מערכת המשפט בתחום דיני המשפחה בישראל עברה בשנים האחרונות מהפכה מהותית, שבה הפסיקה החדשה מנסה לשלב בין עקרון טובת הילד לבין הצורך להביא בחשבון את יכולת ההורים הכלכלית בצורה שקופה והוגנת. בתי המשפט לענייני משפחה, תוך הסתמכות על פסיקת בע”מ 919/15, קבעו כי בגילאי 6 עד 15 ישנה חובה לשלב את ההכנסות של שני ההורים […]
בתהליך הגירושים, הייעוץ המשפטי מהווה שלב מכריע שמעניק הכוונה מקצועית והבנה מעמיקה של המצב המשפטי. הפגישה עם עורך הדין מאפשרת חשיפת פרטים חשובים ותיאום ציפיות בין הצדדים המעורבים. תהליך הגירושים מהווה מציאות מורכבת המחייבת גישה רגישה ומדויקת לכל פרט משפטי וכלכלי. בכל מפגש משפטי יש לשאול שאלות קריטיות שיכולות לשנות את מהלך ההליך ולהבטיח את
פגישת ייעוץ עם עורך דין גירושין היא שלב חשוב בדרך לפרידה מסודרת, הוגנת ויעילה גם אם לך שום עניין במאבק משפטי. הכנה מראש יכולה להפחית את הלחץ הרגשי ולסייע לך להפיק את המרב מהייעוץ המשפטי, להבין את האפשרויות העומדות בפניך, להסתגל לרעיון של הגירושין המתקרבים ולנהוג באופן הנבון ביותר. ההחלטות שיתקבלו על ידך בתקופה זו
המערכת המשפטית בישראל מבוססת על דואליות בין הדין האזרחי לדין הדתי. במסגרת זו, בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות בלעדית בנושאים מסוימים, כמו נישואין וגירושין של יהודים. אחת הזכויות המרכזיות העומדות לנשים במסגרת זו היא הזכות לקבל סעדים הלכתיים, אשר מטרתם להגן על זכויותיהן הכלכליות, המעמדיות והמשפחתיות במסגרת הנישואין והליכי הגירושין. סעדים אלו נועדו למנוע פגיעה
כאשר זוג שהקים יחד בית חם ומשפחה נאלץ להתמודד עם שינוי דרמטי בעקבות יציאה מהארון של אחד מההורים, אנו עדים לסיפור מורכב שמשלב בתוכו אתגרים רגשיים, חברתיים ומשפטיים כאחד. בתהליך כזה, ההחלטה על גירושין אינה נובעת רק משבר זוגי רגיל, אלא מעימות בין שני עולמות אישיים שונים, כאשר אחד מהם חושף זהות שאינה תואמת כביכול
אגרות בית המשפט לענייני משפחה הן תשלומים שנדרשים מכל אדם הפונה לערכאות המשפטיות כדי להגיש תביעה או בקשה. תשלומים אלו נגבים כדי לממן את פעולתו של בית המשפט ולאפשר את המשך פעילותו התקינה. מערכת המשפט אינה יכולה לפעול ללא תקצוב, ולכן האגרות מהוות מקור הכנסה משמעותי למימון השירותים המשפטיים. לצד זאת, האגרות גם משמשות כמנגנון
תהליך הגירושין מהווה הליך משפטי וכלכלי מקיף, אשר מכתיב את חלוקת הנכסים, פירוק ההתחייבויות והקביעה המדויקת של דמי המזונות והתחייבויות התמיכה הכלכלית. במסגרת זו, נדרשת התייחסות מושכלת לכל אחד מהמרכיבים הכלכליים, תוך התבססות על עקרונות משפטיים מקובלים וחוקי ממון. החוק בישראל מסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג ומחייב חלוקה שוויונית של הנכסים, אם כי
בשנים האחרונות, המגמה העולמית בתחום הגירושין וההפרדות היא לעודד את המשמורת המשותפת, בה הילדים שומרים על קשר רציף עם שני ההורים, גם לאחר סיום מערכת היחסים. ההבנה כי קשר זה חשוב להתפתחותם הרגשית והפסיכולוגית של הילדים הובילה לכך שבתי המשפט והמערכת המשפטית בכללותה פועלים בשנים האחרונות לקדם את המשמורת המשותפת, במקרים בהם זהו הפתרון המתאים
גירושין מהווים תהליך מורכב ולטלטלני אשר מציב את המתגרשים בפני סדרה של אתגרים מעשיים וחברתיים שאינם ניתנים להתעלמות. בכל מקרה של פרידה, יש צורך בתכנון מוקפד ובגישה אסטרטגית שמטרתה להבטיח המשך חיים תקינים ומאורגנים. המציאות המעורפלת של חלוקת משאבים, ניהול לוח זמנים והתמודדות עם מערכות יחסים חדשות מחייבת יכולת תכנון וארגון ללא פשרות. על המתגרשים
בתהליכי גירושין נוטים הצדדים להפעיל מגוון אסטרטגיות משפטיות לשיפור מעמדם הכלכלי, לעיתים תוך כדי ניסיונות להציג מצג כלכלי שונה מהמציאות. אחת השיטות הבעייתיות והמסובכות היא עריכת “הסכם שכירות פקטיבי” בין גרושה להוריה או בין גרוש להוריו. נתמקד בדוגמה בה גרושה מפברקת הסכם גירושין בינה לבין הוריה אשר נועד להראות לבית המשפט כי הגרושה נמצאת במצב
