המערכת המשפטית בישראל מבחינה בצורה חדה בין מזונות ילדים לבין מזונות לאחר גיל הבגרות. בעוד שבמהלך תקופת הילדות, ההורה הלא משמורן מחויב במזונות מכוח חובה משפטית ברורה וחד־משמעית, הרי שמרגע שהילד הגיע לגיל 18, משתנה מהות הזכות. היא כבר אינה נובעת עוד מהוראות ברורות שבדין אלא מבוססת על עקרונות של צדקה. כלומר, חובת התשלום אינה […]
חישוב דמי מזונות ילדים בישראל הוא רכיב יסוד בהליכי גירושין ובהסכמי הורות נפרדת, והוא מגלם בתוכו את האחריות הכלכלית של ההורים כלפי ילדיהם לאחר הפרידה. התחום כולו מושתת על עקרונות משפטיים, כלכליים וחברתיים, והיישום שלו מחייב זהירות מרבית, היכרות עם הפסיקה הרלוונטית והבנה של ההיבטים המעשיים. עד לשנים האחרונות, ההורה שאצלו לא התגוררו הילדים נדרש
סוגיית מזונות הילדים מהווה את אחד הנושאים המרכזיים והמורכבים ביותר בכל תיק גירושין, ולעיתים גם את הנושא השנוי ביותר במחלוקת בין הצדדים. עד לשנים האחרונות, נהגה הפסיקה לקבוע סכום מזונות כמעט קבוע וקשיח עבור כל ילד, ללא קשר להכנסות ההורים, זמני השהות או הצרכים הספציפיים של הילד. הסכום נע בסביבות 1,250 ש”ח לילד, כאשר במקרים
ההלכה שנקבעה בבג”ץ בעניין סמכות מזונות ילדים, הידועה גם גפסיקת בג”ץ מזונות ילדים, עיצבה מחדש את המערכת המשפטית באופן מחייב וברור. אין עוד ספק כי סמכות מזונות ילדים נובעת ממקום הגשת התביעה, אלא מזכויות הילד ומהליך משפטי תקין שמגן עליו בשימת דגש על עקרון טובת הילד לפני הכל. הסכמה של ההורים אינה יכולה להחליף את
חוק המזונות בישראל נחקק בשנת 1959 ונקרא בשמו המלא: חוק המזונות (החובה לספק מזונות), תשי”ט–1959. חוק מזונות נועד להסדיר את חובת התשלום של אדם למזונות קרובי משפחתו, במצבים שבהם אין הם יכולים לפרנס את עצמם. החוק חל על כלל אזרחי המדינה, תוך הבחנה ברורה בין החובה הנובעת מן הדין האישי, כלומר מהדת אליה משתייכים הצדדים,
חיוב מזונות ילדים בישראל אינו בגדר סכסוך בין הורים גרושים בלבד, אלא מגלם בתוכו הכרה עמוקה בזכות יסוד של הילד לחיים בכבוד וברווחה בסיסית. הדין האזרחי והדין האישי כאחד רואים במזונות חובה שאין להתנות בה או לדחותה, כאשר מרכז הכובד עובר מן ההורה הזכאי למזונות – אל הילד שהוא בעל הזכות האמיתי. מערכת המשפט מכירה
הגנה על זכויות הילד בתיקי מזונות – התנהלות מול הוצל”פ לקרוא עוד »
במערכת המשפט בישראל, אחת הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר היא קביעת גובה המזונות לילדים לאחר פרידת ההורים. חיוב המזונות מהווה לא רק ביטוי לחובת ההורה לפרנס את ילדיו, אלא גם משקף את האיזון העדין שבין אחריות הורית, צדק מגדרי ויכולת כלכלית. בעשורים האחרונים, עם התפתחות גישות שוויוניות ביחסי המשפחה ועם חדירת עקרונות של איזון הורי, נוצר
קביעת מסגרת המשמורת על ילדים קטינים והסדרי שהותם בעת פירוק התא המשפחתי מהווה את אחת הסוגיות המרכזיות והרגישות ביותר בהליך הגירושין. החלטות המתקבלות בתחום זה מעצבות באופן עמוק את חיי היומיום של הילדים ושל הוריהם לאחר הפרידה, ומשפיעות באופן ישיר וניכר על היבטים משפטיים וכלכליים שונים, ובראשם סוגיית חיוב המזונות. הבנת סוגי המשמורת השונים המוכרים
כאשר אדם נדרש להתייצב בפני מערכת המשפט בשל גירושין או פרידה, אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר שעולים על הפרק הוא שאלת המזונות. סוגיה זו נוגעת בליבת הקיום הכלכלי של שני ההורים, אך לא פחות מכך – גם בליבת רווחתו ויציבותו של הילד. החשש מפני חיוב כלכלי כבד, חוסר הוודאות לגבי גובה התשלום וההשלכות ארוכות הטווח
כאשר זוג מתגרש, הילד אינו מתגרש מהוריו. הוא ממשיך להזדקק לחום, ליציבות ולהמשכיות – ובעיקר לבית. המדור, במשמעות המשפטית שלו, מבטא את המחויבות הכלכלית של ההורה הלא משמורן למימון קורת גג לילדיו, גם אם אינם גרים עמו. אין זו מחווה של רצון טוב או תרומה וולונטרית – אלא חובה משפטית, הנובעת מהצורך הבסיסי של כל
