כאשר בני זוג מחליטים להיפרד, במיוחד לאחר שנים של חיים משותפים ולעיתים גם ילדים משותפים, קיימת תחושת שבר עמוקה. עם זאת, המציאות מוכיחה כי גם שבר ניתן לאחות – לא בקשר הזוגי, אלא באופן שבו מתבצע תהליך הגירושין עצמו. אין הכרח שכל פרידה תהפוך לשדה קרב משפטי, ואין כל חובה שהילדים יהפכו לכלי מיקוח במלחמה […]
קביעת משמורת והסדרי שהות עם הילדים בהליכי גירושין היא אחת הסוגיות המורכבות ביותר בדיני המשפחה בישראל. היא נוגעת ישירות לרווחתם הנפשית, הפיזית והחינוכית של הילדים, ומשפיעה על מבנה חייהם היומיומי לטווח ארוך. הדין בישראל קובע כי שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם גם לאחר פרידה, ועליהם להמשיך לשאת באחריות משותפת לצורכי הילדים. ההכרעות בתחום
שאלת שיבוצם של ילדים למסגרות חינוכיות הופכת מורכבת במיוחד כאשר מדובר בהורים פרודים או גרושים שאינם מצליחים להגיע להסכמה משותפת באשר למסגרת המתאימה לילדיהם. השיבוץ החינוכי משקף יותר מאשר בחירה מנהלית טכנית, והוא טומן בחובו הכרעה ערכית, חינוכית, תרבותית ולעיתים גם דתית. סוגיה זו עומדת בצומת רגיש של אחריות הורית, טובת הילד, שיקולים מערכתיים וזכויות
כאשר בני זוג מחליטים להתגרש בעוד ברקע עומד ילד עם צרכים מיוחדים, הדיון המשפטי חורג ממסגרת סטנדרטית של חלוקת רכוש, משמורת ומזונות. מדובר במקרה שבו המערכת המשפטית נדרשת לגלות רגישות מוגברת, גמישות יצירתית, והבנה רחבה של הצרכים הספציפיים של הילד ושל המשפחה כולה. ילדים עם צרכים מיוחדים זקוקים לרצף טיפולי, רגשי, חינוכי ורפואי שאינו ניתן
כאשר הורים גרושים מנהלים את זמני השהות עם ילדיהם, מתקיימת הבחנה מהותית בין הסדרים קבועים ומאושרים לבין החלפות זמניות הנובעות משיקולים יומיומיים. ההסדרים הקבועים, כפי שנקבעו בהסכם גירושין מאושר או בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, נחשבים לצווים מחייבים. כל שינוי של אותם הסדרים מחייב הסכמה הדדית ברורה וכתובה, ולעיתים גם אישור שיפוטי. לעומת
תופעת הגירושין לאחר גיל 60 מצויה במגמת עלייה ברורה בישראל, והשלכותיה משתרעות על פני תחומים רבים, בעיקר במישורים הכלכליים. כאשר מדובר בבני זוג שהיו נשואים במשך עשרות שנים, לרוב במערכת יחסים רוויית חוויות חיים, גידול ילדים משותפים ונכסים שנצברו לאורך זמן, הפרידה בגיל מבוגר אינה עניין סמלי בלבד אלא נושא עמו משמעויות כבדות משקל עם
המערכת המשפטית בישראל היא ייחודית במערב בכך שהיא מקיימת שתי ערכאות מקבילות לדיני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני. שתי הערכאות פועלות בסמכויות מקבילות בנושאים רבים, בעיקר כאשר מדובר בבני זוג יהודים, אך נבדלות באופן מובהק במקור סמכותן, בגישתן הערכית, בהליכים הנהוגים בהן ובאופן יישום הדין. הפיצול הזה יוצר מציאות שבה בני
השוואה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה לקרוא עוד »
בתוך מערבולת רגשית המלווה את תהליך הגירושין, לא אחת נשלפות מילים חריפות, פרסומים פוגעניים ושיימינג מכוון, שלעתים הופכים למסמכים ראייתיים בתביעות אזרחיות. בעוד שהדחף לפרוק רגשות מובן, החוק בישראל אינו עושה הנחות כאשר מדובר בפרסום העלול להשפיל, לבזות או לפגוע בשמו הטוב של אדם. הדברים חמורים שבעתיים כאשר מדובר בבן זוג לשעבר, במיוחד אם לפרסום
במהלך הליכי גירושין, כאשר הרגשות גועשים והקונפליקטים גוברים, מתרבות גם התופעות של פרסומים פוגעניים בין בני הזוג. תביעות לשון הרע אינן נדירות עוד, אלא הופכות לנדבך מהותי במאבק הכולל שמנהלים בני זוג זה מול זו. במקרים רבים, צד אחד בוחר לפרסם טענות קשות על משנהו, ברשתות החברתיות, מול בני משפחה, או בקרב קהילה משותפת, תוך
השאלון שלפניך יסדר לך קצת את הראש בתקופה כנראה לא פשוטה בחייך. לאחר מילוי השאלון, יתקבל משוב על כדאיות פתיחת תיק גירושין והאם עוד יש מה להציל מהנישואים שלכם. הקפד לענות על השאלות בתום לב ועל פי המצב הנוכחי האמיתי, נכון להיום. התשובות אינן נשמרות בשום מקום ומטרת השאלון היא לסייע לך בהבנת המצב בו
