החובה המוחלטת של הלקוח לשלוט בכל שלב בתיק הגירושין בהליך גירושין בישראל, אין זה נדיר לפגוש לקוחות שמסרבים להיות מעורבים בתיקם המשפטי מתוך אמונה עיוורת בכישוריו של עורך הדין אשר נשכר לייצגם. ההנחה השגויה, כאילו עצם ייפוי הכוח מאפשר ללקוח לשחרר אחריות ולסמוך באופן מוחלט על עורך הדין, הביאה במהלך השנים להחלטות שיפוטיות הרות גורל, […]
פתיחת תיק גירושין בישראל איננה מהלך טכני ואינה בגדר צעד סמלי או רגשי בלבד, אלא פעולה משפטית מובהקת אשר גוררת עמה השלכות מקיפות במישור האישי, המשפטי, הכלכלי וההורי. ברגע שבו מוגשת בקשה ליישוב סכסוך ונפתח הליך גירושין, מתחילים להשתנות סדרי עולם, הן מבחינת המעמד המשפטי של בני הזוג והן מבחינת הזכויות והחובות הנובעות מהקשר הזוגי.
הביטוי פרודים מתאר מצב שבו שני בני זוג שנישאו זה לזה כחוק במדינת ישראל חדלו לנהל ביניהם מערכת זוגית בפועל, אך טרם נקטו בהליך גירושין, הליך פורמלי לסיום הנישואין באמצעות פסק דין או מתן גט. מדובר בהגדרה שאינה מופיעה במפורש בחוק, אך הוכרה לאורך השנים בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים כאחד. פרידה
כאשר אחד מבני הזוג עוזב את דירת המגורים במהלך הליך גירושין, עשויות להיות לכך השלכות משפטיות משמעותיות ביותר. עצם עזיבת הבית עשויה להתפרש בבית המשפט כמהלך חד־צדדי העלול להשפיע על שאלות של חלוקת רכוש, הסדרי מגורים וזכויות מדור. ישנם מקרים בהם בית המשפט רואה בעזיבת הבית נטישה של המרחב המשותף, דבר שיכול לשמש את הצד
היבט קריטי בהליך גירושין מזורז טמון לא רק בבחירת הערכאה אלא בעיקר בתזמון ההגשה ובאופן ניהול ההליך מהשלב הראשון. צד המעוניין להתגרש במהירות, במיוחד כאשר הוא נתקל בחוסר שיתוף פעולה מהצד השני, חייב להקדים ולהגיש את תביעת הגירושין או את הבקשה לאישור הסכם גירושין בהקדם האפשרי, ובכך ליצור יתרון מובנה בהליך המשפטי. בישראל קיימת משמעות
בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מיישמים כיום תפיסה חדשה, יסודית ורחבת היקף בנוגע להסדרת משמורת הילדים בעקבות גירושין. בעוד שבעבר נהגו הערכאות השיפוטיות לייחס משקל מכריע למגדר ההורי, ובמיוחד להעדיף את האם כמשמורנית עיקרית כאשר מדובר בילדים צעירים, הרי שכיום גוברת מגמה שיפוטית ברורה של העדפת הסדר שוויוני. במסגרת תפיסה זו, משמורת משותפת מלאה נחשבת
פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני בישראל היא מהלך משפטי, הלכתי ואישי, אשר יש לו השלכות נרחבות על חיי בני הזוג, ילדיהם, רכושם, מעמדם האישי והכלכלי, והעתיד שנפרש לאחר מכן. בישראל, נישואין וגירושין בין יהודים מצויים בתחום סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תש”ג 1953. המשמעות היא
פתיחת תיק גירושין ברבנות היא אבן היסוד של כל הליך גירושין במדינת ישראל עבור בני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל. מדובר בהליך משפטי מחייב, אשר מהווה תנאי ראשוני והכרחי לסיום הקשר הזוגי באופן הלכתי, אזרחי ורשמי. מדינת ישראל מחייבת את כל האזרחים היהודים המעוניינים להיפרד בגט לפנות למערכת בתי הדין הרבניים, שכן לפי הדין
תהליך פתיחת תיק גירושין בישראל איננו פעולה טכנית גרידא, אלא מהלך משפטי אסטרטגי שיכול לקבוע את כל התוואי של ההליך כולו. בישראל קיימת הבחנה ייחודית בין הסמכות לדון בגירושין לבין הסמכות לדון בנושאים הנלווים, ולכן כבר בשלב הראשון יש להבין היכן נכון לפתוח את התיק. בית הדין הרבני הוא הסמכות הבלעדית לגירושין עצמם, אך יתר
הליך הגירושין בהסכמה, המכונה בלועזית “Divorce by Agreement”, מהווה כיום את הדרך המועדפת והמושכלת ביותר עבור בני זוג המבקשים להביא לסיום קשר הנישואין שלהם. זאת באופן מכובד, יעיל ומינימליסטי ככל הניתן מבחינת נזקים רגשיים וכלכליים. מדובר בתהליך משפטי מודרני המאפשר לצדדים להגיע להבנות הדדיות ומקיפות מחוץ לכותלי בית המשפט. בכך נמנעת התדיינות משפטית ארוכה, יקרה
