בישראל סוגיית חלוקת נקודות הזיכוי ממס הכנסה לאחר גירושין הפכה בשנים האחרונות לסוגיה עקרונית ובעלת משמעויות כלכליות נרחבות עבור הורים שהתגרשו. מדובר באחד הנושאים הפחות מדוברים אך המשמעותיים ביותר כלכלית, עבור כל הורה שמבקש לבסס את עתידו לאחר הפרידה. במיוחד כאשר ישנם מספר ילדים משותפים והסדרי שהות מורכבים. הדין בישראל, כמו גם הפסיקה מבתי המשפט […]
סכסוכי גירושין מורכבים בישראל נחשבים לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר בתחום דיני המשפחה, והם מחייבים גישה משפטית, רגשית ואסטרטגית יוצאת דופן. כל הליך שבו לא מתאפשרת הסכמה בין בני הזוג לגבי רכוש, משמורת, מזונות או כל סוגיה מהותית אחרת, עלול להתארך חודשים ואף שנים, תוך יצירת השפעה שלילית מתמשכת על רווחת הצדדים, מצבם הכלכלי והנפשי, ובעיקר
עלות של גירושין בהסכמה היא לא איזה מספר אחד קבוע, אלא מסגרת תקציבית המורכבת מגורמים משפטיים, מקצועיים ותפעוליים שנעים יחד לאורך ההליך עד לאישור ההסכם ולאחריו. ההוצאה הכוללת מושפעת מזהות הערכאה המאשרת, מהיקף העבודה המשפטית הנדרשת לניסוח מפורט, מרמת המורכבות הרכושית, מקיום ילדים קטינים ומצורכי היוועצות מקצועית משלימה. כאשר מנוסח הסכם בהיר, ישים ומאוזן, נוצר
הסכם גירושין מוסכם הוא מסמך משפטי מחייב שנערך ונחתם בין בני זוג הנמצאים בשלב סיום חיי הנישואין שלהם, ושלאחר מכן מובא לאישור בפני ערכאה מוסמכת, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בהתאם לזהות בני הזוג ולסמכויות הנוגעות אליהם. לאחר שההסכם מאושר הוא מקבל מעמד של פסק דין לכל דבר ועניין, והוראותיו ניתנות לאכיפה
תלונת שווא בגירושין היא הגשת תלונה שקרית או מטעה במכוון נגד בן הזוג, לרוב, במטרה להשיג יתרון במהלך הפרידה. תופעה זו נפוצה במיוחד בישראל, כאשר כל חשד לאלימות, פגיעה בילדים, הטרדה מינית, הזנחה או סחיטה, מקבל מענה מהיר מרשויות האכיפה והמשפט, אפילו כאשר אין ראיות מוצקות. המשמעות המשפטית של תלונת שווא היא קריטית, מרגע שהוגשה
במרכז השיח החברתי והמשפטי במדינת ישראל ניצבת בשנים האחרונות סוגיית הגירושין, אשר זוכה להתעניינות גוברת מצד הציבור, המערכת המשפטית וגופי המחקר הדמוגרפיים. הגירושין במדינה אינם תופעה שולית או נקודתית, אלא תהליך חברתי רחב היקף, אשר השפעותיו חורגות בהרבה מעבר לזירה המשפחתית הפרטית של בני הזוג והילדים. כל שינוי בשיעור הגירושין, גם כאשר הוא נראה מינורי
המושג גירושין בישראל מתאר את ההליך המשפטי אשר מביא לסיומו של קשר נישואין בין בני זוג החיים יחד במסגרת אזרחית או דתית. ההליך מתחיל לרוב כאשר לפחות אחד מבני הזוג מביע רצון לסיים את מערכת היחסים, ומעוניין לקבל הכרה משפטית מלאה בכך. בישראל גירושין אינם הליך טכני בלבד, אלא תהליך מקיף אשר משפיע עמוקות על
במהלך השנה האחרונה בישראל נרשמה יציבות יחסית בטווחי המחירים של הסכמי גירושין הנערכים בין בני זוג בהסכמה. כאשר בני זוג מחליטים לפרק את המסגרת הזוגית בדרך מוסכמת, ללא מאבקים מיותרים, מחיר עריכת הסכם גירושין פשוט אצל עורך דין מקצועי נעה בדרך כלל בין 5000 שקלים ל-15,000 שקלים. בטווח הזה כלול בדרך כלל ייעוץ אישי, איסוף
מושג המשמורת המשותפת בישראל עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש, כאשר הגישה המשפטית שמה במרכז את טובת הילד והצורך בשוויון הורי ממשי, במקום חלוקת תפקידים מסורתית בין האם לאב. הפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה החלה להדגיש כי אין עוד לראות באחד ההורים “הורה עיקרי” ובשני “הורה משני”, אלא יש לבחון כל מקרה לפי נתוני
גירושין אזרחיים הם נושא מרכזי במערכת הזוגיות המודרנית בישראל, במיוחד על רקע המתח בין הדין הדתי לבין דרישות החברה המודרנית. במדינת ישראל אין מסלול גירושין אזרחיים אמיתי עבור יהודים, להבדיל ממדינות רבות בעולם המערבי, שבהן כל זוג נשוי, ללא קשר להשתייכות דתית, יכול לפרק את נישואיו בהליך אזרחי פשוט ומוסדר בבית משפט אזרחי. בישראל, בני
