המיתוס הגדול ביותר של עולם הגירושין הוא שכל מה שנצבר נחצה לשניים בסרגל מדויק. המציאות בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבני מספרת סיפור אחר לגמרי: סיפור שבו הצדק גובר על המתמטיקה, ופערי כוחות כלכליים מתורגמים לשינוי דרמטי בחלוקת העוגה. כך מפעילים את “נשק יום הדין” של חוק יחסי ממון. אם יש משפט אחד שכל מתגרש […]
במשך עשרות שנים, הליך הגירושין בישראל התמקד בחלוקת העבר: הבית שנרכש, הכסף שנחסך והרכב שבחניה. אולם פסיקה תקדימית ומתפתחת של בית המשפט העליון שינתה את כללי המשחק, והפכה את העתיד לנכס המרכזי. האם התואר האקדמי, הרישיון המקצועי והמוניטין של בן הזוג שייכים גם לכם? המדריך המלא לאחד הנושאים הנפיצים ביותר בדיני המשפחה. פוטנציאל השתכרות בגירושין
כשאנחנו שומעים את המילה “בגידה” בהקשר של נישואין, האסוציאציה הראשונה היא כמעט תמיד רומנטית. אבל בחדרי הדיונים של בתי המשפט למשפחה, מתגלה לעיתים קרובות בגידה כואבת לא פחות, ולעיתים הרסנית הרבה יותר לעתידכם: הבגידה הכלכלית. הליך גירושין בין יהודים הוא בסופו של דבר פירוק של שותפות עסקית לכל דבר ועניין. הבעיה מתחילה כאשר אחד הצדדים
פיצוי בגין השקעות בשיפוץ דירת מגורים משותפת הפך לאחת הסוגיות המשפטיות המורכבות ביותר בהליכי פירוק שיתוף וגירושין בישראל. זוגות רבים בוחרים במהלך החיים המשותפים לבצע השקעות ניכרות בדירת מגורים, מתוך מטרה לשדרג, להרחיב או לחדש את הנכס, בין אם מדובר בשיפוץ מקיף הכולל עבודות בניה יסודיות ובין אם בשדרוגים קוסמטיים או עיצוביים שנועדו להעלות את
העידן הדיגיטלי הביא למהפכה של ממש בניהול נכסים משפחתיים ועסקיים בישראל, תוך יצירת אתגרים חדשים בעולם דיני המשפחה ובפרט בהליכי גירושין. בני זוג החיים יחד צוברים לאורך השנים נכסים דיגיטליים רבים, ביניהם חשבונות דואר אלקטרוני, קבצים בענן, תיקיות תמונות, חשבונות במדיה חברתית, תוכנות עסקיות, מסמכים פיננסיים, מסדי נתונים עסקיים, רשימות תפוצה, תוכן דיגיטלי שנוצר יחד,
הדין בישראל בעניין חלוקת רכוש בין בני זוג שם דגש על עקרון האיזון, המבוסס על שוויון זכויות וחובות כלפי כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין. ברירת המחדל היא חלוקה שווה, אך קיימות נסיבות מוצקות בהן מוצדק, ואף הכרחי, לסטות מהכלל ולאזן את המשאבים באופן לא שוויוני, בהתאם לעקרונות הצדק, ההגינות, תום הלב והפסיקה המחייבת. במצבים ייחודיים
השאלה כיצד יחולקו הנכסים והחובות שנצברו לאורך חיי הנישואין מהווה מקור לדאגה ולמתח רב אצל כל אחד מבני הזוג בתהליך הגירושין. המחשבה לפיה עלול אדם לצאת מהנישואין חסר כל, לאחר שנים של עבודה משותפת וחיים משותפים, רודפת רבים עוד בטרם החלה ההתלבטות המשפטית. התפיסה הרווחת היא שבית המשפט או בית הדין קובע חלוקה שרירותית, אך
חלוקת הזכויות הכלכליות בגירושין יכולה להתבצע בכמה מסלולים משפטיים, כאשר כל אחד מהם מתאים לנסיבות שונות ותלוי במידת שיתוף הפעולה בין בני הזוג. האפשרות הראשונה היא ניסוח הסכם גירושין בהסכמה, אשר כולל פירוט מלא של חלוקת כלל הנכסים, הזכויות והחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים. הסכם כזה מקבל תוקף משפטי מחייב רק לאחר שאושר בבית המשפט
גישור גירושין במקרים של מחלוקות רכושיות קשות הוא לא רק הליך חלופי להליך גירושין משפטי, הוא גישה שלמה לפתרון סכסוך שמעמידה במרכז את האדם, את התא המשפחתי לשעבר, ואת העתיד המשותף ככל שיש כזה. ההליך מתנהל בסביבה מוגנת, תחת חיסיון, עם אפשרות להסכמות מותאמות, רגישות רגשית, שליטה בקצב, והתחשבות בילדים ובמשפחה. הוא חוסך משאבים, זמן,
עקרון היסוד באיזון משאבים לאחר גירושין נשען על ההנחה הנורמטיבית של חלוקה שוויונית של נכסים בני איזון שנצברו בתקופת החיים המשותפים. ההלכה העדכנית מגבשת את כלל המחצה על המחצה כנקודת מוצא שאינה טכנית בלבד אלא עוגן מהותי המבטא שותפות כלכלית שוות ערך. לצד כלל זה מתווה הפסיקה אמת מידה מצמצמת לסטייה ממנו כאשר נסיבות קונקרטיות
