ייעוץ גירושים

תסקיר עו״ס לסדרי דין, הידוע בעבר כ”תסקיר פקידת סעד”, הפך בעשורים האחרונים לאחד הכלים המרכזיים והמשפיעים ביותר בהליכי גירושין בישראל, ובמיוחד כאשר נוגעים הדברים לילדים. מדובר במסמך מקצועי המופק על ידי עובדת סוציאלית מוסמכת, הפועל כחלק אינטגרלי מההליך השיפוטי בענייני משמורת, אחריות הורית וזמני שהות. תכליתו המרכזית של התסקיר היא לשקף לבית המשפט את טובת […]

הבחירה להתגרש אינה רק צעד רגשי או חברתי, אלא הליך משפטי, מוסרי, כלכלי ופסיכולוגי עמוק. אך בעוד רבים תופסים את הרגע בו הוגשה תביעה או נחתם הסכם גירושין כרגע ההתחלה, למעשה מדובר בנקודת שיא של תהליך שהחל הרבה קודם. יש דברים שלא ניתן להשלים לאחר שהשבר התרחש, ולפיכך קיימת חשיבות עצומה להספיקם מבעוד מועד. לפני

כמי שעוסק שנים רבות בליווי זוגות במשברי נישואין, אוכל להעיד כי השלב הקריטי ביותר במערכת היחסים הזוגית מתרחש דווקא לפני קבלת ההחלטה הבלתי הפיכה – האם להתגרש או לא. ייעוץ זוגי לפני גירושין אינו רק תהליך טיפולי, אלא מנגנון קבלת החלטות מורכב, שמטרתו לברר לעומק האם באמת מוצו כל האפשרויות לשיקום הקשר, האם הפירוד הוא

תחום דיני המשפחה בישראל הוא אחד מענפי המשפט שבהם המפגש בין דין, מוסר ורגש מגיע לשיא עוצמתו. בשונה מדין חוזים, מקרקעין או נזיקין, העוסק בעסקאות ובהתחייבויות בין גופים ואנשים, דיני המשפחה עוסקים באדם עצמו – בקשרי דם, ברגשות עמוקים, ובהוויות חיים יסודיות. מערכת היחסים שבין בני זוג, בין הורים לילדיהם, ובין אדם לבין רכושו המשפחתי,

ההכרעה בדבר פירוק קשר הנישואין הינה מההחלטות המשמעותיות והכרוכות ביותר במורכבות רגשית, כלכלית ומשפטית שאדם עשוי להידרש לקבל בחייו. אין בנמצא נוסחת קסם או מועד קסם אחיד ומוחלט המתאים לכל זוג, שכן כל מערכת יחסים וכל תא משפחתי נושאים בחובם מכלול ייחודי של דינמיקות, נסיבות, ואתגרים. יחד עם זאת, קיימים שיקולים משפטיים, כלכליים, ואספקטים אנושיים

קביעת מסגרת ברורה ויציבה של הסדרי שהות ילדים לאחר פרידת ההורים היא אבן יסוד בבניית שגרת חייהם החדשה. הסדר שהות מפורט, כפי שהוא נקבע בהסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני, או בפסק דין של ערכאה שיפוטית, מהווה עוגן של יציבות וחיזוק עבור הילד המתמודד עם שינויים משמעותיים במבנה המשפחתי. הוא

ההתקשרות בין לקוח לבין עורך דין גירושין, המעוגנת בדין ונובעת מצורך בייצוג מקצועי בתחום הדורש מומחיות ספציפית בדיני משפחה, טומנת בחובה מורכבות מעבר להיבטי הייצוג גרידא. אחד הממשקים המרכזיים במערכת יחסים זו, אשר מהווה לא אחת מקור לאי-הבנות ואף למחלוקות, נוגע לתניית שכר הטרחה ולהוצאות הנלוות הכרוכות במתן השירות המשפטי. בעוד ששכר הטרחה הנדרש על

כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, נחשפות לפתע פעולות יומיומיות פשוטות, אשר בוצעו עד כה באפס מאמץ, למורכבות ביורוקרטית ולעיתים גם למטענים רגשיים עזים. הנפקת דרכון לקטין, פעולה שבעבר הייתה כמעט מובנת מאליה, הופכת לפתע לאתגר רב-שכבות המחייב התייחסות רגישה וזהירה. המציאות מלמדת כי בכל הנוגע לילדים משותפים, גם ניירת פורמלית כמו דרכון, משקפת מתחים חבויים

מזונות ילדים מהווים סוגיה מרכזית בדיני המשפחה בישראל, המשקפת את המתח בין עקרונות משפט עברי מסורתיים לבין תפיסות מודרניות של שוויון בין הורים. במהלך עשרים השנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בתחום זה – בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה, בהחלטות בתי הדין הרבניים, בהלכות שהותוו בבית המשפט העליון, וכן בתיקוני חקיקה ובשינויי מדיניות אכיפה. סקירה זו

המסד הנורמטיבי של הליך הערעור בבתי הדין הרבניים מבחין באופן דיכוטומי בין החלטות סופיות לבין החלטות ביניים. זכות הערעור בזכות, כפי ששמה מרמז, מוקנית לצדדים באופן ישיר ומיידי עם מתן הכרעה שיפוטית סופית המביאה את ההתדיינות בערכאה הראשונה לכדי סיום. החלטות סופיות אלה הן אותן הכרעות המכריעות באופן סופי בסוגיות שבמחלוקת, כגון קביעת שיעור המזונות,