אפשרות של גירושין ללא חיוב במזונות ילדים נבחנת בישראל לפי שיקולים מהותיים ואינה בגדר זכות אוטומטית של מי מההורים. ככלל, מערכת המשפט רואה בהורים שותפים מלאים לאחריות לקיום צרכי ילדיהם, הן הרגשיים והן הכלכליים. חיוב במזונות נועד להבטיח כי צורכי הקטינים יתמלאו במלואם בכל אחד מבתי ההורים, ללא קשר לפערי הכנסה או לעומק הקרע בין […]
הבסיס החוקי לחיוב במזונות ילדים בישראל נובע בראש ובראשונה מהחובה הטבעית והמוסרית של ההורים לדאוג לצורכי ילדיהם, חובה שהוסדרה בחוק ומקבלת משנה תוקף בפסיקה העקבית של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים. הדין האישי החל על מרבית האוכלוסייה היהודית בישראל נשען על עקרונות המשפט העברי, הקובע כי האב מחויב בצורכי ילדיו ההכרחיים עד גיל 6 ובחלק
חישוב מזונות ילדים הוא נושא מרכזי בהליכי גירושין או פרידה של הורים בישראל, שכן הוא נוגע ישירות לרווחתם של הילדים ולחלוקת האחריות הכלכלית בין ההורים. המונח “מזונות” מתייחס לחובה לספק את הצרכים הבסיסיים של הילדים, כגון מזון, ביגוד, מגורים, חינוך, בריאות וצרכים נוספים. מחשבון מזונות הוא כלי שנועד לסייע בחישוב ההוצאות הנדרשות עבור הילדים ובהערכת
במערכת דיני המשפחה בישראל, סוגיית המזונות עומדת בלב הדיונים הכלכליים לאחר גירושין או פרידה בין בני זוג. מזונות אינם רק אמצעי להבטיח קיום בסיסי, אלא מבטאים עיקרון של אחריות הדדית, שמטרתו לשמר רמת חיים סבירה של בן הזוג הנזקק ושל הילדים המשותפים. אחת הסוגיות המרכזיות שהתפתחה בפסיקה בשנים האחרונות היא קביעת גובה המזונות לא לפי
חיוב במזונות מהווה אחד מעמודי התווך בדיני המשפחה בישראל. מזונות הם תשלומים שמתחייב בהם אחד מבני הזוג כלפי האחר או כלפי ילדיהם, בהתאם לחובה הנובעת מהדין האישי, מהסכמים בין הצדדים, או מפסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט. כאשר מדובר במזונות ילדים, מדובר בזכות מהותית של הילד הנובעת מהאחריות ההורית של ההורים, ואינה ניתנת לוויתור.
פסיקת מזונות בישראל מהווה את אחת ההכרעות הרגישות והמהותיות ביותר בדיני המשפחה, שכן היא נוגעת בליבת זכותו של הילד לקיום בכבוד ובביטחון כלכלי לאחר פרידת הוריו. ההכרעה בתביעה למזונות איננה פעולה חשבונאית פשוטה, אלא הליך משפטי מורכב הדורש איזון בין טובת הקטין, יכולות כלכליות של ההורים, חלוקת אחריות הורית בפועל, ונתונים משתנים של כל מקרה
ההחלטה להגיש תביעת מזונות עבור ילדים במסגרת הליך גירושין או פרידה אינה עניין טכני גרידא אלא פעולה משפטית, כלכלית וערכית הנושאת השלכות ארוכות טווח על התא המשפחתי כולו. תביעת מזונות נועדה להסדיר את זכותו של הילד לקבל תמיכה כלכלית מהוריו, אך בפועל היא מגלמת בתוכה לעיתים גם מתחים זוגיים, מחלוקות ערכיות ומאבקי כוח על שליטה,
הגשת תביעת מזונות ילדים בישראל: כיצד לפעול נכון? לקרוא עוד »
בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מצויים כיום בלב שינוי משפטי מעמיק בכל הנוגע לקביעת חיובי מזונות ילדים, בפרט כאשר מתקיים שוויון בזמני השהות בין ההורים. בעבר, הנטייה השיפוטית הייתה להטיל את מרבית נטל המזונות על האב, גם כאשר חלק ניכר מהזמן שהו הילדים עם האם, וזאת מתוך גישה מסורתית שמקורה בדין הדתי. גישה זו, אשר
זכותו של ילד קטין למזונות היא אחת הזכויות המובהקות ביותר בדין הישראלי, ונחשבת לזכות קוגנטית שאין להורים סמכות לוותר עליה. המשמעות המשפטית של המונח קוגנטי היא שמדובר בזכות שאינה ניתנת לשינוי או לביטול בהסכמה חוזית, אפילו אם שני ההורים חתמו עליה מרצון. הזכות הזו איננה של ההורה, איננה ניתנת להמחאה, איננה חלק ממערכת יחסים בין
מערכת המשפט בישראל התמודדה לאורך השנים עם שאלה מהותית אחת שחוזרת על עצמה שוב ושוב בתיקי גירושין וסכסוכי משמורת. השאלה נוגעת לסכום המינימלי שעל הורה לשלם בעבור צרכיו הבסיסיים של הילד, ללא קשר למבנה המשפחה או לחלוקת זמני השהות. על פי הפסיקות החדשות שניתנו בשנים 2023 ו־2024 בבתי המשפט לענייני משפחה בכל רחבי הארץ, התגבשה
