👶 חובת המזונות לפי גיל הקטין חובת מזונות בישראל מושתתת על הדין האישי (בדרך כלל, הדין העברי), החל מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953, והיא מחולקת באופן דיכוטומי לפי גיל הקטין. מזונות ילדים עד גיל 6: חובה מדין תורה (צרכים הכרחיים) על פי הדין העברי, עד הגיע הקטין לגיל 6 שנים, מוטלת […]
המשפט הישראלי שם את טובת הילד בראש סדר העדיפויות. טובת הילד אינה מושג ערטילאי אלא עיקרון רב שכבתי הכולל רווחה נפשית, יציבות, ביטחון כלכלי וסביבה הורית תומכת. כאשר בתי המשפט בוחנים את שיעור המזונות, הם נותנים דעתם גם להשפעה הנפשית של ההחלטות הכלכליות על הילד. הורה המתמודד עם מצוקה כלכלית עמוקה עלול למצוא עצמו מתקשה
המערכת המשפטית בישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה תקדימית בכל הנוגע לדיני המשפחה, ובעיקר לשאלת מזונות הילדים במציאות של גירושין. חקיקתו של התיקון החדש לחוק שיפוט בתי דין רבניים משנה את מפת הסמכויות באופן דרמטי, ומציבה את נושא מזונות הילדים במוקד הדיון הציבורי, המשפטי והחברתי. כעת, לצד ההסדרים הוותיקים שנקבעו במשך עשורים ארוכים, ניצבת הוראת שעה
נושא מזונות הילדים נמצא בלב ההליך המשפטי של גירושין בישראל והוא מגלם בתוכו שאלות של צדק, שוויון, שמירה על רמת חיים נאותה לילדים, ומידת האחריות של כל הורה כלפי ילדיו לאחר סיום הקשר הזוגי. כל הליך גירושין בו מעורבים ילדים מצריך הכרעה בסוגיה זו, בין אם בהסכמה ובין אם בפסק דין, כאשר טובת הילד עומדת
מערכת המשפט בישראל רואה במזונות הילדים עקרון עליון שאין בלתו, עיקרון זה נחשב לערך מוסרי, חברתי וחוקי מחייב. בתי המשפט לענייני משפחה מבהירים שוב ושוב כי טובת הילד היא תכלית המערכת ויעד מוחלט. כל הכרעה בכל סוגיית מזונות נבחנת קודם כל דרך עיניו של הילד, מתוך מטרה שלא יחסר מאומה לצרכיו, בכל גיל, שלב או
המשפט הישראלי מחייב את האב בתשלום מזונות עבור ילדיו הקטינים (עד גיל 6), וזאת מכוח הדין האישי החל עליו, בדרך כלל עפ”י הדין העברי. חיוב זה אינו תלוי במעמדו הכלכלי של האב בלבד, אלא בעיקר בצרכיו ההכרחיים של הילד וביכולתו של האב לספק אותם. המזונות כוללים בראש ובראשונה הוצאות בסיסיות כגון דיור, מזון, ביגוד, בריאות
נושא המזונות בתהליכי גירושין הוא אחד מהנושאים המרכזיים והרגישים ביותר שמעסיקים זוגות הנמצאים על סף פרידה. הבנה מוקדמת של גובה המזונות הצפוי מאפשרת לצדדים לקבל החלטות מושכלות ולתכנן את עתידם הכלכלי בצורה אחראית ומושכלת. חוסר ידע בנושא זה עלול להוביל לטעויות חמורות, להסכמות שאינן לטובת אחד הצדדים או להליכים משפטיים ארוכים ויקרים. גובה המזונות נקבע
סוגיית מזונות הילדים בישראל עוסקת בקביעת חובתו של ההורה שאינו המשמורן העיקרי, או של שני ההורים במשמורת משותפת, לשאת בהוצאות מחייתם של ילדיהם הקטינים. חובה זו נגזרת מדין המזונות האישי והכללי, והיא נחשבת לחובה מוחלטת מכוח הדין העברי עבור הורים יהודים עד גיל 6, ומגיל 6 ואילך חלים דיני הצדק והכלכלה המודרנית. החובה נועדה להבטיח
אפשרות של גירושין ללא חיוב במזונות ילדים נבחנת בישראל לפי שיקולים מהותיים ואינה בגדר זכות אוטומטית של מי מההורים. ככלל, מערכת המשפט רואה בהורים שותפים מלאים לאחריות לקיום צרכי ילדיהם, הן הרגשיים והן הכלכליים. חיוב במזונות נועד להבטיח כי צורכי הקטינים יתמלאו במלואם בכל אחד מבתי ההורים, ללא קשר לפערי הכנסה או לעומק הקרע בין
הבסיס החוקי לחיוב במזונות ילדים בישראל נובע בראש ובראשונה מהחובה הטבעית והמוסרית של ההורים לדאוג לצורכי ילדיהם, חובה שהוסדרה בחוק ומקבלת משנה תוקף בפסיקה העקבית של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים. הדין האישי החל על מרבית האוכלוסייה היהודית בישראל נשען על עקרונות המשפט העברי, הקובע כי האב מחויב בצורכי ילדיו ההכרחיים עד גיל 6 ובחלק
