רבים מבני הזוג הפונים להליך גישור לקראת סיום קשר הנישואין עושים זאת מתוך תקווה כנה לסיים את דרכם המשותפת ברוח טובה, בשיח מכבד וללא מאבק משפטי מיותר. מושגים כמו תקשורת מיטיבה, שיתוף פעולה ושלום בית זמני נזרקים לחלל האוויר, והמגשר מציג את התהליך כאלטרנטיבה רגועה וחסכונית להליכים משפטיים ארוכים ומכבידים. התחושה הראשונית של בני הזוג […]
כאשר הורים מתגרשים ומסכימים או מחויבים לקיים משמורת משותפת, אחת הסוגיות העדינות ביותר שמחייבות פתרון ברור היא הסוגיה של קבלת החלטות רפואיות, ובפרט ניהול הקשר עם קופות החולים. הילדים נותרים עם צרכים רפואיים זהים, אך המערכת הארגונית של קופות החולים והיחס המינהלי למעמדם של ההורים אינם תמיד מתאימים למציאות המורכבת שנוצרה לאחר הגירושין. אף על
משמורת משותפת וקופת חולים – כך תבטיחו גישה רפואית שווה לשני ההורים לקרוא עוד »
גישור גירושין בישראל עבר מהפך מהותי בעשור האחרון, והפך מהליך כמעט אנונימי להליך מוכר, מוסדר ובלתי נפרד מההליך המשפטי המקובל. בעבר, גישור נחשב לאפיק צדדי, שהוצע רק במצבים חריגים או לזוגות אשר נקטו בגישה פתוחה ושיתופית באופן יוצא דופן. כיום, הוא הפך לחלק אינטגרלי מהתשתית המשפטית, לאחר חקיקה שמכירה בו כאמצעי ראשון לפתרון סכסוכים, עוד
המונח “שינוי נסיבות מהותי” מהווה אחד מהעקרונות המרכזיים והעדינים ביותר בדיני המשפחה בישראל. הוא מבטא את המתח הקבוע והבלתי נמנע שבין הרצון לסיים סכסוכים משפטיים באופן סופי ויציב, לבין ההכרה בכך שמציאות החיים דינמית, משתנה ולעיתים גם בלתי צפויה. עיקרון זה מאפשר לבתי המשפט ולבתי הדין הרבניים לבחון מחדש הסדרים שנקבעו בעבר, במידה ונוצרו תנאים
סוגיית מרחק המגורים בין הורים גרושים דורשת התייחסות מדוקדקת, שקולה ואחראית מצד כל הגורמים המעורבים. יש להכיר בכך שהחלטה על שינוי מקום מגורים אינה אישית בלבד, אלא יש לה השלכות מרחיקות לכת על חיי הילד, על הקשר עם ההורה השני, ועל היכולת לשמר הורות משותפת יציבה. ככל שההורים יפעלו בשקיפות, בהידברות ובהתחשבות, כך יגבר הסיכוי
נישואין כושלים הם תופעה שאינה נדירה, אך במקרים רבים מתאפיינת בשהות ממושכת במסגרת זוגית שמיצתה את תפקודה המהותי, הן מבחינה רגשית והן מבחינה תפקודית. מצב זה כולל זוגיות שבה מתקיימת שחיקה מתמשכת, ניכור רגשי, עימותים תכופים, או חוסר תפקוד הדדי בתחומים קריטיים כמו גידול ילדים, ניהול משק בית, יציבות כלכלית ותמיכה נפשית. ההחלטה לפרק נישואין
הליך גירושין הוא מהלך משפטי מהותי שמשליך על תחומים רבים בחיי האדם, לרבות רכוש, אחריות הורית, בריאות נפשית, זכויות סוציאליות ומצב כלכלי שוטף. במקרים רבים, אנשים פועלים מתוך סערת רגשות, כעס או תחושת עלבון, ומקבלים החלטות שגויות שמובילות להפסדים חמורים ולהליך משפטי מסורבל, יקר וארוך. כל פעולה שמתבצעת ללא ייעוץ משפטי הולם וללא הבנת ההשלכות
הליך הגירושין במדינת ישראל הוא צומת משפטי, רגשי וחברתי שבו נפגשים חוקי המדינה, עקרונות דתיים, זכויות כלכליות ואנושיות, וצרכים אישיים של כל אחד מבני הזוג. לעיתים, בני זוג שמבקשים לפרק את התא המשפחתי אינם שואפים לדיון ממושך או למאבק משפטי מורכב, אלא לחתירה לפתרון מהיר, שקט ומוסכם. על אף התחושות הקשות שמלוות את שלב זה,
הליך הגירושין בישראל הפך עם השנים לתהליך מורכב ורב־מערכתי, המחייב את המעורבים בו להתמודד לא רק עם פירוק המסגרת הזוגית אלא גם עם שורת סוגיות משפטיות מהותיות הנוגעות לילדים, לרכוש, למזונות ולהתנהלות יומיומית עתידית. בשל מורכבות זו, בחירת עורך הדין שילווה את ההליך מהווה החלטה קריטית אשר יש לה השלכות משפטיות, כלכליות ורגשיות ארוכות טווח.
גירושין בישראל אינם רק הליך פורמלי של פירוק קשר נישואין, אלא מהווים תהליך רגשי, כלכלי וחברתי עמוק שבו משתלבים מתח, כאב, לחצים והכרעות קשות. לעיתים קרובות, הליך זה כולל עימותים משפטיים ממושכים הנוגעים למשמורת ילדים, מזונות, רכוש ולעיתים גם לשאלות מורכבות של אלימות או ניכור. בתוך מרחב זה של אי ודאות, הבחירה לוותר בגירושין נתפסת
