הישראלי מכיר בכך שבני זוג המנהלים את חייהם במדינת ישראל עשויים לבחור להינשא מחוץ לגבולות המדינה, מטעמים אישיים, דתיים, או אזרחיים. ברוב המקרים, מדובר בזוגות שלא יכלו להינשא בישראל בשל מגבלות הדין הדתי החל במדינה, או כאלה שבחרו מסיבותיהם לקיים נישואין אזרחיים במדינה זרה. הכרה משפטית באותם נישואין תלויה בפרשנות המנהלית והפסיקתית שניתנה להוראות

ההליך המשפטי בענייני משפחה מאופיין באופיו הייחודי, השונה מהותית מן ההליכים האזרחיים הרגילים. כאשר בני זוג פונים אל מערכת המשפט כדי להסדיר את גירושיהם, מרכיב מרכזי בהכרעה אינו טמון רק ביישום דינים פורמליים, אלא בבירור מעמיק של עובדות, תחושות, רקע התנהגותי ויחסי אמון שהתערערו. בין אם מדובר בטענות לבגידה, לאלימות במשפחה, להסתרת רכוש או לניכור