חקיקתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג בשנת 1973, יצרה סדר נורמטיבי חדש וברור בכל הנוגע לניהול וחלוקת הנכסים בתוך התא המשפחתי. עד לכניסת החוק לתוקף, המשטר הרכושי נשען על “חזקת השיתוף”, שהניחה שיתוף מלא וקנייני בנכסים כבר במהלך חיי הנישואין. החוק חל על כל זוג שנישא, החל מתאריך ה-1 בינואר 1974. חוק זה […]
בעשור השלישי של המאה העשרים ואחת, הגדרת הרכוש המשפחתי עברה תמורה יסודית המשנה את פני הליטיגציה בתחום דיני המשפחה. בעוד שבעבר התמקד מאבק איזון המשאבים בנכסים מוחשיים וניתנים לאיתור בקלות, כגון מקרקעין, חסכונות בנקאיים או זכויות פנסיוניות צבורות, הרי שכיום חלק משמעותי ממרקם העושר של משקי בית רבים מצוי במרחב הדיגיטלי המופשט. נכסים אלו, הכוללים
פירוק השיתוף בדירת המגורים או בנכסים משותפים אחרים מהווה פעמים רבות את מוקד הסכסוך המרכזי והמורכב ביותר בין בני זוג אשר החליטו לסיים את הנישואים. במצבים בהם קיימת מחלוקת עמוקה הנוגעת לאופן פירוק השיתוף או כאשר אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה עם הליך המכירה של הנכס עולה הצורך המידי בהתערבות משפטית חיצונית. הערכאות המשפטיות מוסמכות
מי נשאר עם הכלב או החתול אחרי הגירושים, ואיך כותבים הסכם שמחזיקה שנים? גירושין מתחילים לרוב בשאלות גדולות כמו זמני שהות עם הילדים, מכירת הדירה המשותפת, חלוקת רכוש וכספים, מזונות… אבל לא מעט זוגות מגלים שהוויכוח הכי טעון דווקא מתרכז סביב יצור קטן שהפך לחלק מהמשפחה. כלב או חתול אינם עוד חפץ בבית. זו שגרה
נכון להיום, פסיקות חלוקת הרכוש בגירושין בישראל ממשיכות להישען על הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון בין בני זוג, ועל ההסדרה הייעודית לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, שנכנסה לתוקף בפברואר 2015 ומאפשרת חלוקה באמצעות הגוף המשלם בהתאם לפסק דין. בתוך המסגרת הזו, הוויכוחים המשמעותיים ביותר כבר אינם מתמצים בשאלה “על שם מי רשום
חלוקת רכוש בגירושין נראית לפעמים כמו שאלה פשוטה שהתשובה עליה היא: חצי-חצי. בפועל זו מערכת של החלטות כלכליות, משפטיות ומעשיות, שמערבות נכסים, התחייבויות, זכויות עתידיות, מוניטין עסקי, רגש, ולעיתים גם חשד וחוסר אמון. הוגנות אמיתית איננה סיסמה. הוגנות היא תוצאה של נתונים נכונים, הערכות שווי נכונות, ושיטה מסודרת שמונעת מצב שבו צד אחד יוצא עם
בגירושין בישראל רבים מגלים שהשאלה הגדולה אינה רק מה רשום בטאבו או על שם מי נפתח החשבון, אלא איך בני הזוג התנהלו בפועל לאורך השנים. נכס חיצוני, כלומר דירה שנרכשה לפני הנישואין, נכס שהתקבל במתנה, ירושה או כספים חיצוניים, אמור בדרך כלל להישאר מחוץ לחלוקה הרכושית הכללית. למרות זאת, הפסיקה הכירה במצבים שבהם התנהלות זוגית
המיתוס הגדול ביותר של עולם הגירושין הוא שכל מה שנצבר נחצה לשניים בסרגל מדויק. המציאות בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבני מספרת סיפור אחר לגמרי: סיפור שבו הצדק גובר על המתמטיקה, ופערי כוחות כלכליים מתורגמים לשינוי דרמטי בחלוקת העוגה. כך מפעילים את “נשק יום הדין” של חוק יחסי ממון. אם יש משפט אחד שכל מתגרש
במשך עשרות שנים, הליך הגירושין בישראל התמקד בחלוקת העבר: הבית שנרכש, הכסף שנחסך והרכב שבחניה. אולם פסיקה תקדימית ומתפתחת של בית המשפט העליון שינתה את כללי המשחק, והפכה את העתיד לנכס המרכזי. האם התואר האקדמי, הרישיון המקצועי והמוניטין של בן הזוג שייכים גם לכם? המדריך המלא לאחד הנושאים הנפיצים ביותר בדיני המשפחה. פוטנציאל השתכרות בגירושין
כשאנחנו שומעים את המילה “בגידה” בהקשר של נישואין, האסוציאציה הראשונה היא כמעט תמיד רומנטית. אבל בחדרי הדיונים של בתי המשפט למשפחה, מתגלה לעיתים קרובות בגידה כואבת לא פחות, ולעיתים הרסנית הרבה יותר לעתידכם: הבגידה הכלכלית. הליך גירושין בין יהודים הוא בסופו של דבר פירוק של שותפות עסקית לכל דבר ועניין. הבעיה מתחילה כאשר אחד הצדדים
