בית המשפט לענייני משפחה (או “בית המשפט למשפחה”) מהווה את הזירה המרכזית להכרעה בסכסוכים הקשורים למערכת היחסים המשפחתית בישראל. זהו בית משפט ייחודי, אשר הוקם על מנת להבטיח טיפול מקצועי, ענייני ורגיש בנושאים המערבים מטענים רגשיים מורכבים. הסמכות הייחודית שלו נפרשת על פני סוגיות כגון גירושין, משמורת, הסדרי שהות, מזונות, ירושות ואפוטרופסות. אחת ממטרות הקמת […]
ערעור על פסק דין או החלטה בגירושין הוא כלי חשוב, אך יש להשתמש בו במשורה, במשנה זהירות ובחכמה. מערכת המשפט מצפה מהצדדים לנהוג באחריות גם כאשר נפגעו מהחלטה מסוימת, ומטילה אחריות על עורכי הדין לייעץ באופן שמאזן בין רגשות לסיכויים. אין ערעור ראוי שלא עבר דרך של התייעצות, ניתוח מעמיק של הפסיקה, והבנת מכלול ההשלכות
מתי כדאי ומתי לא כדאי לערער על פסק דין או החלטה בגירושין? לקרוא עוד »
מערכת המשפט בישראל מעניקה תוקף רב להסכמים הנערכים בין בני זוג לקראת גירושין, במיוחד כאשר אלה מקבלים את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני. הסכם גירושין נועד להסדיר את כלל הזכויות והחובות בין הצדדים, ובכך למנוע מחלוקות עתידיות. עם זאת, לא אחת צצים מקרים בהם ההסכם שנערך אינו משקף את
המושג “בעל אלים” טומן בחובו עולם שלם של פחד, כאב, השפלה ואובדן שליטה. כאשר אישה נשואה מגלה כי האדם לו התחייבה בקשר זוגי ובנאמנות מוחלטת פונה כלפיה באלימות, מדובר בפגיעה מהותית בלב ליבה של מערכת היחסים, אך מעבר לכך – מדובר בסכנה ממשית לשלומה הנפשי ולעיתים גם לחייה. המציאות מלמדת כי אלימות בתוך התא המשפחתי
בליבת הליכי הגירושין, כאשר מעורבים ילדים, ניצב כעמוד תווך עקרון “טובת הילד“, המהווה מצפן מוסרי ומשפטי כאחד. עיקרון טובת הילד, בעל חשיבות עליונה, מנחה את בתי המשפט ואת ההורים עצמם בקבלת החלטות קריטיות הנוגעות לחייהם ולעתידם של ילדים שהוריהם בוחרים ללכת בדרכים נפרדות. עקרון זה מסמן שינוי מהותי בתפיסה המשפטית בישראל, אשר בעבר התמקדה בעיקר
המשפט הישראלי מכיר בכך שבני זוג המנהלים את חייהם במדינת ישראל עשויים לבחור להינשא מחוץ לגבולות המדינה, מטעמים אישיים, דתיים, או אזרחיים. ברוב המקרים, מדובר בזוגות שלא יכלו להינשא בישראל בשל מגבלות הדין הדתי החל במדינה, או כאלה שבחרו מסיבותיהם לקיים נישואין אזרחיים במדינה זרה. הכרה משפטית באותם נישואין תלויה בפרשנות המנהלית והפסיקתית שניתנה להוראות
הכרה בנישואין וגירושין שנערכו בחו”ל לפי הדין הישראלי לקרוא עוד »
ההליך המשפטי בענייני משפחה מאופיין באופיו הייחודי, השונה מהותית מן ההליכים האזרחיים הרגילים. כאשר בני זוג פונים אל מערכת המשפט כדי להסדיר את גירושיהם, מרכיב מרכזי בהכרעה אינו טמון רק ביישום דינים פורמליים, אלא בבירור מעמיק של עובדות, תחושות, רקע התנהגותי ויחסי אמון שהתערערו. בין אם מדובר בטענות לבגידה, לאלימות במשפחה, להסתרת רכוש או לניכור
תיעוד התנהגות לא תקינה של בן או בת הזוג יכול להיות חיוני ומכריע במקרה של הליך משפטי כמו גירושין, תביעות להסדרת משמורת ילדים או תביעות בגין אלימות במשפחה. התיעוד חשוב לא רק כדי להצביע על עוולה או פעולה לא תקינה, אלא גם כדי לאפשר לבית המשפט לקבל החלטות מושכלות ומבוססות. תיעוד נכון יכול להוות ראיה
הליך הגירושין הוא אחד התהליכים המשפטיים המורכבים ביותר שאדם יכול לעבור במהלך חייו. בניגוד לדימוי הקיים, שמדבר על “מערכה” משפטית בין בני זוג לשעבר, יש להליך הגירושין השלכות שאינן רק משפטיות, אלא גם פסיכולוגיות וכלכליות, אשר נשארות עם הצדדים למשך זמן רב. הצלחת התהליך אינה נמדדת אך ורק בתוצאה המשפטית, אלא גם בהשפעה האישית והרגשית
המושגים “עגונה” ו”עגון” מהווים חלק מהמסורת ההלכתית, והם מעוררים שאלות עמוקות על מעמד הפרט בתוך מסגרת הנישואין. למרות שהמונחים נטועים בעבר ההיסטורי והתרבותי, הם ממשיכים להשפיע על חיי היום‐יום, ובכך מעוררים תחושות אישיות ותהיות מוסריות שעולות מתוך התמודדות עם המציאות. המושגים “עגונה” ו”עגון” מציגים מצבים שבהם אחד מבני הזוג – האישה או הגבר – נאלץ
