מערכת המשפט בישראל התמודדה לאורך השנים עם שאלה מהותית אחת שחוזרת על עצמה שוב ושוב בתיקי גירושין וסכסוכי משמורת. השאלה נוגעת לסכום המינימלי שעל הורה לשלם בעבור צרכיו הבסיסיים של הילד, ללא קשר למבנה המשפחה או לחלוקת זמני השהות. על פי הפסיקות החדשות שניתנו בשנים 2023 ו־2024 בבתי המשפט לענייני משפחה בכל רחבי הארץ, התגבשה […]
בבוקר יום רביעי, בתאריך ה-12 ביוני 2025, פתחה מדינת ישראל במבצע צבאי מתואם ורחב היקף נגד מטרות באיראן. המבצע, שנקרא “עם כלביא”, הוכרז רשמית על ידי דובר צה”ל וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בכלי התקשורת והוכרז מצב חירום ברחבי המדינה. בין ההשלכות המיידיות של המצב, יצאו הנחיות פיקוד העורף לסגירת מוסדות חינוך בכל הארץ, הפסקת
כאשר גירושין מלווים בריב חריף בין בני הזוג, לעיתים קרובות הילד הופך לכלי לא מודע בידיהם. במקום שהילד יהיה דמות הזקוקה להגנה וליציבות, הוא הופך לכלי להפעלת לחץ, ענישה או השפלה של ההורה האחר. שימוש כזה בילד פוגע בליבת היציבות הרגשית שלו, מערער את תחושת הביטחון ומוביל לתחושות של בלבול, חרדה וחוסר שייכות. ילד שנדרש
ההיסטוריה של חיוב המזונות בישראל טרם השינוי הדרמטי של שנת אלפיים ושבע עשרה מציגה תמונה מורכבת. המבנה המשפטי התבסס בעיקרו על דין אישי דתי שהוכתב מחוץ לאולם בית המשפט האזרחי. חובת האב לשאת בכל צרכי ילדיו, בלא קשר ליכולתו הכלכלית, התגבשה כדוקטרינה קבועה. שיקולי איזון ושוויון מגדרי כמעט לא חדרו לשיח הפסיקתי של אותה תקופה.
סוגיית דמי המזונות עומדת בליבה של מערכת היחסים הכלכלית והאישית שבין בני זוג גרושים, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים. מטרת תשלומי המזונות היא להבטיח את רווחתם של הילדים הקטינים, מבלי שתהליך הפרידה יפגע בצרכים הבסיסיים או באורח החיים אליו הורגלו טרם הגירושין. פסיקת בתי המשפט בישראל שמה את טובת הילד בראש סולם השיקולים, אולם היא
הליך גירושין הוא תהליך משפטי, רגשי וחברתי אשר נושא עמו השלכות לטווח הקצר והארוך עבור כל המעורבים בו. הדרך שבה בני זוג בוחרים להתגרש משפיעה באופן ישיר על מצבם הכלכלי, על חיי ילדיהם, על תחושת הערך העצמי של כל אחד מהם, ועל איכות חייהם לאחר הפרידה. ככל שהליך הגירושין מנוהל בצורה חכמה, מתונה ועניינית, כך
כריכת תיקים בבית הדין הרבני היא אחת הסוגיות המורכבות והמשפיעות ביותר בהליכי גירושין בישראל. מדובר במהלך משפטי שבו צד אחד פונה לבית הדין הרבני בתביעת גירושין, ובמסגרת אותה תביעה מוסיף גם תביעות נוספות, כגון מזונות ילדים, משמורת ילדים, חלוקת רכוש וזכויות כספיות אחרות. כריכה זו משנה את פני ההליך המשפטי כולו, משום שהיא קובעת את
ההשפעה של גירושי ההורים על ילדיהם תלויה בגילם, באישיותם, בסביבה בה הם גדלים ובעיקר באופן בו ההורים בוחרים לנהל את המשבר. עם גישה נכונה, תמיכה רגשית, שמירה על יציבות ומסרים אחידים, ניתן לאפשר לילד לעבור את התקופה הקשה עם מינימום נזק ועם סיכוי גבוה להתפתחות תקינה. כאשר ההורים זוכרים שטובת הילדים עומדת מעל לכל, פועלים
במקרים רבים, פרידה או גירושין בין בני זוג מובילים להחרפת הקונפליקט בין ההורים, במיוחד כאשר מתעוררות מחלוקות סביב סוגיות הקשורות לגידול הילדים, הסדרי השהות, סמכות הורית, היבטים כלכליים והחלטות חינוכיות. הורים המצויים במערכת יחסים עתירת קונפליקט מתמודדים לעיתים קרובות עם תחושות של תסכול, כעס, חשש לאובדן שליטה, ולעיתים אף נקמנות בין-אישית. כל אלה עלולים להקרין
הסוגיה של מזונות ילדים בוגרים עולה לעיתים תכופות בהליכי גירושין, כאשר שאלת החיוב במזונות אינה מסתיימת אוטומטית עם הגיעו של הילד לגיל 18. בתי המשפט בישראל קבעו כי יש להתייחס לנושא מזונות ילדים בגיל הבגרות בזהירות רבה, תוך בחינת נסיבות חייו של הילד הבגיר, יכולות ההורים, וההקשר הכלכלי שבו מצוי כל צד. כאשר הילד משרת
