עורך דין, ובמיוחד זה הפועל בתחום הגירושין, נמצא בנקודת המפגש בין חוק, רגש ואינטרס. בדומה לשכיר חרב, תפקידו הוא לייצג את לקוחו במלוא העוצמה, תוך שימוש בכלים המשפטיים שבידיו, גם אם הדבר כרוך בהתנגשות ערכית או אתית. בתיקים מורכבים, כאשר יש ילדים מעורבים, רכוש משותף וסכסוכים רגשיים עמוקים, עורך הדין נדרש לא פעם להיכנס לתפקיד […]
גירושין בעשירון העליון הם נושא מורכב ורב-ממדי, הכולל תהליכים אישיים, כלכליים ומשפטיים ברמות גבוהות מאוד של סיבוכיות. תהליך זה מערב בדרך כלל חלוקת רכוש רחב היקף הכולל נכסי נדל”ן, תיקי השקעות, אוספי אמנות, ואף נכסים דיגיטליים. בנוסף לכך, ניהול משמורת ילדים ומזונות יכול להפוך לעניין רגיש במיוחד, בשל רמות החיים הגבוהות שהילדים רגילים אליהן. כאשר
הסוגיה של חלוקת הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבין בית המשפט לענייני משפחה בישראל היא אחת השאלות המשפטיות המורכבות ביותר, שכוללת את המתח בין הדינים הדתיים לבין הדינים האזרחיים. מדובר בהבדלים משמעותיים בין שני הגופים, שכן כל אחד מהם פועל לפי מערכת כללים שונה. בתי הדין הרבניים פועלים על פי ההלכה היהודית, שהיא מערכת חוקים
סמכויות בית דין רבני לעומת בית משפט לענייני משפחה לקרוא עוד »
הורות לאחר גירושין או פרידה היא אחת החוויות המשמעותיות ביותר שעשויות לשנות את חייהם של הורים וילדים כאחד. כאשר הורים בוחרים להיפרד, מדובר בצעד אשר משפיע לא רק עליהם אלא גם על מבנה המשפחה, אורחות החיים, והיחסים בתוך הבית. על פי הסטטיסטיקה, שיעור הגירושין בעולם המערבי, ובישראל בפרט, ממשיך לעלות, וכיום מדובר בתופעה נפוצה שמערבת
תהליך הגירושים הוא צומת קריטי ומשמעותי בחייהם של בני זוג, ולעיתים גם משפיע עמוקות על ילדיהם, משפחותיהם וסביבתם הקרובה. בין אם מדובר בהחלטה משותפת ומודעת ובין אם היא נובעת ממשבר חד-צדדי, חשוב להבין את האפשרויות העומדות בפני בני הזוג במהלך הדרך. כל אפשרות מציעה גישה שונה לפתרון הסוגיות המשפטיות, הרגשיות והכלכליות, וכדי לבחור את הדרך
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973 בישראל, החוק המרכזי המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת גירושין הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973. החוק נועד להעניק מסגרת משפטית ברורה ואחידה לטיפול ברכוש שנצבר במהלך הנישואין ולמנוע מחלוקות מיותרות. עיקרון היסוד של החוק הוא כי כל רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים ייחשב
תהליך הגשת תביעה לגירושין בישראל מתחיל פעמים רבות בהבנה שהנישואין הגיעו לסיומם, ושיש צורך בהליך משפטי על מנת לסיים את הקשר בצורה מסודרת. הצעד הראשון הוא להבין את שני הגופים המשפטיים העוסקים בתהליך זה: בית הדין הרבני ו-בית המשפט לענייני משפחה. כל אחד מהם מטפל בנושאים שונים וחשוב להבין את ההבדל בין השניים כדי לבחור
הנושא של ירושות במסגרת הליכי גירושין מעלה שאלות מורכבות על אופן חלוקת רכוש בין בני זוג והפרדה בין נכסים אישיים לנכסים משותפים. על פי חוק, ירושה שניתנת לאחד מבני הזוג נחשבת בדרך כלל לרכוש אישי שאינו נתון לחלוקה במסגרת הסכם הגירושין. עם זאת, המציאות מלמדת כי המעמד המשפטי של ירושות אינו תמיד ברור, ולעיתים קרובות
קדם דיון בבית משפט לענייני משפחה הוא שלב מקדים והכרחי בניהול תיק גירושין, שבו ניתנת הזדמנות לשופט להעריך את מהות הסכסוך ואת טיב המחלוקות בין הצדדים. מטרתו העיקרית של קדם הדיון היא לצמצם את כמות המחלוקות שעל השופט לדון בהן, ולהוות שלב שבו ניתן לנסות ולהשיג הסכמות בנושאים השונים. בהליך זה ניתן להבין את הנושאים
חישוב המזונות בישראל עוסק במתן מענה משפטי לצורך ההורי לדאוג לפרנסת הילד לאחר פרידה של ההורים. באופן מסורתי, עקרון המזונות הושתת על ההלכה היהודית, שציפתה מהאב לדאוג למזונם של ילדיו עד גיל 18, ואף מעבר לכך בנסיבות מסוימות. עם השנים, שיטת חישוב דמי המזונות עברה תמורות רבות, זאת על רקע שינויי החברה והמשפט במדינת ישראל.
