פסילת עורך דין במהלך ניהול תיק גירושין מהווה צעד חריג אך בעל חשיבות רבה לשמירה על ההליך המשפטי ההוגן, מניעת ניצול לרעה של מערכת המשפט והבטחת יושרתם המקצועית של עורכי הדין. צעד זה מתבצע כאשר מתעורר חשש כי המשך הייצוג יפגע בזכויותיו של אחד הצדדים או בניהול התקין של ההליך. לפסילה של עו”ד גירושין יש […]
תחום דיני המשפחה בישראל עובר מהפכות של ממש, המונעות על ידי צורך להתאים את החקיקה והפסיקה למציאות החברתית המשתנה ולמבנה המשפחה המודרנית. בעוד שבעבר מערכת המשפט נטתה לדבוק בתפיסות מסורתיות, הרי שכיום מתחדדים מאמציה להעניק מענה הולם לצרכים העכשוויים של בני הזוג והילדים, תוך שמירה על עקרונות של צדק, שוויון וטובת הילד. שינויים אלו באים
מינימום המזונות לילד הוא סכום שההורים נדרשים לשלם במקרים של גירושין או פרידה, והוא מבוסס על הצרכים הבסיסיים של הילד. סכום זה משקף את עלות ההוצאות המינימליות הנדרשות להבטיח שהילד יוכל להתפתח בסביבה נוחה ובריאה, שכוללת צרכים כגון דיור, מזון, ביגוד, בריאות, חינוך ועוד. על פי החוק, ישנה חובה לספק לילד את צרכיו גם אם
עורך דין, ובמיוחד זה הפועל בתחום הגירושין, נמצא בנקודת המפגש בין חוק, רגש ואינטרס. בדומה לשכיר חרב, תפקידו הוא לייצג את לקוחו במלוא העוצמה, תוך שימוש בכלים המשפטיים שבידיו, גם אם הדבר כרוך בהתנגשות ערכית או אתית. בתיקים מורכבים, כאשר יש ילדים מעורבים, רכוש משותף וסכסוכים רגשיים עמוקים, עורך הדין נדרש לא פעם להיכנס לתפקיד
גירושין בעשירון העליון הם נושא מורכב ורב-ממדי, הכולל תהליכים אישיים, כלכליים ומשפטיים ברמות גבוהות מאוד של סיבוכיות. תהליך זה מערב בדרך כלל חלוקת רכוש רחב היקף הכולל נכסי נדל”ן, תיקי השקעות, אוספי אמנות, ואף נכסים דיגיטליים. בנוסף לכך, ניהול משמורת ילדים ומזונות יכול להפוך לעניין רגיש במיוחד, בשל רמות החיים הגבוהות שהילדים רגילים אליהן. כאשר
הסוגיה של חלוקת הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבין בית המשפט לענייני משפחה בישראל היא אחת השאלות המשפטיות המורכבות ביותר, שכוללת את המתח בין הדינים הדתיים לבין הדינים האזרחיים. מדובר בהבדלים משמעותיים בין שני הגופים, שכן כל אחד מהם פועל לפי מערכת כללים שונה. בתי הדין הרבניים פועלים על פי ההלכה היהודית, שהיא מערכת חוקים
סמכויות בית דין רבני לעומת בית משפט לענייני משפחה Read More »
הורות לאחר גירושין או פרידה היא אחת החוויות המשמעותיות ביותר שעשויות לשנות את חייהם של הורים וילדים כאחד. כאשר הורים בוחרים להיפרד, מדובר בצעד אשר משפיע לא רק עליהם אלא גם על מבנה המשפחה, אורחות החיים, והיחסים בתוך הבית. על פי הסטטיסטיקה, שיעור הגירושין בעולם המערבי, ובישראל בפרט, ממשיך לעלות, וכיום מדובר בתופעה נפוצה שמערבת
תהליך הגירושים הוא צומת קריטי ומשמעותי בחייהם של בני זוג, ולעיתים גם משפיע עמוקות על ילדיהם, משפחותיהם וסביבתם הקרובה. בין אם מדובר בהחלטה משותפת ומודעת ובין אם היא נובעת ממשבר חד-צדדי, חשוב להבין את האפשרויות העומדות בפני בני הזוג במהלך הדרך. כל אפשרות מציעה גישה שונה לפתרון הסוגיות המשפטיות, הרגשיות והכלכליות, וכדי לבחור את הדרך
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973 בישראל, החוק המרכזי המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת גירושין הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973. החוק נועד להעניק מסגרת משפטית ברורה ואחידה לטיפול ברכוש שנצבר במהלך הנישואין ולמנוע מחלוקות מיותרות. עיקרון היסוד של החוק הוא כי כל רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים ייחשב
תהליך הגשת תביעה לגירושין בישראל מתחיל פעמים רבות בהבנה שהנישואין הגיעו לסיומם, ושיש צורך בהליך משפטי על מנת לסיים את הקשר בצורה מסודרת. הצעד הראשון הוא להבין את שני הגופים המשפטיים העוסקים בתהליך זה: בית הדין הרבני ו-בית המשפט לענייני משפחה. כל אחד מהם מטפל בנושאים שונים וחשוב להבין את ההבדל בין השניים כדי לבחור
