כאשר זוג שהקים יחד בית חם ומשפחה נאלץ להתמודד עם שינוי דרמטי בעקבות יציאה מהארון של אחד מההורים, אנו עדים לסיפור מורכב שמשלב בתוכו אתגרים רגשיים, חברתיים ומשפטיים כאחד. בתהליך כזה, ההחלטה על גירושין אינה נובעת רק משבר זוגי רגיל, אלא מעימות בין שני עולמות אישיים שונים, כאשר אחד מהם חושף זהות שאינה תואמת כביכול […]
אגרות בית המשפט לענייני משפחה הן תשלומים שנדרשים מכל אדם הפונה לערכאות המשפטיות כדי להגיש תביעה או בקשה. תשלומים אלו נגבים כדי לממן את פעולתו של בית המשפט ולאפשר את המשך פעילותו התקינה. מערכת המשפט אינה יכולה לפעול ללא תקצוב, ולכן האגרות מהוות מקור הכנסה משמעותי למימון השירותים המשפטיים. לצד זאת, האגרות גם משמשות כמנגנון
תהליך הגירושין מהווה הליך משפטי וכלכלי מקיף, אשר מכתיב את חלוקת הנכסים, פירוק ההתחייבויות והקביעה המדויקת של דמי המזונות והתחייבויות התמיכה הכלכלית. במסגרת זו, נדרשת התייחסות מושכלת לכל אחד מהמרכיבים הכלכליים, תוך התבססות על עקרונות משפטיים מקובלים וחוקי ממון. החוק בישראל מסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג ומחייב חלוקה שוויונית של הנכסים, אם כי
בשנים האחרונות, המגמה העולמית בתחום הגירושין וההפרדות היא לעודד את המשמורת המשותפת, בה הילדים שומרים על קשר רציף עם שני ההורים, גם לאחר סיום מערכת היחסים. ההבנה כי קשר זה חשוב להתפתחותם הרגשית והפסיכולוגית של הילדים הובילה לכך שבתי המשפט והמערכת המשפטית בכללותה פועלים בשנים האחרונות לקדם את המשמורת המשותפת, במקרים בהם זהו הפתרון המתאים
גירושין מהווים תהליך מורכב ולטלטלני אשר מציב את המתגרשים בפני סדרה של אתגרים מעשיים וחברתיים שאינם ניתנים להתעלמות. בכל מקרה של פרידה, יש צורך בתכנון מוקפד ובגישה אסטרטגית שמטרתה להבטיח המשך חיים תקינים ומאורגנים. המציאות המעורפלת של חלוקת משאבים, ניהול לוח זמנים והתמודדות עם מערכות יחסים חדשות מחייבת יכולת תכנון וארגון ללא פשרות. על המתגרשים
בתהליכי גירושין נוטים הצדדים להפעיל מגוון אסטרטגיות משפטיות לשיפור מעמדם הכלכלי, לעיתים תוך כדי ניסיונות להציג מצג כלכלי שונה מהמציאות. אחת השיטות הבעייתיות והמסובכות היא עריכת “הסכם שכירות פקטיבי” בין גרושה להוריה או בין גרוש להוריו. נתמקד בדוגמה בה גרושה מפברקת הסכם גירושין בינה לבין הוריה אשר נועד להראות לבית המשפט כי הגרושה נמצאת במצב
בתהליכי גירושין, נוטים לעיתים הצדדים לנקוט באסטרטגיות משפטיות שונות במטרה להטות את תוצאות ההליכים לטובתם. בין אם מדובר בהצגת נתונים כספיים כוזבים, זיוף מסמכים, הסתרת נכסים באמצעות העברות נסתרים או הצגת עדויות מזויפות – בתי המשפט בישראל נוקטים בגישה מחמירה כלפי ניסיונות אלה במטרה להבטיח חלוקה הוגנת של המזונות, חלוקת הרכוש וזכויות המדור. מטרת מאמר
במהלך השנים האחרונות עלתה השאלה כיצד משפיעה סוגיית הירושות והמתנות במסגרת גירושין על חלוקת הרכוש, במיוחד לאור השינויים המודרניים במבנה המשפחתי ובמערכת המשפטית. במציאות המשפטית הישראלית, נושא הירושות מהווה חלק בלתי נפרד מהדיון בגירושין, כאשר ההתייחסות להון הנצבר לפני ואחרי נישואין מעמידה את החוק בפני אתגרים מורכבים. נושא זה מעורר שאלות רבות אצל מתגרשים, כגון
פערי השכר בין הורים גרושים מהווים נושא סבוך ומורכב שדורש בחינה מעמיקה של ההיבטים הכלכליים, החברתיים והנפשיים. נבחן את הגורמים השונים המשפיעים על הפערים הכלכליים, נציג עובדות ונתונים אמינים וננסה להציג תמונה מקיפה של האופן בו הפערים הללו משפיעים על תהליכי הגירושין ועל איכות החיים לאחריהם. נבחן גם כיצד התייחסות המערכת המשפטית והחברתית למצב הכלכלי
גירושים הם אחד התהליכים המשפטיים והאישיים המורכבים ביותר, והם טומנים בחובם השפעות רגשיות, כלכליות וחברתיות עמוקות. בשל כך, ייעוץ משפטי נכון כבר בשלבים הראשונים של ההליך עשוי להיות קריטי להבטחת זכויותיו של כל אחד מהצדדים ולניהול ההליך באופן האופטימלי. לעיתים, אנשים המתמודדים עם פרידה או הליך גירושין אינם מודעים לזכויותיהם ולחובותיהם המשפטיות, ועל כן, קבלת
