הפן הכלכלי בגירושין מהווה אחד המקורות המרכזיים להתגברות מאבקי הכוח בין בני זוג. מדובר לא רק בחלוקת נכסים או תביעות מזונות, אלא בתפיסת עתיד כלכלי, ביטחון קיומי, ואף בתחושת צדק או פיצוי. פעמים רבות, הוויכוחים על כסף מהווים מסך עשן לכאב רגשי עמוק או לשאיפה לא מוכרזת ל”שימור שליטה”. התנהלות כלכלית לא שקופה בתקופת הנישואין, […]
כאשר מערכת היחסים הזוגית מגיעה לנקודת שבר שאין ממנה חזרה, ניצבים הצדדים בפני שאלות משפטיות עמוקות ובלתי פשוטות. לא מדובר רק בשאלה האם להתגרש או כיצד, אלא גם ואולי בעיקר היכן נכון לפתוח את הליך הגירושין. הבחירה בערכאה המתאימה היא אחת ההכרעות החשובות ביותר שישפיעו על המשך ההליך כולו. בישראל קיימות שתי מערכות שיפוט מקבילות
בבתי הדין הרבניים בישראל, טענת “מורדת על בעלה” מהווה מושג הלכתי המוכר ומעוגן היטב בספרות ההלכתית והפסיקתית, כאשר בעל טוען שאשתו מסרבת לשוב לחיי שלום־בית או מקיימת את חיי הנישואין מתוך כוונה לפגוע בו. ההגדרה אינה חלה על כל מצב של עזיבת הבית או התרחקות זמנית, אלא נבחנת בזהירות כאשר האישה מסרבת לשוב לחיי נישואין
גירושין בהסכמה הפכו בעשורים האחרונים לאופציה המועדפת על זוגות רבים בישראל, המעוניינים להיפרד מבלי להיגרר למאבק משפטי ארוך, יקר ופוגעני. המונח מתייחס למצב שבו שני בני הזוג מסכימים, באופן מודע ורצוני, על כל הסוגיות המשפטיות הכרוכות בפרידה: רכוש, משמורת ילדים, מזונות, הסדרי שהות, פנסיה, חובות משותפים, קופות גמל, ניהול עסק משותף במידה וקיים, וכל עניין
מאבקי גירושין אינם סכסוך רגיל בין בני זוג. מדובר בהתנגשות רגשית, כלכלית ומשפטית, המערבת לעיתים קרובות את הילדים, את המצב בכלכלי והרכוש שהצטבר, ומנעד רגשות ואגו. כאשר בני זוג מחליטים להתגרש, לרוב מתעוררים חילוקי דעות בשאלות בסיסיות כגון מי יישאר בבית המשותף, מי יטפל בילדים, ומה יהיו הסדרי הראייה. לעיתים, מתלוות לסכסוך טענות קשות של
כאשר גירושין מלווים בריב חריף בין בני הזוג, לעיתים קרובות הילד הופך לכלי לא מודע בידיהם. במקום שהילד יהיה דמות הזקוקה להגנה וליציבות, הוא הופך לכלי להפעלת לחץ, ענישה או השפלה של ההורה האחר. שימוש כזה בילד פוגע בליבת היציבות הרגשית שלו, מערער את תחושת הביטחון ומוביל לתחושות של בלבול, חרדה וחוסר שייכות. ילד שנדרש
כריכת תיקים בבית הדין הרבני היא אחת הסוגיות המורכבות והמשפיעות ביותר בהליכי גירושין בישראל. מדובר במהלך משפטי שבו צד אחד פונה לבית הדין הרבני בתביעת גירושין, ובמסגרת אותה תביעה מוסיף גם תביעות נוספות, כגון מזונות ילדים, משמורת ילדים, חלוקת רכוש וזכויות כספיות אחרות. כריכה זו משנה את פני ההליך המשפטי כולו, משום שהיא קובעת את
עזיבת בן זוג את הבית בישראל מהווה אירוע בעל משמעות משפטית, כלכלית ורגשית עמוקה עבור בני המשפחה. כאשר בן זוג מחליט לעזוב את הבית, התמונה המשפחתית משתנה, והמערכת המשפטית בישראל נדרשת לבחון את זכויות וחובות הצדדים. הדין בישראל אינו מתייחס לעזיבת הבית כאל עילה אוטומטית לשלילת זכויות רכושיות, כלכליות או הוריות מהצד שעזב או ננטש.
הליך ערעור בבית המשפט או בבית הדין הרבני איננו מהלך טכני בלבד, אלא שלב טעון משפטית, רגשי וכלכלי, המחייב בחינה מעמיקה של כל ההיבטים הכרוכים בו. רבים מהצדדים הנוטלים חלק בהליך גירושין, מוצאים עצמם בסופו של דבר מתמודדים עם תחושת אי צדק או תחושת החמצה מהחלטות הערכאה הראשונה, ובוחנים האם ראוי או כדאי להגיש ערעור.
תחילת ההבנה שהנישואין הגיעו לקיצם מלווה לעיתים קרובות בתחושת בלבול עמוק שמקשה על קבלת החלטות שקולות. האדם מוצא את עצמו נע בין תקווה לשיקום הקשר לבין תחושת ייאוש מכך שאין עוד דרך חזרה. פעמים רבות, רגע זה מגיע לאחר שנים של ניסיונות גישור, שיחות, פשרות והבלגה. במצב כזה, התחושות מתערבבות זו בזו, כאב על מה
